Page 204 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 204

‫מלאכים בשמי ירושלים‬

‫מקצוע הסיעוד בבתי חולים ובקהילה‬

‫בבתי החולים הצלבניים של ירושלים היה מקצוע הסיעוד‬
‫נחלתם של גברים בלבד‪ ,‬חברי המסדרים שעברו הכשרה‬
‫מקצועית לתפקידם‪ .‬על ִספה של העת החדשה‪ ,‬במאה ה־‪,19‬‬
‫הייתה ירושלים עיר ענייה ומוכה במגפות‪ .‬עם אוכלוסייתה‬
‫נמנו קשישים רבים ומשפחות מטופלות בילדים רכים‪ ,‬שסבלו‬
‫מתנאי תברואה קשים‪ ,‬ממחלות שבאו בעטיים ומתמותה‪.‬‬
‫מרקם החברה הירושלמית‪ ,‬שהייתה מורכבת מקהילות דתיות‬
‫ותרבותיות שונות זו מזו ומתבדלות‪ ,‬שימר את המתכונת‬
‫המסורתית‪ ,‬בה היה הסיעוד נחלתם של אנשי הקהילות עצמם‬
‫או של ארגוני צדקה דתיים‪ .‬גברים טיפלו בגברים ובנשים‬
‫טיפלו נשים שהתמחו גם במקצוע המיילדות‪ ,‬שנתפס כנשי‬
‫מובהק‪ .‬בשלהי המאה ה־‪ 19‬כחלק מתהליך חדירת המעצמות‬
‫לעיר‪ ,‬החלו לפעול בה מסדרים ואגודות של אחיות נוצריות‪.‬‬
‫בראשית תקופת המנדט הבריטי נוסד בירושלים ביוזמת ארגון‬
‫נשות הדסה והנרייטה סאלד‪ ,‬בית הספר לסיעוד‪ .‬בית הספר‬
‫הציע אפשרויות תעסוקה לנשים יהודיות ומיסד את ההכשרה‬
‫למקצוע ‘האחות הרחמנייה’‪ .‬פעילות ענפה בתחום הטיפול‬
‫בקהילה נעשתה על‪-‬ידי נשות המושבה האמריקנית בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית בעיר ובסביבותיה‪ .‬הצורך הדחוף למניעת‬
‫מחלות ולעצירת התפשטותן הביא את הממשל הבריטי‪,‬‬
‫הרשויות העירוניות וארגוני הבריאות שפעלו בעיר‪ ,‬להגיע אל‬
‫שכונות ירושלים ולבקר בבתי התושבים‪ .‬הטיפולים בקהילה‬
‫נעשו על‪-‬ידי אחיות רחמניות ומקצועיות שהעניקו שירותי‬

                        ‫טיפת חלב‪ ,‬חיסונים והדרכה להיגיינה‪.‬‬

                                                                                         ‫‪202‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209