Page 205 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 205
גיליון רפואי מס‘ 009
שם מדעיEarly Labor (Stage 1) in normal delivery: קבלת היולדת בלידה
במאה ה 19-ובראשית המאה ה ,20-ביישוב היהודי והערבי בעיר העתיקה שבתוך חומות המיילדות
בירושלים:
ירושלים ,כמו במקומות רבים אחרים במזרח התיכון ,הלידות התרחשו בבית היולדת ,בסיוע
נשים מיומנוֹת ,אך חסרות השכלה פורמלית במיילדּות .ההתייחסות ללידה באותה תקופה
הייתה שהטבע עושה את שלו ואין צורך בהתערבות רפואית.
ה‘מיילדת‘ הייתה מגיעה לבית היולדת מצוידת בעיקר בניסיון נרכש .לא היו ברשותה הידע או
הכלים לבצע התערבויות מיילדותיות ,לטפל במצבי חירום או תרופות .שיעור הנשים שנפטרו
בלידה בירושלים באותה תקופה דמה לזה שבמדינות האזור .שיעור התינוקות שנפטרו בתחילת
המאה ה 20-היה כ 40-תינוקות לאלף לידות חי באוכלוסייה היהודית ,ומעל ל 100-תינוקות
לאלף לידות חי באוכלוסייה המוסלמית .לשם השוואה :כיום שיעור תמותת תינוקות הנו 6.5
לאלף לידות חי באוכלוסייה המוסלמית ו 2.6-לאלף לידות חי בקרב היהודים בישראל.
לא ניתן לנבא במדויק מתי יתחיל תהליך הלידה .בראשית המאה ה ,20-האישה הכורעת ללדת תסמינים
אשר חשה בצירים מתגברים או חוותה ‘ירידת מים‘ ,הייתה מזעיקה לביתה את מי שהוכרו וסיכונים:
בקהילה כבעלות ניסיון בקבלת לידה .כיום ,סימנים אלה הם המניעים אישה הרה להגיע לחדר
לידה בבית החולים .התמותה העיקרית של יולדות נבעה מאיבוד דם מסיבי ,זיהומים ,רעלת
היריון ומצבי תחלואה אחרים.
אמנם היו בתי חולים בעיר העתיקה ואף נבנו אחדים ביציאה מהחומות ,אך הציבור לא שש הלידה
להיות מטופל בהם .ב 1912-אחיות בית החולים הדסה רוז קפלן והנרייטה סאלד ,פתחו את בבית
תחנת טיפת חלב הראשונה בירושלים ,שמטרתה הייתה לספק השגחה רפואית והדרכה היולדת
לנשים בהיריון .סאלד וקפלן שמו את הדגש בהפניית נשים ללידה בבתי חולים .עם השנים יותר ובבתי
ויותר נשים בארץ ובעולם פנו ללדת בבתי חולים .בין הסיבות להתחזקות המגמה בארץ ניתן החולים:
למנות את הגידול במספר הנשים המשכילות ,ואת היוזמה לחלוקת חלב מפוסטר בבתי חולים
בלבד .החלטתו של דוד בן-גוריון להעניק דמי לידה רק לנשים שילדו בבית חולים ,הגבירה את
המוטיבציה ללדת בבית חולים.
כאשר יולדת באה היום לחדר לידה במצב לידה ,סדר הפעולות הנו :תשאול האישה (אנַמְ ֵנזָה:
רקע רפואי ,רקע משפחתי ,מהלך הריונות קודמים ומהלך ההיריון הנוכחי); בדיקת סימנים
חיוניים :דופק ,לחץ דם ונשימות; בדיקה גופנית כללית; בדיקה מיילדותית לקביעת גיל ההיריון,
מספר העוברים ,מצג העובר ומצב פתיחת צוואר הרחם הקובע אם האישה נמצאת בלידה;
ניטור דופק העובר; בדיקות דם ושתן .השימוש במכשיר אולטרה סאונד לקביעת מצג מדויקת,
מיקום השלייה ומספר העוברים ,הנו אמצעי טכנולוגי חשוב בהפחתת תחלואה ותמותה של
אימהות ויילודים.
חתימה וחותמת: פרופ‘ יוסף שנקר שם הרופא:
מומחה לגניקולוגיה ומיילדות
מלאכים בשמי ירושלים ■ 203
