Page 200 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 200

‫מחוץ לחומה‬

‫מנידוי חולי הצרעת לשילוב בקהילה‬

‫קללת הטומאה של הצרעת בה לקה עוזיה מלך יהודה‪ ,‬שהוצא‬
‫אל מחוץ לקהל‪ ,‬דבקה כאות קלון בחולי הצרעת לדורות רבים‪.‬‬
‫אף כי הצרעת הנזכרת במקרא שונה בתסמיניה מהמחלה‬
‫המוכרת היום כמחלת הנסן‪ ,‬נודו החולים והורחקו מסביבתם‪.‬‬
‫יוצא דופן היה בלדווין הרביעי מלך ירושלים הצלבנית‪ ,‬שלקה‬
‫בנעוריו בצרעת אך ישב על הכס ‪ 11‬שנים (‪ .)1185-1174‬במאה ה־‪19‬‬
‫היו מצורעי ירושלים מכונסים בשכונת בקתות מבודדת ליד שער‬
‫ציון‪ .‬גברים ונשים חיו יחדיו בקהילה סגורה ובדלות מחפירה‪,‬‬

         ‫כשהם מתפרנסים מקיבוץ נדבות וללא טיפול רפואי‪.‬‬

‫בזכות מעורבותם של נדבנים גרמנים הוקם בשנת ‪ 1867‬בית‬
‫המחסה בממילא‪ .‬נוכחותם המטרידה של המצורעים בחוצות‬
‫העיר הביאה את מושל העיר לכנסם בבית מצורעים בנחל קדרון‬
‫אך ללא דאגה כלשהי לרווחתם‪ .‬בשנת ‪ 1887‬נבנה בית החולים‬

 ‫‘עזרת ישו’ בטלביה שנוהל לימים על‪-‬ידי הכנסייה המו  ָרבית‪.‬‬

‫באותן השנים זוהה לראשונה החיידק המחולל את המחלה‪.‬‬
‫במהלך המאה ה־‪ ,20‬עם גילוי האנטיביוטיקה והידיעה כי‬
‫המחלה מידבקת במידה מועטה וניתנת לריפוי‪ ,‬השתנו היחס‬
‫לחולים ודרכי הטיפול בהם‪ .‬מבית מחסה שנתפס כסגור ונושא‬
‫תדמית מאיימת של מחלה קדמונית ונוראה‪ ,‬התפתח למרכז‬
‫טיפולי מודרני‪ ,‬בו חיו וטופלו חולים בני כל הדתות‪ ,‬ששמרו‬
‫על קשרים משפחתיים וחברתיים עם סביבתם‪ .‬סגירתו הסופית‬

             ‫השלימה את תהליך השתלבות החולים בקהילה‪.‬‬

                                                                                         ‫‪198‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205