Page 102 - Ha Keter
P. 102

‫פרק שישי‬

‫פרושה עד בבל ועד הודו‪ .‬לאחר שיצק מים על ידי רבו‪ ,‬רבנו משה בן מיימון‪ ,‬בפוסטאט‬
‫ולמד עימו פילוסופיה ואסטרונומיה קם בשנת ‪ (? 1187) 1185‬ויצא לחלב להיות בה‬
‫לרב‪ .‬קשה להניח שלא נועץ תחילה במורו ורבו‪ .‬כארבעים שנה חי ר׳ יוסף בחלב כרבה‬
‫הראשי ומנהיגה הרוחני של הקהילה‪ .‬הוא נתמנה לרופא החצר של אל־דאהר גאזי מלך‬
‫חלב‪ ,‬בנו של צלאח־א־דין הגדול‪ .‬בחירתו של ר׳ יוסף‪ ,‬שראה ארצות הרבה וביקר‬
‫בקהילות ישראל ממרוקו וספרד ועד הודו ובגדר‪ ,‬והעדפתו את קהילת אר״ץ‪ ,‬בה נפטר‬

                                                      ‫בשנת ‪ , 1226‬מלמדות אותנו הרבה‪.‬‬
‫לא זו בלבד שהיו אלה שנים של פריחה כלכלית ורוחנית לקהילת חלב‪ ,‬פריחה‬
‫שנמשכה כמה דורות רצופים‪ ,‬אלא שהשתקעותו של ר׳ יוסף מעידה שהקהילה וחכמיה‬
‫פתחו את ליבם וקיבלו עליהם את תורתו‪ ,‬היא תורת רבו ׳הנשר הגדול׳‪ .‬חכמים‬
‫ותלמידי־חכמים בחלב החלו ככל הנראה באותו תהליך שעיקרו לימוד ב׳משנה תורה׳‪,‬‬
‫הפוסח על פלפולי התלמוד‪ .‬אפשר שתהליך זה שהלך והתפשט במשך הדורות בקהילות‬
‫הספרדיות‪ ,‬ראשיתו בחלב‪ ,‬תחת היד החזקה של ר׳ יוסף‪ .‬סופו של התהליך היה‬
‫היווצרות של גישה שונה בענייני פלפול ומחלוקות‪ .‬הרמב״ם כיוון לכך שיסתפקו‬
‫במשנה תורה אחר לימוד התורה שבכתב בלא ׳ספר אחר זולתו׳ כלומר בלא התלמוד‪.‬‬
‫וזאת משום שהתלמוד הרבה בפלפולים ובלימוד מהלכם של הפולמוסים והמחלוקות‪.‬‬
‫וכך כותב הרמב״ם על ׳משנה תורה׳ בהקדמתו לספר המצוות‪ :‬׳אשתדל להימנע‬
‫מלהזכיר המחלוקות והדברים שנדחו‪ ,‬ולא אקבע בו אלא הלכה פסוקה‪ ,‬כך שיהיה אותו‬
‫כולל כל דיני תורת משה רבנו — הן הדרוש מהם בזמן הגלות והן מה שאינו‬
‫דרוש׳‪ .‬ואם דרושה הוכחה נוספת לדעתו של הרמב״ם על הנוהג להשקיע זמן ומחשבה‬
‫וכוחות נפש בשינון הפלפולים והמחלוקות‪ ,‬הריהי מצויה במפורש באגרת אל אבן‬

                                                                 ‫עקנין‪ .‬והרי משהו ממנה‪:‬‬

‫ראיתי האומה בלא ספר מחוקק שלא יהיה בו לבד עיון אמתי בלי מחלוקת ולא‬
‫שבושים‪----------- ,‬וכ ש ת מ צ או מחלוקת בדבר תדעו כי עיון התלמוד יורה אתכם‬
‫זה‪ ,‬ותשתכלו ותעיינו במקומו ותמצאו האמת‪ .‬ולא תכלה ותאבד זמנך בפירוש‬
‫ובמשא ומתן של גמרא‪ ,‬ואותם הדברים שכבר הנחתי מהם אבוד הזמן ומעט‬

                                            ‫התועלת )אגרות הרמב״ם עמ׳ ‪30‬־‪.(31‬‬

‫כידוע צירף הרמב״ם איגרת בערבית ואיגרת בעברית אל ׳מורה הנבוכים׳)׳דלאלאת אל‬
‫חאירין׳ בשמו הערבי המקורי( ששלח לתלמידו‪ .‬בזו העברית הכתובה בפרוזה חרוזה‬
‫מציין הרמב״ם במפורש שיוסף היה לו לבן בטרם היה לו בן זכר ׳משיב נפש׳ משלו‪,‬‬
‫והמורה הגדול מרים על נס את פעולתו הברוכה של התלמיד החשוב בהרבצת התורה‬
‫בקהילת ארם־צובה‪ ,‬בה נשתמר ונתגדל לימוד התורה יותר מאשר בקהילות המערב‬

                                              ‫)המגרב(‪ .‬והרי חרוזים אחדים מן האיגרת‪:‬‬

                                                                                                                              ‫‪80‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107