Page 102 - Ha Keter
P. 102
פרק שישי
פרושה עד בבל ועד הודו .לאחר שיצק מים על ידי רבו ,רבנו משה בן מיימון ,בפוסטאט
ולמד עימו פילוסופיה ואסטרונומיה קם בשנת (? 1187) 1185ויצא לחלב להיות בה
לרב .קשה להניח שלא נועץ תחילה במורו ורבו .כארבעים שנה חי ר׳ יוסף בחלב כרבה
הראשי ומנהיגה הרוחני של הקהילה .הוא נתמנה לרופא החצר של אל־דאהר גאזי מלך
חלב ,בנו של צלאח־א־דין הגדול .בחירתו של ר׳ יוסף ,שראה ארצות הרבה וביקר
בקהילות ישראל ממרוקו וספרד ועד הודו ובגדר ,והעדפתו את קהילת אר״ץ ,בה נפטר
בשנת , 1226מלמדות אותנו הרבה.
לא זו בלבד שהיו אלה שנים של פריחה כלכלית ורוחנית לקהילת חלב ,פריחה
שנמשכה כמה דורות רצופים ,אלא שהשתקעותו של ר׳ יוסף מעידה שהקהילה וחכמיה
פתחו את ליבם וקיבלו עליהם את תורתו ,היא תורת רבו ׳הנשר הגדול׳ .חכמים
ותלמידי־חכמים בחלב החלו ככל הנראה באותו תהליך שעיקרו לימוד ב׳משנה תורה׳,
הפוסח על פלפולי התלמוד .אפשר שתהליך זה שהלך והתפשט במשך הדורות בקהילות
הספרדיות ,ראשיתו בחלב ,תחת היד החזקה של ר׳ יוסף .סופו של התהליך היה
היווצרות של גישה שונה בענייני פלפול ומחלוקות .הרמב״ם כיוון לכך שיסתפקו
במשנה תורה אחר לימוד התורה שבכתב בלא ׳ספר אחר זולתו׳ כלומר בלא התלמוד.
וזאת משום שהתלמוד הרבה בפלפולים ובלימוד מהלכם של הפולמוסים והמחלוקות.
וכך כותב הרמב״ם על ׳משנה תורה׳ בהקדמתו לספר המצוות :׳אשתדל להימנע
מלהזכיר המחלוקות והדברים שנדחו ,ולא אקבע בו אלא הלכה פסוקה ,כך שיהיה אותו
כולל כל דיני תורת משה רבנו — הן הדרוש מהם בזמן הגלות והן מה שאינו
דרוש׳ .ואם דרושה הוכחה נוספת לדעתו של הרמב״ם על הנוהג להשקיע זמן ומחשבה
וכוחות נפש בשינון הפלפולים והמחלוקות ,הריהי מצויה במפורש באגרת אל אבן
עקנין .והרי משהו ממנה:
ראיתי האומה בלא ספר מחוקק שלא יהיה בו לבד עיון אמתי בלי מחלוקת ולא
שבושים----------- ,וכ ש ת מ צ או מחלוקת בדבר תדעו כי עיון התלמוד יורה אתכם
זה ,ותשתכלו ותעיינו במקומו ותמצאו האמת .ולא תכלה ותאבד זמנך בפירוש
ובמשא ומתן של גמרא ,ואותם הדברים שכבר הנחתי מהם אבוד הזמן ומעט
התועלת )אגרות הרמב״ם עמ׳ 30־.(31
כידוע צירף הרמב״ם איגרת בערבית ואיגרת בעברית אל ׳מורה הנבוכים׳)׳דלאלאת אל
חאירין׳ בשמו הערבי המקורי( ששלח לתלמידו .בזו העברית הכתובה בפרוזה חרוזה
מציין הרמב״ם במפורש שיוסף היה לו לבן בטרם היה לו בן זכר ׳משיב נפש׳ משלו,
והמורה הגדול מרים על נס את פעולתו הברוכה של התלמיד החשוב בהרבצת התורה
בקהילת ארם־צובה ,בה נשתמר ונתגדל לימוד התורה יותר מאשר בקהילות המערב
)המגרב( .והרי חרוזים אחדים מן האיגרת:
80
