Page 103 - Ha Keter
P. 103

‫קהילת ארס״צובה והבתר‬

‫בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ‪ /‬ובעת אשר במערב כל שמחה ערבה ‪ /‬וכל‬
‫מבקש י״י נחבא ‪ /‬ואור ישראל שם כבה ‪ /‬בית יוסף להבה ‪ /‬כי הוא מאיר מקהל‬
‫מדינת ארם צובה ‪ /‬ויזרח להם ולכל ישראל באפלה ‪ /‬וילכו לאורו בדרך‬

                                                 ‫סלולה‪ ) -----------‬ש ם ‪ ,‬איגרת ג׳(‪.‬‬

‫אולי כאן המקום להזכיר ולהזהיר‪ :‬במשך דורות זיהו בטעות את ר׳ יוסף בן יהודה אבן‬
‫שמעון עם ר׳ יוסף בן יהודה אבן עקנין — גם הוא תלמידו של הרמב״ם‪ ,‬רופא פילוסוף‬
‫ופרשן‪ ,‬שהכיר את הרמב״ם בפאס אשר במרוקו והמשיך להתכתב עימו ממסעותיו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בספר ׳לקדושים אשר באו־״ץ׳ ]‪ ,[73‬המסתמך על כתבים קדומים‪ ,‬נאמר שאבן‬
‫עקנין הוא שהיה רבה הראשי של חלב ורופאו של המלך‪ .‬הטעות נובעת מן הדמיון‬
‫בשמות ובעיסוקים של שניים שחיו בתקופה אחת‪ .‬שבחיו של ר׳ יהודה אלחריזי שיוחסו‬
‫לאבן עקנין שייכים כפי הנראה לאבן שמעון‪ .‬אלחריזי כותב דברים שאפשר ליחסם לזה‬
‫או לזה‪ ,‬אלמלא הוכיח ד״צ בנעט )בעקבות מונק נויבאואר ואפשטיין( שרק אחד‬
‫מהשניים הגיע לאר״ץ‪ .‬וזה לשונו של ר׳ יהודה אלחריזי בספרו ׳תחכמוני׳‪ ,‬דף ח״ן‪:‬‬
‫׳ומשם באתי לעיר המלוכה‪ .‬היא ארם צובה הברוכה‪ .‬כי שם צוה ה׳ את הברכה‪ .‬כל‬
‫מדות חמודות אוספת‪ .‬והיא על ראש המלכים מצנפת‪ .‬ומלבד נועם מדות קהליה‪.‬‬

             ‫וחמודות אציליה‪ .‬בא אליה זה שלושים שנה מושיע ורב‪ .‬מארץ מערב׳‪.‬‬
‫ובעמוד ב׳‪ ,‬פרק מ״ו‪ :‬׳הוא החכם רבי יוסף מערבי חכמתו כקוהלת‪ .‬ושכלו כגחלת‪.‬‬
‫ולשונו אש אוכלת‪ .‬הוא ים התעודות‪ .‬ולו בכל חכמה עשר ןדו־ת‪ .‬וכלו מלא חמודות‪ .‬הוא‬
‫החיה בחוכמתו רבים מבני‪.‬צובה‪ .‬ונפח רוח חכמתו בפגריהם‪ .‬ותבוא בהם הרוח ויחיו‬

                                                                        ‫ויעמדו על רגליהם׳‪.‬‬
‫אלחריזי ביקר בחלב בשנת ‪ , 1217‬בתקופת מנהיגותו של ר׳ יוסף ׳המערבי׳‪ .‬הוא‬
‫מפליג ומאריך בשבחים על הקהילה שכנראה יצאה מגדר ׳צדיק בדורותיו׳ — ראה‬
‫שבחי הרמב״ם הנ״ל — והגיעה לשגשוג רוחני‪ ,‬בלי ספק בזכות ר׳ יוסף ומפעליו‪ .‬נביא‬
‫עוד כמה מחרוזיו‪ ,‬עדות למעמדה של הקהילה בעיני גדולים וטובים שביקרו בה ונשבו‬

                                                                                     ‫בקסמיה‪.‬‬

‫ותען צובה ותאמר‪ :‬אני נר מערכה וניר ממלכה‪ .‬ומעלתי מדור לדור נמשכה‪ .‬ועל‬
‫עמוד המלוכה נסמכה‪ .‬וארצי לבנה כלבנה‪ .‬ובמיני מעדנים דשנה ורעננה‪ .‬ואני‬
‫כלילת יופי בלי דופי‪ .‬אם תרד עמקים או תלך שפי‪ .‬ובי ממתי הסכמה אצילים‬
‫ורמים‪ .‬והמה חכמים מחוכמים‪ .‬מהם רופאי רפאים‪ .‬ומהם מחכימי פתאים‪ .‬ומהם‬
‫סופרים מערכות אז יערוכו‪ .‬ובשבט סופר ימשוכו‪ .‬ותשא משלה ותאמר‪ :‬עת נזכרו‬
‫ארצות זמן יחד‪ .‬הן נותנות יד לארם צובה‪ .‬כסאי בראש כלם ומול שיאי‪ .‬שפלו וגם‬

                ‫שכבו למעצבה‪ .‬ובעת אלומות אלמו כלם‪ .‬קמה אלומתי ונצבה‪.‬‬

‫‪81‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108