Page 99 - Ha Keter
P. 99

‫פרק שישי‬

                ‫קהילת ארם־צובה והכתר‬

‫הרבה חכמים והרבה תלמידי־חכמים הוציאה קהילת ארם־צובא‪ .‬בכל דור ודור היו בה‬
‫רבנים ידועים לשם‪ ,‬אנשי תורה וחכמה ומעשים טובים‪ .‬מהם התכתבו עם הרמב״ם‬
‫והתידדו עימו‪ ,‬ומהם ארחו בביתם את רב סעדיה גאון ואת רבי יהודה אלחריזי‪ ,‬ומהם‬

                 ‫נקראו לעמוד בראש קהילות קרובות ורחוקות‪ .‬לא בהם נשתבחה עירי‪.‬‬
‫הרבה סוחרים עשירים היו בקהילתנו בכל הדורות‪ .‬מהם סחרו עם פרס ומדי‪ ,‬מהם עם‬
‫התורכי והיווני; אריות שביניהם קישרו בין הודו ואירופה; ומשפחות אחדות הקימו‬
‫סניפים בטוקיו ובשנחאי ובהונג־קונג‪ ,‬או בסטמבול ובמילנו ובפריס‪ ,‬או בברוקלין ובפנמה‬
‫ובסן־פאולו ובבואנוס־איירס‪ .‬הושיבו שם בנים וחתנים ודודנים‪ ,‬שלחו ידם בהא ובדא‪,‬‬

                                      ‫וצברו כסף וזהב ומוניטין‪ .‬אף לא בהם נשתבחה עירי‪.‬‬
‫קהילת ארם־צובא קהילה עתיקה מאד‪ .‬שמימי החורבן היא קיימת — וודאי; שבימי‬
‫בית שני ואפילו בימי בית ראשון ישבו בחלב יהודים — מי שאינו מן הספקנים להכעיס‬
‫אומר‪ ,‬קרוב לוודאי‪ .‬גלים רבים של גולים קלטה הקהילה ובלעה בתוכה‪ ,‬וכל הגלים הללו‬
‫צאצאיהם אומרים בגאווה‪ ,‬חלבי אני‪ .‬גירוש ספרד שילח אלינו רבים וטובים‪ .‬ואפילו‬
‫מאלה שמצאו אז מקלט באיטליה ובצרפת ובאוסטריה‪ ,‬קמו רבים ונהרו אלינו במאה‬
‫השמונה־עשרה‪ ,‬הלא היא הגירת־הפרנקוס הידועה‪ .‬מהם באו לתורה‪ ,‬מהם באו לסחורה‪.‬‬
‫אלה כן אלה נקלטו בקהילה המזרחית‪ ,‬לבנותה ולהיבנות בה‪ .‬היו איפוא בתי־אב‬
‫ראשונים‪ ,‬שמעולם לא דרכה רגלם מחוץ לארץ ההבטחה‪ ,‬מעבר לנהר פרת; והיו ספרדים‪,‬‬
‫שראו עולם ומלואו והביאו עימם תרבות ישמעאל ועשיו ויפיפותו של יפת‪ .‬לא על‬

                                          ‫הראשונים אף לא על האחרונים גאוותה של העיר‪.‬‬
‫בשניים שהם אחד נשתבחה ארם־צובא‪ :‬בבית־הכנסת הקדמון ובכתר התורה — אל‬
‫תאג׳ בשפת ה מקום — שהיה שמור בתוכו‪ .‬וכל־כך גדולה היתה גאוות בני חלב על שני‬
‫נכסים אלה שנתברכו בהם‪ ,‬שרקמו סביבם אגדות הרבה‪ .‬שאם אתה מסמיך עתיקות‬

                                                                          ‫לקדושה‪ ,‬נולדות אגדות‪.‬‬

‫אלה הן השורות הפותחות את הסיפור שלי ׳הכתר‪ /‬ויסולח לי שלא עמדתי בפני הפתוי‬
‫להביאן כמוטו לפרק הזה‪ .‬חיפשתי ולא מצאתי טובות מהן לבטא את היחס המיוחד‬
‫שהיה בין הקהילה לבין הכתר ׳שלה׳‪ .‬לא אפריז אם אומר שכמקומה של ירושלים בחיי‬
‫העם היהודי ובעולמו של כל יהודי‪ ,‬כך היה מקומו של הכתר בחיי קהילת ארם־צובה‬

                                                             ‫ובעולמו של כל אחד מבניה‪.‬‬

‫‪77‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104