Page 118 - Ha Keter

‫פרק שביעי‬

‫המסורת המספרת על עתיקותו של הכתר ומייחסת את זמן כתיבתו לימי בית שני‬
‫נזכרת בכמה מקורות‪ .‬הנוסע האנגלי אלכס ראסל )‪ (Alex Russell‬כותב בספרו משנת‬
‫‪ [98] 1794‬בעט׳ ‪ 339‬כי בסוף הכתר יש תפילה לשלומו של בית־המקדש‪ ,‬ובלשונו‬
‫‪ .a prayer for the preservation of the temple‬ומכאן הוא מסיק שלא ייתכן שהכתר‬
‫נכתב אחרי חורבן הבית בידי טיטוס‪ ,‬שהרי מאז החלו להתפלל לחידוש המקדש או‬

‫לשיקומו ולא לשלומו ולשלמותו‪.‬‬
‫גם בספר ׳עמודי שש׳ של ש״ש בויארסקי משנת תרנ״א ]‪ ,11‬וראה פרק ד׳[ נאמר‬
‫מתחת לכותרת ׳שער כתר תורה׳ כדברים האלה‪ :‬׳קראתי שער כתר תורה אשר כאן‬
‫הועתק מהתנ״ך הנקרא כתר תורה המונח בארם־צובא‪ .‬הלא כתבתי לך שלישים)משלי‬
‫כ״ב( זה תורה‪ ,‬נביאים וכתובים ראה זה דבר חדש‪ ,‬וכבר הי׳ לעולמים‪ .‬הכתר תורה‬
‫הנמצא בארם־צובה‪ ,‬הנכתב עוד בימי הבית‪...‬׳‪ .‬ובאותו עמוד מסופר שוב על ׳תנ״ך‬

‫המונח בארם צובה הנקרא כתר תורה אשר זה עוד מעזרא הסופר׳‪.‬‬
‫האדריכל דוד קאסוטו‪ ,‬נכדו של מ״ד קאסוטו‪ ,‬המנהל סקר ארכיטקטוני של מבנה‬
‫בית־הכנסת ׳עזרא׳ שבפוסטאט‪ ,‬סבור כי ׳כתר עזרא הסופר׳ הוא שנתן את השם לבית־‬
‫הכנסת הזה‪ .‬כאן כנראה מצאו הרמב״ם‪ .‬בית־כנסת זה נקרא גם ׳בית כנסת אליהו הנביא׳‬
‫ואם אמנם נכד נינו של הרמב״ם הוציאו משם והעבירו לאר״ץ‪ ,‬לא ייפלא שמצא להניחו‬
‫במערת אליהו הנביא אשר בבית־הכנסת הקדמון בחלב‪ ,‬המקום המתאים להמשך‬

‫המסורת האיתנה‪.‬‬
‫ועוד מצא דוד קאסוטו וסיפר באוזני‪ ,‬שהראשון שדיבר על תורה בכתב־יד של הנביא‬
‫אל־עוזייר )עזרא( בפוסטאט הוא ההיסטוריון אלמקריזי‪ ,‬בספרו ׳אל־חיט׳ט׳ משנת‬
‫‪ ,1430‬וכי ר׳ עובדיה מברטנורה מציין במפורש במכתב אל אחיו בשנת ‪) 1488‬אוצר‬
‫מסעות‪ ,‬ר׳ עובדיה מברטנורה‪ ,‬ניו־יורק ‪ ,1926‬עמ׳ ‪ (115‬כי ספר התורה של עזרא הסופר‪,‬‬
‫שהיה בבית־הכנסת העתיק של מצרים המיוחס לאליהו הנביא‪ ,‬נלקח מזה שנים על־ידי‬
‫יהודי מערבי שהפליג עימו מנמל אלכסנדריה‪ .‬היהודי נעלם ועימו נעלם גם ספר־תורה‬
‫זה‪ .‬סביר להניח‪ ,‬אומר דוד קאסוטו‪ ,‬שאין מדובר בספר־תורה אלא באותו מצחף‬
‫הכולל את כ״ד הספרים שיוחס לעזרא הסופר וזוהה על־ידי הרמב״ם כספר ׳שהגיהו בן‬
‫אשר׳‪ .‬כיוון שהספר הועבר ממצרים לחלב בהסתר אבדו עקבותיו ור׳ עובדיה‬
‫מברטנורה לא ידע מה קרה לו‪ .‬אילו היה ספר־תורה אחר של עזרא הסופר במצרים‬
‫באותם הימים‪ ,‬היה הרמב״ם מציין אותו ואולי אף מסתמך עליו‪ .‬מכאן המסקנות‬
‫השתיים‪ ,‬הראויות לדעתי לבדיקה נוספת‪ ,‬שרבי עובדיה מברטנורה התכוון לכתר ולא‬
‫לס״ת‪ ,‬ושבית־הכנסת עזרא בקאהיר קיבל את שמו מן הכתר ששכן בו — ׳כתר עזרא‬

‫הסופר׳ בפי המסורת‪.‬‬
‫מסורות‪ ,‬אמונות ואגדות שונות דבקו גם בכתרים אחרים במקומות אחרים‪ .‬אפשר‬
‫למשל למצוא דמיון רב בין אלו שבחלב לבין אלו שבדמשק השכנה־היריבה‪ .‬אולם‬

‫‪96‬‬