Page 113 - Ha Keter
P. 113

‫מסורות ואמונות הקשורות בכתר‬

‫המעריכים והעריכוהו בסך מה‪ ,‬ולא קבל באומרו שאין לו מה שהעריכוהו‪ .‬ומנהג העיר‬
‫שמי שאומר כן צריך לישבע על כתר התורה כמה יש לו‪ ,‬והוא יתן כפי שבועתו׳‪.‬‬
‫ובהמשך הדברים חוזר ועולה עניין השבועה לצורך מיסוי נאות בתוספת המשפט‬

                                                                        ‫׳ומנהג ותיקין הוא׳‪.‬‬
‫גם בויארסקי בספרו ׳עמודי שש׳ ]‪ [11‬מספר על השבועה לאמור‪ :‬׳ומי שרוצה‬
‫להשביע את חבירו בהכתר תורה זו אצלם שבועה חמורה שבתמורה‪ .‬ואפילו‬

                              ‫הישמעאלים ךשם נותנים כבוד מאוד לכתר תורה הנ״ל׳‪.‬‬
‫בעניין זה אנו שומעים דעה מקורית ומעניינת מפי חכם יצחק שחייבר במכתבו הנ״ל‪:‬‬

‫כשהיו משביעים שבועת התורה בנקיטת חפץ היו משביעים על הכתר הנ״ל כאשר‬
‫כתב הרב כסא שלמה בענין ההערכה של מסי הקהילה בחלב‪ .‬ולדעתי היה זה לב׳‬
‫הפכים בנושא אחד — א( מפני חומר קדושתו בעיני ההמון היראים לגשת אליו‬
‫ובזה יודה הנשבע על האמת‪ p .‬להפך‪ ,‬שלא להחמיר בהשבועה על העם ביודעים‬

                    ‫בי״ד )בית דין( כי ספר כזה אין לו כל קדושת ס״ת וכיוצא‪.‬‬

‫מקור אחר יודע לספר לא רק על השבועה‪ ,‬אלא על המשביעים‪ .‬בספרו ׳זכרון דברי‬
‫אר״ץ׳ ]‪ [49‬מספר ר׳ אברהם הדיין כמה אגדות שלדבריו ׳העתיק מדברי הימים׳‪ .‬באחת‬

                                                                              ‫מהן נאמר כך‪:‬‬

‫ובית הכנסת הגדולה‪ -----------‬י ש שם ז׳ היכלות על סדר אחד לצד דרום)פונים‬
‫לירושלים( וההיכל שבצד דרומית־מזרחית יש שם חלון ובתוכו כתר תורה‬
‫ארבעה‪ .‬ויש תנ״ך ויש מהם תורה לחוד‪ .‬ובאחד מהם כתוב שנמצא בשלל‬
‫ירושלים ת״ו) תבנה ותיכונן( אבל לא יש בהם תאריך‪ .‬ולפי הנראה שהם מזמן‬
‫קדמון ומי שיתחייב שבועת התורה נשבע שם בהם‪ .‬והיא חזקה למשפחת בית‬
‫הדיין אשר הם משביעים אותו ולא אחר‪ .‬ויש שם מערה וקבלה בידינו ששם אליהו‬
‫הנביא ז״ל נגלה ומדליקים שם נרות בעת צרה שיבוא על האדם ב״מ )בר־מינן(‬
‫וגם האשה כשתיכנס לחודש התשיעי‪ .‬וגם בערב כפור בעת המנחה‪) .‬ההערות‬

                                                        ‫בסוגריים הן שלי — א״ש(‪.‬‬

‫ושמעתי מפי פרופ׳ משה בר־אשר ששמע מפי חכם משה טאוויל כי העם — כלומר‬
                    ‫ההמון — הירבה להישבע בכתר‪ ,‬ממש עד צאת הכתר מן העיר‪.‬‬

‫בסוף הקטע שהובא בראש פרק זה מסופר על הנס )בלשונו של נחמד הפונה אל‬
‫הקורא המודרני‪ :‬׳כמו בדרך נס׳( שקרא לכתר כאשר פרצה שריפה והכתר ניצל מן האש‪.‬‬
‫הרבה מסורות ואמונות ואגדות עממיות התפתחו סביב הכתר בקהילה ובסביבותיה‪.‬‬
‫בשולי מכתבו של ניסים בכר‪ ,‬המנהל הראשון של האליאנס בעיר‪ ,‬אל מרכז האליאנס‬
‫בפריס )ראה נספח ו׳( הוא מספר למשל שקיימת מסורת ׳בין הרבנים שבכאן׳ שכאשר‬

‫‪91‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118