Page 60 - Ha Keter
P. 60

‫פרק שלישי‬

‫שלבסוף מפני מקרה דלקה שהיתה בבית השמן ונכנס הספר הנ״ל בסכנה וניצל‬
‫בדרך נס‪ ,‬וגם מפני החשודים‪ ,‬שהיו באים מארצות שונות בתור תיירים ואנשי מדע‬
‫לעיין בספר הנ״ל‪ ,‬וחששו אנשי הקהלה פן ייגנב וגם חששו פן יצלמו אותו שום‪4‬‬
‫פעם‪ ,‬לזה החליטו בשנים האחרונות וייחדו לו ארגז גדול מברזל והניחוהו שמה‬
‫עם שאר כתבי יד של התג״כים האחרים שהיו נמצאים שמה למשמרת‪ .‬לארגז הזה‬
‫היו שני מפתחות‪ .‬לא היו נמסרים ביחד לגבאי אחד אף שהיה הנאמן הגדול‬
‫ביותר‪ ,‬רק היו נמסרים לשני אמידים וחשובים שלא יפתח הארגז הנ״ל אלא‬
‫בנוכחות שניהם יחד ותחת השגחת ועד הקהלה‪ .‬את הארגז שמו במערת אליהו‬
‫הנביא בבית הכנסת הגדול על מצבת אבן גדולה‪ ,‬וכל העם מקדישים ומעריצים‬

                                                                    ‫את מקום מושבו‪.‬‬

‫בן־צבי משתמש במונח מכתב‪ ,‬אך בעצם כותרתו של המסמך ששלח הרב שחייבר היא ‪:‬‬
‫פרטים על תנ״ך כ״י עתיק הנודע ב׳כתר ארם־צובה׳ או ב׳ספר בן אשר‪ /‬כפי הרשום‬

                                                                                     ‫בזכרוני‪.‬‬
‫על רקע ה׳חשודים׳ הנזכרים בעדות זו אפשר להבין את קנאותם של חכמי חלב‬
‫שמנעו בדורות האחרונים אפילו מחוקרים כמו קאסוטו כל אפשרות לצלם את הכתר‪,‬‬
‫להעתיקו או לרשום על־פיו רשימות בניחותא למטרות שאין בהן כל פסול‪ .‬על־פי שתי‬
‫העדויות הללו ואחרות היו בבית־הכנסת הגדול העתיק בחלב ארבעה ׳כתרים׳ ‪ :‬כתר‬
‫ארם־צובה; כתר שני משנת ‪ 1351‬המכיל רק את החומש וחמש מגילות‪ ,‬שניצל‬
‫בשלמותו יחד עם הראשון והובא עימו לירושלים )רק הדף האחרון — הקולופון —‬
‫חסר בו(; ושני חומשים נוספים שאין יודעים מה גורלם‪ .‬על מציאותם של ארבעת‬
‫הכתרים בחלב מדורי־דורות מספרים בין השאר ר׳ מאיר נחמד בחוברתו הנ״ל והאספן‬
‫אלחנן נתן אדלר ]‪ ,2‬עמ׳ ‪ [163‬שביקר בחלב בשנת תרנ״ט )‪ (1899‬וראה בעיניו את כל‬
‫הארבעה‪ .‬שני המפתחות הנזכרים היו ביום הפרעות בראשית דצמבר ‪ 5,1947‬בידי נציג‬
‫משפחת שעיו ובידי משה שלם‪ .‬ראשי ועד הקהילה באותם ימים היו סןאהו)יאשיהו(‬
‫שמאע ומשה ג׳מאל‪ .‬למרבית הפלא‪ ,‬ככל שאנו מתקרבים לימינו אלה מתעבה הערפל‬
‫ומתרבות הגירסאות השונות בכל הנוגע לגלגוליו של הכתר‪ .‬מה קרה לכתר ביום‬

‫אני מניח שבמקור כתוב ׳שוב פעם׳‪ ,‬כי הידיעה שהכתר צולם פעם בגניבה היתה נחלת הרבים‬          ‫‪4‬‬
‫בקהילה ולא ייתכן שלא הגיעה לאוזניו של הרב שחייבר‪ .‬שגיאות כתיב נוספות במסמך שממנו‬         ‫‪5‬‬

 ‫העתיק בן־צבי מחזקות סברה זו‪ .‬אין תאריך בראש המסמך או בסופו‪ .‬את המקור לא מצאנו‪.‬‬
‫באנציקלופדיה העברית בערך ׳חלב׳‪ ,‬כרך י״ז עמ׳ ‪ ,438‬כתוב בטעות שהפרעות היו ב־‪ .1948‬טעות זו‬
‫הועתקה במקומות שונים‪ ,‬כגון מאמרו של מלאכי בית־אריה ]‪ [12‬ומאמרו של נחמיה אלוני ]‪ [8‬ואף‬
‫אל המבוא לפקסימיליה ]‪ [30‬הגיעה; וחבל‪ .‬באותו מקום באנציקלופדיה נאמר על הכתר ׳קטע מוצל‬

              ‫ממנו נמצא עתה בישראל׳ והרי זה ניסוח שעלול להטעות; ‪ 295‬דפים אינם ׳קטע׳‪.‬‬

                                                                                         ‫‪38‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65