Page 55 - Ha Keter
P. 55

‫גלגוליו של הבתר‬

‫החוקר קאהלה סבור שכתב־היד נשדד על־ידי הצלבנים בשנת ‪ ,1099‬הורד על־ידט‬
‫למצרים‪ ,‬ובשנת ‪ 1105‬הוחזר לירושלים ]‪ .[89‬סברה מקובלת יותר היא כי הסלג׳וקים‬
‫אשר שדדו בשנת ‪ 1071‬את ירושלים הם שהורידו את הכתר למצרים‪ ,‬ושם הוא נשאר‬
‫תקופה ארוכה‪ .‬היהודים במצרים פדו אותו והניחוהו בבית־הכנסת של הירושלמים‬
‫בקאהיר‪ .‬שם כנראה ראה אותו הרמב״ם‪ ,‬גדול הפוסקים בכל הדורות )‪,(1204-1138‬‬

                   ‫והשתמש בו לצורך העתקת ספר התורה שכתב בעצ מו)נספח א׳(‪.‬‬
‫מתי הגיע הכתר ממצרים לארם־צובה — שאלה היא ועליה נחלקו הדעות‪ .‬חכמי‬
‫חלב טענו שהרדב״ז)ר׳ דוד בן זמרה( העיד בתשובותיו‪ ,‬שהכתר הועבר לארם־צובה‬
‫בזמנו‪ ,‬כלומר בראשית המאה השש־עשרה‪ .‬׳תשובה׳ זו של הרדב״ז לא נמצאה‪ .‬בן־צבי‬
‫תומך בהנחה שהכתר הובא לחלב בסוף המאה הארבע־עשרה‪ .‬בשנת ‪ 1375‬יצא ממצרים‬
‫רבי דוד ב״ר יהושע ב״ר אברהם ב״ר דוד ב״ר אברהם בן הרמב״ם ונסע דרך ארץ־‬
‫ישראל לסוריה וחי בדמשק ובחלב‪ ,‬כנראה עד פטירתו‪ .‬ידוע שלקח עמו כתבים רבים‪,‬‬
‫ביניהם פירוש המשנה להרמב״ם בכתב־ידו‪ .‬ייתכן שגם ספר ׳היד החזקה׳ החתום בסופו‬

           ‫בידי הרמב״ם הגיע לחלב איתו‪ .‬וייתכן גם ייתכן שהביא איתו את הכתר‪.‬‬
‫החל מן המאה החמש־עשרה קיימות עדויות על מציאותו של הכתר בארם־צובה;‬
‫ועל כך עוד יבוא פירוט‪ .‬הכתר הונח בדחילו ורחימו בהיכל אליהו הנביא )׳היכל׳ הוא‬
‫ארון קודש בפי הספרדים(‪ ,‬אחד משבעה היכלות שהיו בו בבית־הכנסת הקדמון בחלב‪,‬‬
‫היכל שנבנה מעל ׳מערת אליהו הנביא׳ לצידם של שישה היכלות אחרים‪ ,‬כולם פונים‬
‫אל מול הכניסה הראשית‪ 1.‬המערה היתה המקום המקודש ביותר בבית־הכנסת ואפשר‬

                                          ‫שסביבה נבנה בית־הכנסת העתיק והענק הזה‪.‬‬
‫ש׳ קראוס בספרו על ׳בתי־כנסיות עתיקים בארץ־ישראל ובארצות הקדם׳ מציין‬
‫שבמרבית הקהילות היהודיות בארץ־ישראל סוריה ומצרים מוצאים ׳מערת אליהו׳ ליד‬
‫בית־כנסת‪ .‬הוא גם מספר לנו על ראושנברגר )‪ (E. Rauschenberger‬שרשם את תכנית‬
‫בית־הכנסת הגדול בחלב המובאת בעמ׳ ‪ .34‬ראושנברגר חקר את בית־הכנסת הזה‬
‫באופן יסודי ולא זכה לפרסם את מחקרו כיוון שנהרג במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫ה׳תכנית׳ מאירת העיניים שהכין התפרסמה לראשונה בלייפציג בשנת ‪ ,1915‬בצירוף‬
‫למאמרם של סוברנהיים ומיטוויך )‪ (M. Sobernheim & e . Mittwoch‬׳כתובות עבריות‬

                                                             ‫בבית־הכנסת של אלפו״ ]‪.[80‬‬
‫אחד האנשים האחרונים שביקרו בבית־הכנסת לפני שהוצת הוא החוקר המנוח‬
‫אלכסנדר דותן )לוצקי(‪ ,‬איש משרד החוץ‪ ,‬שפרסם כמה מאמרים מאלפים על אודות‬
‫קהילת אר״ץ וביניהם מאמר מפורט בשם‪ :‬׳לתולדות בית־הכנסת הקדמון בחלב׳ ]‪,[48‬‬

‫‪ 1‬ראה תכנית בית־הכנסת בעט׳ ‪ .34‬ותצלומים בעמודים ‪ .37-36‬תבנית בית־הכנסת הזה אפשר לראות‬
                                                                                ‫בבית התפוצות בתל־אביב‪.‬‬

‫‪33‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60