Page 68 - Ha Keter
P. 68

‫פרק שלישי‬

‫לשאלה זו בזמנים שונים על־ידי אנשים שונים‪ .‬אני מייחס חשיבות לריכוז כל הידוע לנו‬
‫בשאלות אלה בעיקר מתוך תקווה שעוד נזכה לראות את החלקים החסרים בכתר‪ .‬אפשר‬

                   ‫שפרט זה או אחר יעלה אותנו על עקבות ספרים או דפים חסרים‪.‬‬
‫חכם משה טאוויל מספר)ושב ומאשר בעדותו בבית־הדין הרבני בירושלים( שחכם‬
‫שחייבר נתן את הכתר בידי סוחר נוצרי שישמור אותו עד יעבור זעם‪ .‬לאחר כחמישה‬
‫חודשים העבירו אותו ליהודי‪ ,‬שאת שמו אין מוסרים כי הוא נשאר בחלב ואין לסכנו‪.‬‬
‫אצל היהודי הזה נשמר הכתר עד שנמסר בידי פחאם להביאו לארץ־ישראל‪ .‬לפחאם יש‬
‫גירסה אחרת‪ .‬בעדותו הראשונה הוא מספר; ׳שכתר אחד נלקח על־ידי הגויים ונמסר‬
‫לידי מושל דמשק‪ .‬ראשי הקהילה ורבני חלב‪ ,‬שמונה עשר במספר‪ ,‬הלכו לביירות ומשם‬
‫לדמשק‪ .‬המושל אישר בפניהם ש״ספרכם הדתי״ נמצא בידו ונתברר שהוא ה״כתר״‪.‬‬
‫מסרו בידי סיאהו)יאשיהו( שמאע׳‪ .‬כששואלים אותו היכן היה הכתר במשך עשר שנים‬
‫הוא עונה ‪ :‬׳אולי אצל הרב משה מזרחי‪ ,‬אולי אצל אדון אברהם כהן׳‪ .‬הרב משה מזרחי‪,‬‬
‫נכדו של חכם משה מזרחי‪ ,‬היושב היום בתל־אביב אומר ‪ :‬׳גם אני שמעתי כדברים‬
‫האלה‪ .‬במחצית הראשונה של אותן עשר שנים היה הכתר בידי סבי ; אולי לא בידיו ממש‬

        ‫אבל תחת אחריותו ופיקוחו; הוא ואחרים עימד‪ .‬חכם מזרחי נפטר ב־‪.1953‬‬
        ‫גירסה שלישית שמענו כבר מפי ג׳וזף סיטון ‪ :‬סיפור השר הסורי שנתלה‪.‬‬
‫גירסה רביעית היא זו של יעקב חזן‪ ,‬שלפיה סלים עציץ החזיק בשני הכתרים תחילה‪.‬‬
‫גירסה חמישית שמענו מיצחק בן־צבי ששמע ממאיר לניאדו המוסר מפי יצחק דיין ‪:‬‬

                                   ‫ג׳אבר צפדייה ובניו החזיקו בכתר‪ ,‬בחלב ובביירות‪.‬‬
‫וכך כתב בן־צבי במכתב מיום ‪ 8‬באפריל ‪ 1952‬אל הראשון לציון הרב מאיר חי‬
‫עוזיאל ‪ :‬׳הכתר העיקרי הקדום והחשוב ביותר הוא זה של בן אשר‪ .‬לפי דברי הרב יצחק‬
‫דיין‪ ,‬מחשובי העדה החלבית בת״א‪ ,‬ניצל כתר זה ע״י מר ג׳אבר צפדייה‪ ,‬שהעבירו בסוד‬

                                     ‫כמוס לבירות ולאחר מותו נמצא הכתר בידי בניר‪.‬‬
‫גירסה זו מתקבלת כנראה על דעתו של בן־צבי שכן גם במכתב אל ציר ישראל ברומא‬
‫מיום ‪ 4.12.1952‬כתוב לאמור‪ :‬׳קיבלנו ידיעות על הימצאם של שני הכתרים‪ ,‬האחד והוא‬

                                        ‫הקדום והעתיק נמצא בידי משפחת ספרייה‪...‬׳‪.‬‬
‫לניאדו מוסר את הדברים מפי הרב יצחק דיין‪ .‬ומוסיף לניאדו ‪ :‬׳הרב יצחק דיין אמר‬

                    ‫לי שאני יכול להיות סמוך ובטוח שהכתר קיים שלם כמו שהוא׳‪.‬‬
‫אפשר שב־‪ 1952‬סברו בארץ שהכתר ניצל בשלמותו‪ .‬רק במרס ‪ 1954‬אנחנו קוראים‬
‫במכתבו של בן־צבי אל ציר ישראל ברומא‪ ,‬אליהו ששון ‪ :‬׳יש ידיעות מוסמכות בידי‬

           ‫שהתאג׳)=הכתר( נמצא בארם צובה‪ ,‬אלא שדפים אחדים ממנו נשמדו׳‪.‬‬
‫כעבור זמן מגיעה לאוזניו של בן־צבי גירסה חדשה‪ .‬והוא כותב אל יצחק שלום‪,‬‬
‫מנהיגה הדגול של הקהילה החלבית בארצות־הברית‪ :‬׳נודע לי עתה מפי קרובך‪ ,‬מר‬
‫רפאל משה סתהון‪ ,‬שנודע לו מפי יהודי‪ ,‬מר יוסף עציץ‪ ,‬שבא מבירות‪ ,‬שהכתר נמצא‬

                                                                                                                              ‫‪46‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73