Page 71 - Ha Keter
P. 71
גלגוליו של הכתר
בשיחה .אמרתי לו ,אני חזרתי כיוון שאני חף מפשע .אז אמר לפקיד ,עזוב אותו!
אל תחפש בחפציו ,תן לו שיסתלק מכאן .זה מה שקרה איתנו .בורא עולם היה
בעזרנו ,ניצלנו והגענו לישראל.
גם כאן מעניין להשוות סיפור זה אל הדין־וחשבון הקצר שנרשם מפיו בבואו ארצה !
)נספח ד׳( ,ואל עדותו בבית־הדין הרבני בירושלים ,המתייחסת בעיקר להעברת הכתר
ארצה ומסירתו ,בעת המשפט שעליו ידובר בפרק השישי .מול עדות זו עומדת עדותו
של חכם משה טאוויל:
כשנודע לי שפחאם עולה לישראל ,אמרתי לו שיש בידי הכתר ואני רוצה לשלוח
אותו עמך לא״י .היה איתי גם חכם סאלם זעפראני ובנו אברהם .זה היה בביתו של
פחאם כשהיה אורז מזוודותיו ובאותה שעה הביא האיש שבידו היה הכתר ומסרתי
אותו לידו .שאלתי אותו בבחינה :למי תמסור זה הכתר? אמר :איני יודע .אמרתי :
לא יש אדם שיצא מחלב בשנים האחרונות ומתעניין בזה מלבד ר׳ יצחק דיין
ותמסור אותו לידיו ,והדבר צריך שיהיה בסוד גדול ואיש לא ישמע עליו .והיינו
יראים שמא תשמע הממשלה ויהיה לנו נזק גדול .כי כבר שאלה פעמים אחדות את
ר׳ יצחק שחייבר ואמר להם שנשרף וגם רופא אחד אלטוניאן ,רופא אנגלי ),(sic
הזמין אליו את נחמד ושאל על הכתר ורוצה לקנות .ענה שכבר נשרף .אחר שישה
חודשים שלח להזמין את היהודי שהיה הכתר אצלו ואמר שאינו יודע ולדעתו
נשרף) .חיפשנו למצוא החסר בכתר ולא מצאנו .הוא יכול לכתוב שעוד יחפשו(.
בחודש אלול תשי״ז יצא הכתר מסוריה לתורכיה .בחודש שבט תשי״ח הגיע לירושלים.
הגיע — ולא הגיע .ומטרידות השאלות :מה קרה לחלקים החסרים ? האם נעשה כל מה
שניתן לעשות כדי להצילם ? האמנם כל מה שנמסר למשמרת ב־ 1947ועבר ידיים שונות
ומחבואים משונים — האמנם נבדק ונמצא שכל מה שנמסר נשמר והוחזר עשר שנים
לאחר מכן? האם מישהו רשם בכלל מה חסר בו בכתר לפני שהובא ארצה ,לאחר
ההצלה מן הפרעות ,או בכל מועד אחר?
דבריו של הרב משה טאוויל ז״ל מסתיימים בפניה אל כותב הפרוטוקול ׳הוא יכול
לכתוב שעוד יחפשו׳ .האמנם חיפשו? דומני שבפרק גלגוליו של הכתר המלה האחרונה
טרם נאמרה.
49
