Page 177 - Peamim 136
P. 177
היהודי בארץ הקודש החל רק בשלהי המאה התשע עשרה עקב ראשית העלייה
מאפגאניסתאן ,שכן באו אליה שד"רים מעטים .את סגירותה ממחיש הנתק
בינה ובין אישים וארגונים יהודיים שהיו בזמנם מעין גשר בין התפוצות,
בהם משה מונטיפיורי ,ראשי משפחת רוטשילד ,חברת כי"ח' ,אגודת אחים'
הבריטית ( ,)Anglo–Jewish Associationהרצל ,ארגונים ציוניים וה'ג'וינט'.
ספק אם יש תפוצה המשתווה אליה במידת סגירותה ,אף כי היו קהילות יחידות
מסוגרות בתפוצות אחרות2.
ב .לתולדות הרב מתתיה גרג'י וכתביו
על רקע זה אנסה לשחזר את ארון הספרים של חכם אפגאני כפי שאנו למדים
עליו מהספר 'עונג לשבת' מאת הרב מתתיה גרג'י ,שהיה האישיות החשובה
ביותר שקמה בתפוצה זו .הוא נולד בשנת תר"ה ( )1845בהֶַראת ,למשפחה
שהיגרה ממשהד לאחר אינוס היהודים בה להתאסלם ( .)1839סבו ר' אברהם
ואביו ר' מרדכי היו מורים במשהד והמשיכו בעיסוק זה בהראת .אביו היה
רב הקהילה ,מנהיגה הרוחני ומורה במוסד החינוכי היהודי המרכזי (המּו ַלא)
בהראת .ר' מתתיה שימש בתפקידים אלה אחריו וגם כנציג הקהילה לפני
השלטונות וכגבאי צדקה .שלושת בניו היו גם הם רבנים :אשר היה כאביו רב,
מנהיג הקהילה ומורה בהראת ,יוסף היה רב ומנהיג הקהילה ב ֶמְרו ואחר כך רב
ומורה בירושלים ,ואילו יחזקאל היה רב ומנהיג הקהילה בּ ַב ְלח' .גם בנימין,
בנו של יוסף ,היה מורה ורב בירושלים .ואף זו ,עוד בשנת ,1832קודם האינוס
במשהד ,כיהן בבלח' רב ממשפחה זו ,ר' יהודה גרג'י .על מוצא המשפחה קודם
הגירתה למשהד אין מידע מוסמך3.
הקהילה היהודית המרכזית באפגאניסתאן הייתה זו שבהראת .היו בה רבנים
גם ממשפחות אחרות ,אך הגרג'ים היו הרבנים המרכזיים ,המנהיגים הרוחניים
של הקהילה והיחידים בה שפרסמו ספרים ,פרט לרב סימן–טוב מלמד ,מחבר
'חיאת אלרוח' וכתבים אחרים ,חלקם בעברית ,שחי שנים אחדות בהראת אך
רוב שנותיו חי בפרס 4.גם בקהילות האחרות באפגאניסתאן כיהנו רבנים
מהראת .המוסלמים התייחסו בדרך כלל בהערכה רבה אל הרבנים היהודים,
ויש שביקשו את הכרעתם בריבותיהם.
ראו :בצלאל ,עדה ,עמ' .29-27 2
ראו :גרג'י ,לשבת ,במבוא מאת צבי סימן–טוב (דפים לא 3
ממוספרים) .על ר' יוסף מלמד גרג'י ראו :גרג'י ,עדות ,דברי בנו
4
ר' בנימין גרג'י ,במבוא (דפים לא ממוספרים).
על ר' סימן–טוב מלמד ראו :נצר.
יצחק בצלאל /ארון הספרים של רב באפגאניסתאן 176
