Page 182 - Peamim 136
P. 182
המלצותיו להתנהגות תקינה ומוסרית :על האדם להיזהר מכעס ומגאווה ,וכן
'יקדש את עצמו בתשמיש המטה שלא יהנה'' ,ירגיל עצמו להסתפק במועט,
אפילו עשיר אם [שמא] יבוא לידי עוני ,ימעט בעסקיו ואם הוא חי בלעבוד כדי
להתפרנס יפנה חצאי הימים שלישי ורביעי לעבודת ה' ,כל ּ ִדבור שאינו מצוה
והכרחי יהיה זהיר ממנו'15.
ג .לשחזור ארון הספרים של הרב גרג'י
הדיון להלן בספר 'עונג לשבת' הוא במה שהוא עשוי ללמד על ארון הספרים של
הרב גרג'י ,ואם אפשר להסיק מכך על ארון הספרים של היהודים באפגאניסתאן.
אך הראיות שבספר אינן חד–משמעיות ,מפני שהוא כאמור צירוף של קטעים
שיסודם בים הרחב של הספרות היהודית הדתית ,ולא ברור מה מזה קרא הרב
במקורו ומה העתיק מכלי שני .אולם נראה לי כי בכל זאת אפשר לזהות את
מה שקרא הרב במקור ,שכן בהקדמתו לספר נאמר' :וכל רמז או פירוש או
מוסר שראיתי באיזה ספר כתבתי בשם האומרו ומה שכתבתי סתם לפי שלא
ידעתי מאיזה מקדושים המה' 16.אמנם לא די בכך להסיק בוודאות כי הרב
קרא קטע מסוים במקורו ,אך יש להוסיף שבסוף כל קטע באה בדרך כלל
בסוגריים הפניה לטקסט שממנו נלקח .ואף זו ,במבואות לחלקי הספר דייק
הרב בהפניות :בהקדמה ל'תהילות דוד' ציין כי ליקט דרושים על תהלים מ'שוחר
טוב' ועוד מספרים אחרים ,ובהקדמה ל'בית המקדש' ציין כי רוב הקטעים על
המשנה לוקטו מ'ספר הון עשיר' ,פירוש קבלי למשנה מאת ר' עמנואל חי ריקי17.
מאפיין אחר שעשוי לסייע בנדון הוא שחיבורים מאת מחברים שחיו אחרי
חיד"א ,ואשר גרג'י ציטט מתוכם ,ודאי שלא העתיק מספרי חיד"א ,אף כי
במקורות לא מעטים שהובאו בספר אין די מידע המאפשר לקבוע את תקופתם,
ובחלק ניכר מההפניות לא צוין מספר העמוד ,ולכן איתור מקורות אלה קשה
ולפעמים בלתי אפשרי.
15ראו :שם' ,בית המקדש' ,דף לב ע"ב.
1 6ראו' :הקדמת המחבר' ,העמוד הראשון (ללא מספור).
'האומרו' ,נראה שזו טעות דפוס.
17למידת דייקנותו יש ביטויים מרובים בספר ,ואסתפק בשתי
דוגמאות( .א) הוא הביא פסקה משל"ה והפנה אליה ישירות
(גרג'י ,לשבת ,דף ד ע"א) ,ואילו בסוף פרשות תרומה (שם,
דף לא ע"א) וכי תצא (שם ,דף ע ע"א) ציין כי ה ִפסקה מאת
של"ה לקוחה מ'נהר קדומים' מאת חיד"א( .ב) הוא ציין כי את
כתבי ר"א פלאג'י '(ש)ראיתי כבר בירושלים' ,ראו לעיל ,אחרי
הערה .6
פ ע מ י ם ( 1 3 6ת ש ע " ג ) 181
