Page 206 - Peamim 136
P. 206

‫באפריל)‪ ,‬שבוע לאחר שביעי של פסח‪ .‬הצרפתים ייעדו ליום זה‪ ,‬שהחמה‬
‫לקתה בו‪ ,‬משימות רבות מדי‪ .‬הם תכננו לשלח את פמליית ה ֻס ְל ַטאן הכנוע‬
‫לַרּ ַבאט ולהשיק רפורמות צבאיות כדי להתאים את פעילות צבא מרוקו לנוהל‬
‫הצרפתי‪ .‬ה ַע ְסּ ַכר ֶד ְל ֻמ ְס ְל ִמין (עמ' ‪ ,)182‬שכירים בצבא הׁ ַשִרי ִפי‪ ,‬פתחו בצהרי‬
‫היום במרד אלים נגד מפקדיהם הצרפתים והרגו שמונה עשר מהם‪ .‬המורדים‬
‫פרצו לתחום שבו התגוררו האירופים ‪ -‬ושם נמשך ההרג ‪ -‬לארמון הסלטאן‬
‫ולבסוף למלאח‪' ,‬אשר תושביו חסרי ההגנה נתפסו כמשרתי הצרפתים' (עמ'‬
‫‪ .)36‬חמישים ואחד יהודים נהרגו‪ 5,‬עשרים וארבעה בניינים‪ ,‬בתי מגורים של‬
‫כ–‪ 1,000‬אנשים נשרפו וקרסו‪ ,‬חמישים חנויות נבזזו‪ ,‬ספריות וספרי תורה‬
‫הושמדו‪ .‬הביזה החלה במהלך יום רביעי ונמשכה ללא הפוגה עד יום שישי‬
‫ה–‪ 19‬באפריל‪ 12,000 .‬תושבי המלאח שהו בחצרות ארמון הסלטאן ובגן החיות‬

                                                        ‫שבו קרוב לשבועיים‪.‬‬
‫בפתח דיונו טוען פנטון כי 'ההיסטוריונים‪ ...‬שעסקו ב"חדירה בדרכי‬
‫שלום" של צרפת למרוקו בתחילת המאה העשרים כמעט שאינם מתארים‪...‬‬
‫את ההשלכות הדרמטיות שהיו לתהליך הקולוניזציה האירופית על הקהילות‬
‫היהודיות המקומיות' (עמ' ‪ .)11‬גם באשר לטרגדיה של יהודי פאס באופן‬
‫ספציפי הוא כותב כי 'הממד היהודי שלה‪ ,‬אם בכלל נזכר‪ ,‬הועלה רק כתופעה‬
‫משנית אצל ההיסטוריונים' (עמ' ‪ .)31‬ואכן סקירת הספרות הענפה על המפגש‬
‫בין הכוחות והאינטרסים המנוגדים על ִספו של משטר החסות‪ ,‬פרי עטם של‬

‫(עמ' ‪ .)14‬אולם להוציא עדות בערבית של יהודייה אלמונית‬      ‫	‪5‬‬
‫(עמ' ‪ )197-196‬הנפתחת במילים 'التريتل جاءنا صباح پـيساح'‪,‬‬
‫שתרגומן‪ :‬התריתל בא אלינו מיד לאחר פסח‪ ,‬אין בעדויות‬
‫היהודים בעברית התייחסות לאירועים אלו בשם עצם אחד‬
‫כולל‪ .‬עם זאת בתיאור האירועים משמש לרוב הפועל 'שלל'‪,‬‬
‫המורה על פגיעה ברכוש ולא בחיי אדם‪ ,‬משמש לרוב בתיאור‬
‫האירועים (למשל בדברי בן–נאיים‪' :‬וזמן שהיו מורדים‬
‫ושוללים שלשה ימים' [עמ' ‪ .)]130‬עיון בכרוניקות עבריות מן‬
‫המגרב מראה כי השורש של"ל מופיע בתדירות גבוהה כל כך‬
‫עד שאפשר לראות בפעולות המיוצגות באמצעותו מגדירות‬
‫עיקריות של דפוסי האלימות כלפי יהודים‪ ,‬ומכאן גם גורם‬

                ‫מעצב בתדמיתם ההיסטורית של הלא–יהודים‪.‬‬
‫חישובו של פנטון מסתמך על עיון מדוקדק בשלל מקורות‪.‬‬
‫במחקרים אחרים מספר קרבנות היהודים נע בין שלושים‬
‫וארבעה לשישים‪ .‬עם זאת פנטון לא נדרש במדויק לאבדות‬
‫מקרב קהילת האירופים בפאס (שישים ושישה הרוגים) או‬
‫למספר ההרוגים המוסלמים בהתקפת הנגד הצרפתית‬
‫ובחיסולים פנימיים (כ–‪ .)600‬ראו‪ :‬גרשוביץ‪ ,‬עמ' ‪.57-56‬‬

 ‫בעיתונות העולמית מניין ההרוגים עמד בתחילה על ‪.1,000‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪205‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211