Page 15 - etmol 113
P. 15
קולנוע .גרדינגר אכן השקיע באלה.
בתיווכו של הפרדסן יצחק רוקח,
הגיע גרדינגר ליהושע חנקין ,המומחה
לקניית קרקעות ,וביקש ממנו לרכוש
עבורו גוש קרקעות רצוף לשם הקמת
חווה ,שתתבסס בעיקר על מטעים .אך
כדי שהחווה לא תהיה תלויה בפיתוח
ענף אחד בלבד ,ולא בתנודות השוק,
ביקש לפתח גם משק חלב ,ירקות
ופירות למיניהם.
חנקין קונה אדמה
בינתיים שינה גרדינגר את תוכניו החצר בחודשים אפריל ומאי 1926ניהל
תיו ועלה לארץ-ישראל בשנת .1929 חנקין משא״ומתן עם משפחת שאנטי
הוא לא התיישב בחווה עצמה אלא החווה כראות עיניו. מקלקיליה ,והציע לגרדינגר 900דונם
קבע את מושבו בתל-אביב והשקיע גם ברכישת הקרקע ,בניית החווה, באיזור עם אפשרות להשלים את
בנכסי-דלא-ניידי והקים בתי-קולנוע מיבני המגורים והמשק ,הכשרת הקר השטח לאלף דונם .בשלב הראשון
בחיפה ובתל-אביב ,מפעלי קירור, , קע ,השתילים והנטיעה השקיע גרדינ- רכשו 103דונם ,אותם העביר יהושע
רכש את ״סיליקט״ בתל-אביב )ליד גר עד לסוף שנת 30 ,1930אלף לא״י חנקין על שמו של גרדינגר לשם
כיכר דיזנגוף של היום( ועוד .את )שהיו אז 150אלף דולר( .ב1928- הקמת החווה ,מיבני המשק ,ומטע
החווה לא התכוון להפוך למשק משפח החלו בחפירת שלוש בארות מים, ראשון ,ועד שנת 1931התרחב הרכוש
תי ,אבל ביקר בה ושהה בבית בעל ובשנת 1929הושלמו מיבני החווה הקרקעי של גרדינגר ל״ 1,113דונם,
במתכונת של בית אחוזה -מיבנים ובמקום קמה חווה בשם קלמניה ,על
החווה לעיתים תכופות. סביב חצר סגורה ,במרכז בריכת מים שמו של קלמן ,אביו של גרדינגר.
החווה פעלה כמשק חקלאי במשך על עמודים .המיבנים כללו בית נאה
כעשר שנים ,עד שנת .1939במחצית ומיוחד במינו לבעל החווה ,בית בתחילה לא חשב משה גרדינגר
השניה של שנות השלושים ,באו עיקר למנהל ,בית וחדר-אוכל לפועלים, להתיישב בארץ־ישראל .הוא חיפש
הכנסות החווה מענף החלב ,וזאת מחסן לכלים חקלאיים ואורווה. מנהל לחוותו ,אדם בעל ניסיון בחקל
בגלל חוסר אפשרויות השיווק של הקירות החיצוניים היוו את החומה אות ,בעל ידע בחידושים טכנולוגיים,
ההדרים בשנות ׳המרד הערב׳ לחווה ,שני שערים נקבעו בחומה המכיר את תנאיה של ארץ־ישראל
.1939-1936בסוף שנות השלושים בכלל ושל השרון בפרט .בתיווכו של
ושדרת ברושים הובילה לבית. יצחק רוקח פנה לברוך בן עזר ,בנו
עזב בן עזר את הנהלת החווה .גרדינגר 503דונם נועדו למטעים ,מתוכם של יהודה ראב ,מחקלאיה הראשונים
חלה וחיפש קונים לחוותו .בספטמבר 311לפרדס ו 282-לגידולים טרופיים:
1945עברה חוות קלמניה לידי מוסדות אבוקדו ,בננות )אשר כונו בשנות ומייסדיה של פתח״תקוה.
ההתיישבות העובדת .חלק מהקרקעות העשרים ׳תאני חווה׳( ,אננס ,מנגו,
עברו לידי הקק״ל להשלמת המשבצת אפרסמון ,וגידולים ארץ-ישראליים בשנת 1926מוכר היה ברוך בן עזר
הקרקעית של מושב צופית ,וחלק וידוע בנסיונו בפיתוח מפעלים חקל
להקמת מרכז חינוך של תנועת העבו טיפוסיים :חרובים וענבים. איים בארץ-ישראל ,ובהתאמת גידו
דה -המוסד החינוכי שנקרא על שם מגוון הגידולים בחווה משך אליה לים חקלאיים לחבלים ולתנאים שונים.
פועלים מחוות הכשרה ובתי-ספר במיוחד התפרסם בתקופת מלחמת
ברל כצנלסון -בית ברל. חקלאיים :בן-שמן ,מקוה-ישראל, העולם הראשונה ,עת ניהל עם אהרון
משה גרדינגר נפטר ב.9.5.1946- שפייה ,תחנת הנסיונות ברחובות. אהרונסון את חוות הנסיונות בעתלית.
בניין'החווה שימש במשך שנים מרכז החווה העסיקה כ 36-פועלים ,וכדי לאחר היסוסים קיבל ברוך בן עזר על
הכשרה וסמינרים למורשת תנועת לעודד את הפיכתם לפועלים קבועים, עצמו את ניהול חוות גרדינגר בשכר
העבודה .הבניין נסגר לפני כשנתיים, שילם להם גרדינגר שכר גבוה מהמ חודשי גבוה ,והרכיב תוכנית משקית
ולאחר ויכוחים אין-ספור אם למכרו קובל ונתן להם תנאים .סוציאליים לחווה העתידה להשתרע על שטח של
למשקיעים פרטיים ,החליט המוסד שהיו בבחינת חידוש :ביטוח רפואי
להשאירו בידיו ,לשפצו ולמסרו לבית־ וביטוח חיים .בשנת ,1930לאחר כ 1,000-דונם.
ספר לאמנויות המצוי כיום ברמת- שאחדים מהפועלים נישאו ,נבנו ארב לדעתו לא היתה באקלים השרון
השרון .בזמן האחרון מתנהל במיבני עה בתים ,אשר איכלסו 18-12משפ מגבלה ניכרת לגידול חקלאי כלשהו,
החווה שיפוץ אינטנסיבי ,ויש לקוות חות .בתים אלה נבנו מחוץ לחצר ועל-כן הציע לגוון את פעילות החווה
שהבית ,בעל המסורת ההיסטורית, החווה) ,עדיין הם קיימים וממוקמים בגידולים החקלאיים ולא להתבסס על
ממערב לכביש המוביל לקלמניה, משק חי .תוכניתו הבחינה בין גידולים
ישמור על אופיו. המיועדים לאספקה עצמית ,לשוק
בגבול שדה ורבורג(. המקומי ,וליצירת עודפי הכנסה לשם
פיתוח והרחבה .כמו-כן ביקש בן עזר
ליצור בחווה מעין תחנת-נסיונות
זעירה לבחינת גידולים טרופיים,
גידולים שלא היו מוכרים בארץ.
גרדינגר ,למרות ספקותיו ביחס לתוכ
נית המשקית של בן עזר ,נתן לו בסו
פו של דבר יד חופשית לנהל את
1S