Page 19 - etmol 113
P. 19

‫שלא בוצעה‪ .‬ההגמון של ונטימיליה‬         ‫עלילה בטרנטו‬
    ‫הבין שבדרך זו לא ישיג דבר‪ ,‬ולאחר‬
    ‫שבועיים עבר לעיר הסמוכה רוורטו‬         ‫האפיפיור איננו מאמין‪ ,‬אבל נכנע‬
    ‫וערך שם משפט‪-‬חוזר ליהודים‪ ,‬אשר‬
    ‫הסתיים בזיכוי הנאשמים‪ .‬לאלה שכבר‬       ‫עלילת הדם בטרנטו שבאיטליה בשנת ‪ 1475‬היא מן הנודעות בהיסטו­‬
    ‫לא היו בין החיים הדבר לא הועיל‪ ,‬אך‬     ‫ריה היהודית‪ ,‬והיא מדגימה את היחס לעתים של האפיפיורים ליהודים‪:‬‬
    ‫לפחות הוא איפשר לשחרר מהכלא את‬         ‫האפיפיור פיקפק באשמת היהודים‪ ,‬אבל נכנע ללחצים והורה להענישם‪.‬‬
    ‫הנשים והילדים שעדיין לא מתו‪ .‬סיקם‪-‬‬
    ‫טוס שלח בראשית אפריל ‪ 1476‬הוראה‬                 ‫מתוך ספרו של פרופ׳ שלמה סימונסון ״הכס הקדוש והיהודים״‪.‬‬
    ‫נחרצת להינדרבאך להפסיק כל פעולה‬
    ‫נוספת נגד שרידי היהודים‪ .‬הוא אף נקט‬    ‫נתגלתה גופתו בחצרו של אחד מראשי‬           ‫העשורים האחרונים של המאה‬
    ‫צעד בלתי שיגרתי‪ ,‬ואיים להשעותו‬         ‫הקהילה‪ .‬היהודים נאסרו‪ ,‬עונו‪ ,‬ותוך‬         ‫החמש־עשרה‪ ,‬בשלהי ימי״הביניים‪ ,‬היו‬
                                           ‫ימים ספורים הועמדו לדין‪ .‬במשך‬             ‫עדים לכמה מהמאורעות המחרידים‬
      ‫מלשרת בקודש אם לא יציית להוראה‪.‬‬      ‫החודש הבא נמצאו יהודים אחדים‬              ‫ביותר שבאו על ראש הפליטה היהודית‬
    ‫אך הינדרבאך פתח פרק חדש במער­‬          ‫אשמים‪ .‬מקצתם הוצאו להורג‪ ,‬ומשפטם‬          ‫ששרדה ממצוקות ורדיפות ימי־הביניים‪:‬‬
    ‫כה‪ .‬הוא עירער בפני האפיפיור על‬                                                   ‫הגירוש מספרד וחורבן יהדות ספרד‪,‬‬
    ‫תקפות המשפט שערך הנציב האפיפיורי‬                            ‫של אחרים התמשך‪.‬‬      ‫יסוד האינקוויזיציה הספרדית‪ ,‬גירושים‬
    ‫ברוורטו‪ ,‬ודרש ממנו לאשר את המשפט‬       ‫בקיץ נודע לאפיפיור סיקסטום על‬             ‫מחלקים נרחבים של איטליה וגרמניה‪,‬‬
    ‫נגד היהודים שנערך בטרנטו‪ .‬סיקסטוס‬      ‫הפרשה‪ .‬לקראת סוף חודש יולי הוא‬            ‫וגם כמה מהמקרים הקשים ביותר של‬
    ‫מינה ועדה של קארדינאלים וארכיהגמו‪-‬‬     ‫הודיע שהוא עומד לשלוח לעיר את‬             ‫עלילות דם‪ ,‬ובראשן זו שהתרתשה בעיר‬
    ‫נים לבחון את העניין‪ ,‬וזו פסקה לטובתו‬   ‫נציגיו‪ ,‬והורה ליוהאנס הינדרבאך הגמון‬      ‫טרנטו שבצפון איטליה‪ .‬בחלקו של‬
    ‫של הינדרבאך‪ .‬ביוני ‪ 1478‬הכריז איפוא‬    ‫טרנטו להשהות כל הליכים נוספים נגד‬         ‫סיקסטום השישי נפל הטיפול בשניים‬
    ‫סיקסטוס שההליכים במשפט בטרנטו‬          ‫היהודים‪ .‬אולם עתה כבר הוצאו להורג‬         ‫ממאורעות אלה‪ :‬הקמת האינקוויזיציה‬
    ‫נוהלו כהלכה וביושר‪ ,‬אך באותה שעה‬       ‫כל הגברים )מלבד אחד שהיה מטורף‬            ‫הספרדית ועלילת הדם בטרנטו‪ .‬הוא‬
    ‫הוא גם ציווה על ההגמון שלא ינצל את‬     ‫ולא הועמד לדין(‪ ,‬והמשפט נגד הנשים‬         ‫הביע את התנגדותו לראשונה ואת חוסר‬
    ‫מימצאי הוועדה כדי לפתוח בהליכים‬        ‫היה בעיצומו‪ .‬האפיפיור נתן הוראות‬          ‫אמונו בשנייה‪ ,‬אולם בשני המקרים הוא‬
    ‫משפטיים נגד יהודים נוספים‪ ,‬וחזר שוב‬    ‫מפורטות לנציבו‪ ,‬באטיסמה דה ג׳יודי'‬
    ‫על איסור פולחנו של סימונינו‪ .‬הוא‬       ‫צ׳י דה פינאריו‪ ,‬הגמון ונטימיליה‪,‬‬                                    ‫נכנע ללחצים‪.‬‬
    ‫הטיל על ההגמון להחזיר את הילדים‬        ‫לבחון את הראיות‪ ,‬את המשפט ואת‬             ‫אבן־הפינה לעלילת הדם של טרנטו‬
                                           ‫הניסים שחולל כביכול גופו של הילד‪,‬‬         ‫הונחה על״ידי הנזיר הפראנסיסקאני‬
           ‫ואת הנדוניות לאלמנות שהוטבלו‪.‬‬   ‫לעקל את הרכוש היהודי לאפיפיורות‪,‬‬          ‫ברנארדינו דה פלטרה‪ ,‬שכינה את עצמו‬
    ‫הפרק האחרון בפרשה התרחש בסוף‬           ‫ולשחרר מבית הסוהר כל מי שיימצא‬            ‫בגאווה ״שוט היהודים״‪ .‬הוא נסע רבות‬
    ‫שנת ‪ .1480‬סיקסטוס מינה את אנג׳לו‬                                                 ‫ועבר ממקום למקום‪ ,‬בעיקר במרכז־‬
    ‫פאסקולו‪ ,‬הגמון פלטרה‪ ,‬ואת פייטרו דה‬                                       ‫זכאי‪.‬‬  ‫איטליה ובצפונה‪ ,‬והסית בכל מקום אליו‬
    ‫ברוטיס‪ ,‬הגמון קאטארו‪ ,‬לחקור את‬         ‫באותו יום כתב סיקסטוסגם להגמון‬            ‫הגיע את התושבים נגד היהודים‪ .‬הוא‬
    ‫הניסים שהתחוללו כביכול בכנסייה‬         ‫הינדרבאך והודיע לו‪ ,‬שלמרות שיש לו‬         ‫עורר מהומות כה רבות‪ ,‬עד ששליטי‬
    ‫שבה נשמר גופו של סימונינו‪ .‬תוצאות‬      ‫אמון מלא ביכולתו לנהל את הפרשה‪ ,‬יש‬        ‫ערים ונסיכויות איטלקיות אחדות‬
    ‫החקירה אינן ידועות‪ ,‬אולם לפולחנו של‬    ‫נסיכים רבים המפקפקים בהליכים‬              ‫גירשוהו מתחומם ואסרו עליו לשוב‬
    ‫סימונינו לא ניתן אישור אלא כעבור‬       ‫שנקט‪ .‬הוא התכוון כנראה לפעילות‬            ‫אליהן‪ .‬בשנת ‪ 1473‬לערך הוא הגיע‬
    ‫מאה שנים‪ ,‬מידי גריגוריום ה‪.13-‬‬         ‫הדיפלומאטית של יהודי איטליה‪ ,‬ואולי‬        ‫לטרנטו‪ ,‬וכדרכו ניסה גם שם להשמיץ‬
    ‫הינדרבאך הצליח איפוא להשיג מהאפי­‬      ‫גם של יהודים ממקומות אחרים‪ .‬הוא‬           ‫את הקהילה היהודית‪ ,‬שמנתה כשלושים‬
    ‫פיור את כל משאת נפשו‪ ,‬למעט אישור‬       ‫ביקש מהינדרבאך לשתף פעולה עם‬              ‫משפחות‪ .‬משלא זכה להצלחה מרובה‪,‬‬
    ‫לפולחן סימונינו‪ .‬בנקודה זו לא ויתר‬     ‫הנציב‪ ,‬ומינה אותו נציב״שותף‪.‬‬              ‫הזהיר את תושבי העיר‪ ,‬כי בפסחא‬
    ‫סיקסטוס‪ ,‬משום ששליחו הכריז שהני‪-‬‬       ‫בינתיים אסר סיקסטוס על קיום פולחן‬         ‫יוכחו טענותיו נגד היהודים‪ .‬ואכן‪ ,‬ביום‬
    ‫סים לא היו אלא מעשי תרמית ושפולחן‬                                                ‫חמישי בשבוע הקדוש של ‪ ,1475‬שנפל‬
    ‫סימונינו מעטה חרפה על הנצרות‪.‬‬                           ‫גופו של הילד סימונינו‪.‬‬   ‫באותה שנה בערב פסח‪ ,‬נעלם ילד בן‬
    ‫הינדרבאך תואר כמשפטן מקצועי‪,‬‬           ‫ההגמון ונטימיליה הוכשל בתפקידו‬            ‫שנתיים בשם סימונינו‪ .‬שלושה ימים‬
    ‫מלומד וסופר‪ ,‬ושימש כשגרירו של‬          ‫מהרגע שהגיעו לטרנטו‪ .‬הוראת האפי­‬          ‫אחר כך‪ ,‬ביום הראשון של הפסחא‪,‬‬
    ‫הקיסר פרידריך השלישי בחצרות‬            ‫פיור להגמון של טרנטו לשחרר את‬
    ‫קאלזקסטוס השלישי ופיוס השני‪ .‬הוא‬       ‫הנשים היהודיות ואת ילדיהן כנראה‬

         ‫גם חיבר המשך לספרו של האחרון‪.‬‬             ‫ציור נוצרי‪:‬‬
    ‫לעלילת הדם של טרנטו היו תוצאות‬         ‫היהודים מתעללים‬
    ‫מרחיקות‪-‬לכת‪ ,‬והיא היוותה במשך‬
    ‫מאות שנים דגם לעלילות‪-‬דם אחרות‪.‬‬             ‫בילד מטרנטו‬
    ‫תוך זמן קצר צצו והופיעו עלילות‪-‬דם‬
    ‫ורדיפות אחרות ברגנסבורג‪ ,‬אנדינגן‪,‬‬
    ‫ראוונסבורג‪ ,‬ובמקומות אחרים‪ .‬מספר‬
    ‫רב מאוד של דיוקנאות סימונינו ועינוייו‬
    ‫בידי היהודים נפוצו בכל רחבי אירופה‪.‬‬
    ‫ואשר לסיקסטוס‪ ,‬הוא נכנע לנסיך‬
    ‫כנסייה בעל עוצמה בעניין שלא האמין‬

               ‫בו ושלא היה צריך להרשותו‪.‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24