Page 21 - etmol 113
P. 21
פרידמן ,אשר תירגם לפולנית מיצי את הרשימות שהופיעו בשפות שונות. איגנץ ברנשטיין ,חוקר הפולקלור
רות שלום עליכם ,מנדלי מוכר ספרים, לאחרונה הופיע בעברית יומנו של היהודי שפירסם אוסף פתגמים יהודים,
חיים נחמן ביאליק ,שלום אש ,י.ל. רינגלבלום בהוצאת יד״ושם בירוש התמסר להקמת הספריה וביסוסה .בין
פרץ ואחרים ,ועם היותו בגיל הגבו השאר רכשה הספריה פנקסי קהילות
רות ולמעלה מזה ,הוא מדריך קורסים לים. ישנם מפולין .ד״ר פוזננסקי ,רב בית״
בעברית וביידיש בבניין המכון, רשימותיו של רינגלבלום נמצאות הכנסת ,דאג לביסוסה המדעי של
כשרוב תלמידיו הם גויים .חוקר אחר כיום במצב התפוררות והנהלת המכון הספריה וכבר בשנת 1906היו בספריה
במכון ,פרופ׳ מריאן)מאיר( פוקס ,גם פנתה לגורמים שונים וביקשה מהם כ״ 15אלף ספרים .בשנת 1928נחנך
הוא בגיל הגבורות ,והוא עוסק בחקר בניין הספריה ,וממשלת פולין חוקקה
תולדות העיתונות היהודית בפולין, לממן את שימור התעודות. חוק שחייב להעביר לספריה עותק
ומארגן מדי פעם קונצרטים לחזנות מכל ספר שנדפס בפולין .עם פרוץ
ומוסיקה יהודית .בין אוצרות המכון כיום מכילה ספריית המכון 60אלף השואה מנתה הספריה כ־ 45אלף
נמצאים יומניו של אדם צ׳רניאקוב, נספרים וכן אוסף גדול של כתבי״יד ספרים בעברית ולועזית ,כרכי עיתו
ראש ״מועצת היהודים״ בגיטו ורשה, ומיסמכים נדירים .רוב עובדי המכון נות ,ספרים יקרי מציאות ,ו״150
אשר התאבד לאחר שסירב למלא הם פולנים .בראש המכון עומד יהודי כתבי״יד .בימי המלחמה נשדדה הספ־
דרישות הנאצים לשלוח יהודים למח צעיר מלודז׳ ,ד״ר דניאל גרינברג. ריה על״ידי הגרמנים שהעבירו את
נות ההשמדה .אוצרות רבים במכון בניין המכון זקוק לשיפוצים וכן לסיוע הספרים לגרמניה .אחרי המלחמה
טרם נחשפו ,ויש לקוות ,כי תימצא נרחב .בבניין הגדול שהוקם מול הוחזרו הספרים וכיום נמצאים בספריה
הדרך לשמור את החומר הרב שבמכון, המכון על חורבות בית״הכנסת עותקים רבים כשהם מוחתמים בצלב״
שיש לו חשיבות רבה לחקר יהדות טלומאצקה ,הוקצה חדר זיכרון למכון,
ולאחרונה התקיימה בו תערוכת ציוריו הקרס וכתובות בגרמנית בצידם.
פולין ,בת 1000השנים ויותר. של הצייר הפולני״יהודי מאוריצי
טרמבאץ.
יבין העובדים במכון ד״ר מיכאל
צילום שנעלם כניסה חופשית לבית־כנסת
עזה רונן נולדה בקיבוץ עין־חרוד והוא
צילומו של קורצ׳אק שנתגלה באפיקים גי ח ה עד היום .נהיווזה ילדה זנ ת ה להיפ אלכנסדר גוטרמן מתלמידי המכון,
על דף מזכרת של דואר ישראל גש עם איש מיוחד במינו -יאנוש קורצ־ מספר בספרו ״מהתבוללות ללאו
אק ,הסופר והמחנד ,שבא מפולין לביקור מיות״ ,כי לתלמידי המכון ניתנה זכות
שלו .עזה רונן יצאה לאשדוח-יעקב ,שם בארץ בשנת 1934ושהה במה שבועות כניסה חופשית לבית״הכנסת ברח׳
מצאה את המיקרוסקופ ואח הצילום, טלומאצקה ,זכות מיוחדת בוורשה של
שלא היה ידוע עד כה ,מלא אור ותקווה, בעין־חרוד. אז ,שכן לבית״כנסת מפואר זה ,בו
של המחנך והסופר הדגול .צילום זה שימש קודצ׳אק טייל עם הילדים בעמק יזרע כיהנו החזנים המפורסמים גרשון
בין השאר כדף מזכרת שהוציאה רשות אל ,שיחק אתם ,שיעשע אותם ,התלהב סירוטה ומשה קוסוביצקי ,מותר היה
הדואר במלאת חמישים שנה להירצחו של מנופי התנ״ך ,עבד במטבח עם זקני
הקיבוץ והתייצב במטבח כל יום בארבע להיכנס רק למתפללים הקבועים.
קודצ׳אק. כבוקר כדי לקלף תפוחי-אדמה ולימד את מטעם המכון הופיעו קבצים היסטו
הטבחיות כיצד להכין חצילים .קורצ׳אק ריים חשובים .במלאות שישים שנה
חזר וביקר בארץ בשנת 1936וגם אז שהה לפרופ׳ משה שור הופיע ספר-יובל
בעין-חרוד .מאז נקשרו קשרים רבים בין לכבודו ,והאקדמיה הפולנית למדעים
הקיבוץ וקורצ׳אק ,הוא שלח מכתבים
לחברים ולחברת הילדים ,ובמכתבו האח מינתה אותו כחבר במוסד.
רון לקיבוץ ,ב 1-בספטמבר , 1939יום עם פרוץ השואה נמלט פרופ׳ משה
פרוץ מלח מ ת העולם ,יעץ לילדים לנדל שור למזרח פולין ,שם שלטו הסוביי
סנאים ולהעיף עפיפונים לשמים .בני עין- טים .הוא נאסר בידיהם ,הובא למוסק
תרוד שמעו לעצתו כעבור עשרות שנים בה ונשפט ב״עוון״ ציוניותו ,הוא
והחליטו להקדיש יום בשנה ,בסתיו ,כדי נכלא בבית״כלא באוזבקיסטן ,ושם
להעיף עפיפונים לשמים .באותו יום נפטר בחודש יולי .1941על הפרופ׳
מתכנסי ם מאוח איש בשדות עין-חרוד הישיש מאיר בלבן הטילו הגרמנים
ומעיפים עשרות עפיפונים גדולים ,נאים לכתוב את תולדות יהודי פולין לפי
ומעוטרים ,זכר למתנר הדגול שהלך בראש הדרכת הגרמנים ,והוא סירב להיכנע
ילדי בית-הספר ליתומים שניהל בוורשה, לדרישתם .הוא נפטר מהתקף״לב
בחורף של שנת ת ש״ג)נובמבר (1942
כששלתום הגרמנים למשרפות. והיה מן האחרונים בוורשה שזכו לבוא
עזה רונן חברה כיום באגודה הבינלאו לקבר ישראל בבית״העלמין ברח׳
מית לציון זכרו של יאנוש קורצ׳אק,
אוספת כל דבר הקשור אליו מביקוריו גנשא.
בארץ ומרצה עליו .ן א ת ת ההרצאות עם תום המלחמה נתרכזו בלודז׳
סיפרה לה רבקה תמיר ,חברת קיבוץ מספר חוקרים יהודים שהחליטו להמ
אשדות-יעקב ,כי בשנת 1933חזר חבר שיך את פעילות המכון .עם שיחרורה
הקיבוץ זאב יוסקוביץ-יוסיפון משליחות של ורשה ושיקומה ,חזר המכון למקו
בפולין והביא עמו מחנות ששלח קורצ׳אק מו .כדי החלב שבהם טמן עמנואל
לביח-הספר של הקיבוץ :מיקרוסקופ, רינגלבלום את רשימותיו ותעודות
מפוח של גוף האדם ,מכשיר חשמלי ומיסמכים מימי השואה ,שנמצאו תחת
חרבות בתי גיטו ורשה בשנת ,1946
מיוחד במינו ועוד .לכל אלו צירף גם צילום הועברו למכון ,וחבר מלומדים פיענח
21