Page 4 - etmol 113
P. 4

‫אלכסנדר ברוולד‪ ,‬שתיכנן גם את הטכניון עצמו והיה אחר־‬
‫כך אחד ממוריו החשובים‪ .‬מגדל הטכניון המתומן‪ ,‬שאינו‬
‫קיים עוד‪ ,‬עמד בצומת הרחובות מסדה ובלפור כיום‪ ,‬והיו‬
‫משולבות בו מסורת אירופית עם צורות מזרחיות‪ .‬את‬
‫הניגוד שבין המערב והמזרח הבליט ברוולד בשני חומרי‬
‫בניין בעלי אופי מנוגד שמהם נבנה המגדל ‪ -‬בטון ואבן‬
‫מקומית‪ .‬בשנות ה־‪ 20‬בנה המהנדס טוביה דוניה מגדל מים‬

                                     ‫בשכונת נוה״שאנן בחיפה‪.‬‬
‫לעומת המגדל בטכניון‪ ,‬סגנון המגדל שהקים ברוולד‬
‫במרחביה הוא מודרני ביחס לתקופתו‪ .‬שני הבניינים היו‬
‫כפי הנראה‪ ,‬מגדלי המים הראשונים בארץ שנבנו מבטון‬
‫מזויין‪ .‬אחד מוותיקי הקואופרציה במרחביה‪ ,‬צבי ורדי‪,‬‬
‫כתב לימים זכרונות על המגדל בימי הבראשית‪ :‬״זכרתיך‬
‫ה׳מכוך על כל תהפוכותיך‪ ,‬זכרתיך משאבה בלויה מימי‬
‫מתושלח‪ ,‬זכרתיכם בזכות הסיפוק שגרמתם לי בעלותי‬
‫לאטי עם דמדומי הערב מול פני ההרים שהסגילו‪ ,‬מאחורי‬
‫פינת המסתורין בחורשה ולפני בריכה מלאה״‪ .‬אגב‪ ,‬המגדל‬

                             ‫מספק עד היום מים לבני מרחביה‪.‬‬

‫עם תום מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ב*‪ ,1918‬נבנה מגדל‬
‫מים במקום שהוא כיום קיבוץ גן־שמואל ואז היה גן‬

                                 ‫אתרוגים‪ .‬המתכנן איננו ידוע‪.‬‬

‫סגנונות בניה שונים‬

‫בשנות ה*‪ ,20‬אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬במקביל‬                         ‫יד־מודכי‪1945 ,‬‬
‫להתחדשות העליה ופיתוח היישוב היהודי‪ ,‬חלה עליה‬
‫ניכרת במספר מגדלי המים שהוקמו‪ .‬בתקופה זו הפך הבטון‪,‬‬                  ‫למגדל שצורתו קופסה מלבנית היו ממדים אירופיים‪ .‬גם‬
‫שבו השתמש ברוולד במגדליו‪ ,‬לחומר הבניה הרגיל של‬                       ‫הדגם המשונן שעל הקירות והחלונות המקושתים והצרים‬
‫מגדלי המים‪ ,‬שהתעשרו בסגנונות עיצוב חדשים בהתאם‬                       ‫נפוצים במסורת הבניה המערבית‪ .‬האדריכל יוסף ברסקי‬
‫לאפשרויות הגלומות בחומר ובהתקדמות הטכנית‪ '.‬באיילת־‬                   ‫הוסיף לו נופך מזרחי‪ ,‬כששילב את הדפנות המצולעות‬
                                                                     ‫והחלונות המקושתים שלו עם חלון עגול וחלון מוארך בעל‬
                                          ‫תל״אביב‪ ,‬רחוג מזא״ה‪1924 ,‬‬
                                                                                                                       ‫קווים קעורים‪.‬‬
                                                                     ‫הראשון מבני השכונה שקיבל מים מהמגדל היה דוד‬
                                                                     ‫סמילנסקי‪ ,‬לעתיד מראשי הפקידים בעיריית תל׳אביב‪,‬‬
                                                                     ‫שפירסם זכרונות על העיר העברית הראשונה שקמה בארץ‪,‬‬
                                                                     ‫וציין כי במגדל זה ישבה מועצת העיריה עד שנת ‪) 1926‬אז‬
                                                                     ‫עברה המועצה לבניין ברחוב ביאליק( וסיכם‪ :‬״בדברי ימיה‬
                                                                     ‫של העיר יישאר זכרו כבית היוצר של השלטון העצמאי‬
                                                                     ‫העברי הראשון״‪. .‬בני תל־אביב לא כיבדו ביותר את‬
                                                                     ‫המיבנה שבלט מעל לבתיה והיה לה לסמל‪ ,‬והעיריה הרסה‬
                                                                     ‫אותו בשנות הארבעים‪ .‬לא רחוק מהמקום שעמד בו הוצבה‬
                                                                     ‫אנדרטה למייסדי העיר‪ .‬נחום גוטמן‪ ,‬הילד שגדל בתל*‬
                                                                     ‫אביב‪ ,‬צייר את עצמו בראש המגדל וזעק על ההרס‬

                                                                                     ‫שהורסים את אתרי ההיסטוריה של תל״אביב‪.‬‬
                                                                     ‫בשנים ‪ 1910-1909‬הקימו הטמפלרים הגרמנים במושבה‬
                                                                     ‫בית־לחם הגלילית‪ ,‬שנוסדה שלוש שנים לפני כן‪ ,‬מגדל מים‬
                                                                     ‫הדומה למגדל מצודה אירופי שבראשו פעמון‪ .‬בנה אותו‬

                                                                                                  ‫המהנדס איימן או גוטליב שומכר‪.‬‬
                                                                     ‫בשנים ‪ 1914-1912‬נבנו שני מגדלים בולטים ‪ -‬מגדל‬
                                                                     ‫הטכניון ומגדל חצר הקואופרציה במרחביה‪ .‬שני המגדלים‬
                                                                     ‫קשורים להתרחבות היישוב היהודי בצפון הארץ ‪ -‬הראשון‬
                                                                     ‫היה חלק ממכון הלימודים הגבוה ביותר אז ‪ -‬הטכניון‪ ,‬שקם‬
                                                                     ‫בלב שכונה חדשה‪ ,‬הדר״הכרמל‪ ,‬והשני קם ביישוב היהודי‬
                                                                     ‫הראשון בעמק יזרעאל‪ .‬את שני המגדלים תיכנן האדריכל‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9