Page 5 - etmol 113

‫איילת־השחר‪923 ,‬ו‬ ‫השחר גיוון הטכנאי מיכאל ארליך בשנת ‪ 1923‬את הבריכה‬ ‫!‬
‫שצורתה היתה קופסה מלבנית במסילות עם ״אפריזים״‬
‫יישובי חומה ומגדל‬ ‫וגמלונים‪ .‬כמו מגדלי מים אחרים‪ ,‬הגבוהים מעל סביבותי­‬
‫הם‪ ,‬שימש גם מגדל זה בימי המאורעות של תרצ״ו‪-‬תרצ״ט‬
‫המגדלים שהתפרסמו בשנות השלושים הם אלו שהוקמו‬ ‫חוליה במערך הקשר באמצעות איתות לצורכי הגנה עם‬
‫בימי המאורעות‪ ,‬במחצית השניה של העשור‪ ,‬כחלק מיישו­‬ ‫היישובים האחרים באיזור‪ ,‬עד מטולה שבגבול לבנון‪.‬‬
‫בי ״חומה ומגדל״ שעלו על הקרקע תוך כדי התנגשויות‬ ‫בשנת ‪ 1923‬בנה משרד המהנדסים ברויר את אלק מגדל‬
‫קשות עם הערבים‪ .‬בין אלו בולטים המגדלים בקיבוץ תל‪-‬‬
‫עמל בעמק יזרעאל‪ ,‬הראשון ליישובי ״חומה ומגדל״‪,‬‬ ‫מים בנהלל שבעמק יזרעאל‪ ,‬מושב העובדים הראשון‬
‫והמגדל בשער‪-‬הגולן‪ .‬בראשי המגדל ‪ r‬הותקנו פנסי איתות‬ ‫בארץ‪ ,‬שעמד על שישה עמודים אלכסוניים‪ .‬אחד מבני‬
‫וזרקורים‪ ,‬שהתריעו וקראו לעזרה בשעת סכנה‪ .‬במגדלים‬ ‫נהלל‪ ,‬אברהם יפה‪ ,‬סיפר על שימוש נוסף שנעשה בו‪ :‬״על‬
‫נמצאו גם פעמוני האזעקה‪ ,‬שהזעיקו את תושבי המקום‪.‬‬ ‫הבריכה היה תלוי פעמון ששימש לאסוף את החברים‪.‬‬
‫המגדלים וזרקוריהם ואיתותיהם היוו חלק בחוויית הנוף‬ ‫בצליליו את העם אסף לעמל‪ ,‬לרון‪ ,‬לשמחה ולהבדיל‪,‬‬
‫הלילי באותם ימי מאבק‪ .‬המגדלים שהפכו לחלק במערך‬ ‫לאסון‪ .‬היו מצלצלים בפעמון להביא את החלב למחלבה‪,‬‬
‫ההגנה וההתיישבות‪ ,‬הופיעו בכרזות‪ ,‬פרסומות‪ ,‬ספרי‬ ‫לבוא לגורן לעבודה‪ ,‬לבוא לאסיפה או לחגיגה‪ ,‬להצגה‪,‬‬
‫לימוד‪ ,‬בולי קרן‪-‬קיימת וכרטיסי ברבה‪ ,‬והיו לסמלים‬ ‫לחתונה‪ ,‬לקבל פני אורחים חשובים‪ ,‬כמו לורד בלפור‬
‫למשל‪ ,‬או בעת שריפה ‪ -‬הגורן עולה בלהבות‪ ,‬או השדות‬
‫נפוצים של המפעל הציוני‪.‬‬ ‫בוערים‪ ,‬או תגרה והתנפלות מצד שכנינו הערבים‪ ,‬או‬
‫בשנות הארבעים‪ ,‬בימי מלחמת העולם השניה‪ ,‬התרחב‬ ‫התנפלות על עובדים בשדה‪ ,‬או על ישוב שזה עתה רק עלה‬
‫היישוב היהודי בדרום ובנגב‪ .‬ב‪ 1939-‬קמה נגבה שהיתה‬
‫היישוב הדרומי ביותר בארץ‪ ,‬אחריה נוסדו יישובים‬ ‫על אדמתו״‪.‬‬
‫נוספים‪ ,‬שלוש התצפיות שהדרימו אל סף המדבר ואחר‪-‬כך‬ ‫והוא סיפר גם על מקומו של מגדל המים בחיי הילדימ‬
‫קמו בן לילה‪ ,‬במוצאי יום כיפור ‪ 11,1946‬יישובים במרחבי‬ ‫״אנו הילדים היינו מטפסים על הבריכה ביום ובלילה‬
‫הנגב‪ .‬ב‪ 1944-‬הוקם מגדל מים בדורות‪ ,‬בריכה גבוהה‬ ‫במהירות עצומה‪ .‬זו היתה ׳תעודת בגרות׳‪ .‬מי שפחד לטפס‬
‫שהיה לה גם תפקיד חשוב כעמדת תצפית‪ .‬בכמה יישובים‪,‬‬ ‫על הבריכה לא היתה לו זכות קיום בכפרנו‪ .‬אומץ־לב היה‬
‫כמו חצרים ואורים‪ ,‬הוקמו מגדלי מים זמניים ‪ -‬מיכל מתכת‬
‫על עץ‪ .‬בשובל ובמשמר‪-‬הנגב הוקמו ב‪ 1947-‬מגדלי בטון‬ ‫דבר חשוב מאוד״‪.‬‬
‫זהים על‪-‬ידי המהנדס אליעזר בודנקין שהקים באותה שנה‬ ‫בשנים ‪ 1926-1924‬הוקם בתל־אביב‪ ,‬ברחוב מזא׳׳ה‪,‬‬
‫מגדל מים שני העומד עד היום‪ .‬המתכנן והבונה היה‬
‫המהנדס ארפד גוט‪ ,‬שזכה בתחרות בין קבוצת מתכננים‪.‬‬
‫למגדל צורה מורכבת יחסית ‪ -‬בריכה עגולה‪ ,‬הנתמכת על‬
‫צלעות ושמונה עמודים מקושתים‪ ,‬שביניהם מרפסת‬
‫עליונה‪ .‬בבסיס המגדל חדר‪ .‬מעל למגדל גגון וחנוכיה‪.‬‬
‫המגדל‪ ,‬שלו מרפסת מקושטת ומעקה‪ ,‬משתלב בסגנון‬
‫הבניה של תל״אביב בשנות ה״‪ .20‬ליד המגדל הוקמה‬
‫גימנסיה שנקראה על שם בלפור‪ .‬גוט בנה גם מגדל ביפו‬
‫)במגרש הכדורגל בלומפילד‪-‬בסה של היום( שאיננו עומד‬
‫עוד‪ .‬גם בניין זה שהיה גבוה ‪ 24 -‬מטר ‪ -‬השתלב בעיר‬

‫ודמה בצורתו למגדלי המסגדים של יפו‪.‬‬
‫בשנות השלושים הושלש היישוב היהודי בארץ וההת­‬
‫יישבות התפתחה לאזורים חדשים‪ .‬ביישובים החדשים‬
‫והוותיקים הוקמו מגדלי מים‪ ,‬שהטביעו את חותמם על נוף‬
‫הארץ‪ .‬שתי צורות עיקריות של מגדלים בלטו בתקופה זו‪.‬‬
‫צורה אחת היא זו של מגדל שבו הבריכה העגולה נישאת‬
‫על קיר עגול או עגול ומצולע‪ .‬החלל שבין הקיר חולק‬
‫לשתים או שלוש קומות ובהן חדרים ששימשו למטרות‬
‫שונות‪ :‬חדרי שמירה‪ ,‬מזכירות‪ ,‬לימוד וספריה‪ .‬לעיתים‬
‫מקיף את המגדל גרם מדרגות‪ .‬מגדלים באלה ניצבים‪ ,‬בין‬

‫השאר‪ ,‬בגבעת‪-‬חיים‪ ,‬גדרה‪ ,‬חוגלה‪ ,‬כפר‪-‬חיים וניר‪-‬דוד‪.‬‬
‫צורה נוספת של מגדל מים שהתגבשה בתקופה זו היא‬
‫של בריכה עגולה הנישאת על ארבעה עמודים המחוזקים‬
‫בקורות אופקיות‪ .‬לעיתים נוסף בחלל שבין העמודים חדר‬
‫בגובה קומה אחת‪ .‬למגדלים אלה מראה פשוט ופונקציונא‪-‬‬
‫לי‪ .‬מגדלים כאלה נבנו בעין‪-‬שמר‪ ,‬בנגבה ובמקומות‬
‫אחרים‪ .‬נבנו גם מגדלים בסגנונות אחרים כמו זה שבתל‪-‬‬
‫עדשים‪ ,‬מגדל משופע ומצולע הניצב על בריכה עגולה‪ ,‬או‬
‫בקיבוץ שריד‪ ,‬שם הבריכה נישאת על שישה עמודים‬

‫משופעים וקורה אופקית‪.‬‬

‫אחד המהנדסים העיקריים שאיתם עבדה מחלקת‬
‫ההתיישבות של הסוכנות שהקימה את היישובים החדשים‬
‫היה שמחה בלאס‪ ,‬שהיה אחראי לתוכניות מים במקומות‬
‫שונים‪ .‬בלאם היה מעורב בהקמתו של מגדל המים בנגבה‪,‬‬
‫שנבנה בשנת ‪ 1939‬וכן בהקמתם של המגדלים במסדה‪,‬‬

‫במולדת‪ ,‬בתמרה וביד‪-‬מרדכי‪ ,‬שנבנו בשנות ה‪.40-‬‬