Page 9 - etmol 113

‫שניים שביקשו פשרה‬

‫בן למשפחת חוס״נ׳ ומנהיג פועלים עובי נוצחו בסוף המנדט הבריטי לאחו הידנוות עם היהודם‬

‫מאת ברוך מבורך‬

‫והלכה בשנים שלאחר המלחמה‪ .‬היא הגיעה לשיאה בשנים ‪1946‬‬ ‫פאוזי דרוויש אל״חוסייני‪ ,‬בן דודו של המנהל־בפועל דאז של‬
‫ו‪ ,1947-‬שהיו שנות השיא של המאבק לעצמאות מדינית בארץ‪.‬‬ ‫הוועד״הערבי״העליון ג׳מאל אל״חוסייני‪ ,‬ובן משפחת המופתי‬
‫באותן שנים הצטרפו אל החוגים היהודיים גם כמה חוגי‪-‬ציבור‬ ‫הירושלמי מוחמד אמין אל״חוסייני‪ ,‬נרצח ב״‪ 23‬בנובמבר ‪1946‬‬
‫ערביים‪ ,‬שעוד מקודם עשו נסיונות של מגע וגם נסיונות של‬ ‫בכפר א״טור שבמרומי הר״הזיתים‪ .‬מקורות האינפורמאציה‬
‫המנדאטוריים הודיעו שהרצח בוצע ״על ידי אלמונים״‪ .‬ג׳מאל אל'‬
‫שיתוף‪-‬פעולה חברתי ופוליטי יהודי‪-‬ערבי‪.‬‬ ‫חוסייני התבטא על כך מעל דפי יומון מצרי נפוץ‪ :‬״בן־דודי מעדו‬
‫פאוזי דרוויש אל‪-‬חוסייני‪ ,‬שפעל במשך שנים בתנועה הלאומית‬
‫הערבית ואף לקח חלק פעיל במאורעות תרפ״ט )‪ ,(1929‬החל מאז‬ ‫רגליו והוא קיבל את עונשו הצודק״‪.‬‬
‫שנת ‪ 1936‬לשנות הדרגתית את השקפתו ואת אופי פעילותו‪.‬‬ ‫פאוזי אל״חוסייני היה מייסדה ומנהלה של האגודה ״פלשתין אל‬
‫שינוי זה גבר והלך במשך שנות מלחמת העולם השניה‪ .‬בסוף‬ ‫ג׳דידה״ )פלשתין החדשה( אשר דגלה בשיתוף־פעולה פוליטי‬
‫אוגוסט ‪ 1946‬גילה פאוזי אל‪-‬חוםייני‪ ,‬באסיפה יהודית‪-‬ערבית‬ ‫יהודי״ערבי וגם עשתה בשנת ‪ 1946‬צעדים שונים לשם מימושו‪.‬‬
‫שהיתה בבית האגרונום חיים קאלוואריסקי בירושלים‪ :‬״אני עצמי‬ ‫סאמי טאהא )או סאמיטה(‪ ,‬שהיה מנהיגה של ״אגודת הפועלים‬
‫הלכתי במשך שנים עם ג׳מאל אל‪-‬חוסייני‪ ,‬בן‪-‬דודי‪ ,‬לקחתי חבל‬ ‫הערבית הפלשתינית״ מאז שנת ‪ ,1935‬נרצח ב״‪ 12‬בספטמבר‬
‫במאורעות ‪1929‬״‪ .‬פאוזי החל מתום מלחמת העולם השניה לחפש‬ ‫‪ 1947‬בחוצות העיר חיפה‪ .‬מקורות האינפורמאציה המנדאטוריים‬
‫דרך לפתרון בעיית הארץ על‪-‬יסוד השיוויון המדיני בין שני‬ ‫חזרו והודיעו על רצח פוליטי זה שהוא בוצע ״על״ידי אלמונים״‪.‬‬
‫העמים שבה‪ .‬הוא ייסד את אגודת ״פלשתין אל ג׳דידה״ שדגלה‬ ‫סאמי התבטא פעמים אחדות‪ ,‬במשך השנים הסוערות ‪1946‬‬
‫בשיתוף‪-‬פעולה יהודי‪-‬ערבי במאבק לעצמאות הארץ‪ .‬פאוזי אמר‬ ‫ו־‪ ,1947‬שגם העם היהודי הוא בעל זכות לחיות בפלשתינה ולפעול‬
‫באסיפה פומבית שהתקיימה בחיפה ביולי ‪ :1946‬״יש דרך להבנה‬
‫ולהסכם בין שני העמים‪ .‬העליה היא בעיה פוליטית ובמסגרת‬ ‫בה ציבורית‪.‬‬
‫הגדרתה של ארץ־ישראל כמולדתם המשותפת של היהתים‬
‫הסכם כולל לא יקשה לפתור שאלה זו״‪.‬‬ ‫והערבים‪ ,‬והפעילות היזומה לקידום היחסים החברתיים והפולי­‬
‫ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ 1946‬נחתם בירושלים זכרון‪-‬דברים בין‬ ‫טיים בין בני שני העמים‪ ,‬החלו בקרב חוגים מגוונים למדי של‬
‫״פלשתין אל ג׳דידה״ לבין ״הליגה להתקרבות ושיתוף יהודי‪-‬‬ ‫היישוב היהודי בארץ‪ ,‬כמעט מאז ראשית ההתיישבות היהודית‬
‫ערבי״‪ .‬בזכרון‪-‬הדברים המובא בספרו של אהרון כהן ״ישראל‬ ‫החדשה‪ .‬אגודת ״ברית שלום״ נוסדה בארץ )ופעלה בעיקר‬
‫והעולם הערבי״‪ ,‬מרחביה ‪ ,1964‬נאמר בין השאר‪ :‬״הנהלת‬ ‫בירושלים( בשנת ‪ .1925‬ייסדוה כמה ממורי האוניברסיטה‬
‫האגודה ׳פלשתין אל ג׳דידה׳‪ ...‬מביעה את כוונתה לתמוך בפעולת‬ ‫העברית ובראשם פרופ׳ שמואל הוגו ברגמן וכן כמה מוותיקי‬
‫הליגה ולסייע לה בכל יכולתה להצלחתה‪ ...‬הליגה להתקרבות‬ ‫היישוב כמו האגרונום חיים קאלוואריסקי שעלה ארצה בשנת‬
‫ולשיתוף‪-‬פעולה עמדה על מגמותיה של אגודת ׳פלשתין אל‪-‬‬ ‫‪ ,1895‬ויוסף לוריא שעלה ארצה בשנת ‪ .1907‬מאוחר יותר‬
‫ג׳דידה׳ ועל כוונותיה לפעול בציבור הערבי למען המטרות‬ ‫הצטרפו לברית־שלום מורים נוספים באוניברסיטה העברית‬
‫שהוגדרו בתקנון האגודה וכדי לשמור על שלימות הארץ ולחתור‬ ‫כפרופ׳ ארנסט עקיבא סימון שהגיע לארץ בשנת ‪ ,1928‬נשיא‬
‫לפתרון בעייתה הפוליטית בדרך הסכם ערבי‪-‬יהודי על יסוד‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬יהודה ליאון מגנס‪ ,‬שתמך גלויות‪ ,‬מאז שנת ‪,1936‬‬
‫העקרונות‪ :‬שיתוף‪-‬פעולה מלא בין שני העמים בכל השטחים‪,‬‬ ‫בהקמתה של מדינה דו־לאומית בארץ ישראל‪ ,‬ופרופ׳ מרטין‬
‫שיוויון מדיני בין שני העמים בארץ‪-‬ישראל כדרך להשגת עצמאו­‬
‫תה של הארץ‪ ,‬עליה יהודית לפי יכולת הקליטה הכלכלית של‬ ‫מרדכי בובר‪ ,‬שהגיע לארץ בשנת ‪.1939‬‬
‫הארץ והצטרפות ארץ‪-‬ישראל המשותפת‪-‬העצמאית לברית עם‬
‫תנועת השומר״הצעיר דגלה בהקמת מדינה דו״לאומית בארץ‬
‫הארצות השכנות בעתיד‪.‬‬ ‫תוך כדי פעילותה הגדולה בעליה ובהתיישבות‪ .‬בשנת ‪1946‬‬
‫נוסדה ״מפלגת הפועלים השומר הצעיר״ שהגבירה את תמיכתה‬
‫פרופ׳ ברגמן‬ ‫נשיא האוניברסיטה מגנס‬ ‫במגע יהודי־ערבי‪ ,‬ושאיפתה היתה להקים בארץ מדינה דו־‬
‫לאומית‪ .‬משה סמילנסקי‪ ,‬איש ״התאחדות'האיכרים״‪ ,‬שעלה‬
‫בשנת ‪ ,1890‬תמך אף הוא במגע יהודי־ערבי ופעל להגשמתו‪ .‬הוא‬

‫אף פירסם מאמרים בנושא זה בין השאר בחתימת ״חווג׳ה מוסא״‪.‬‬

‫בחודש אוקטובר ‪ ,1939‬ערב פריצתה של מלחמת העולם‬
‫השניה‪ ,‬הוקם איגוד של עסקנים שנתכנה בשם ״הליגה לשיתוף־‬
‫פעולה יהודי״ערבי״‪ .‬בין מקימיו היו המשתייכים לשעבר לאגודת‬
‫ברית‪-‬שלום‪ ,‬שחדלה להתקיים מעשית בשנות ה‪ .30-‬גוף אידיאו­‬
‫לוגי בלתי‪-‬מוגדר למדי‪ ,‬שנתכנה בשם ״קדמה מזרחה״ המשיך את‬
‫דרכה‪ .‬בספטמבר ‪ 1942‬נוסדה על‪-‬ידי י‪.‬ל מגנם‪ ,‬משה סמילנסקי‬
‫וארנסט סימון מפלגה בשם ״איחוד״ שניסתה להשלים מבחינה‬
‫רעיונית את איגוד העסקנים המעשי ״הליגה להתקרבות ושיתוף‬
‫יהודי‪-‬ערבי״‪ .‬מאז יוני ‪ ,1942‬משהצטרפו אל הליגה אנשי השומר‪-‬‬
‫הצעיר מרדכי בנטוב‪ ,‬גבריאל שטרן ואהרן כהן‪ ,‬היא החלה‬

‫להתגבש אירגונית ולהתגוון מבחינה רעיונית‪.‬‬
‫מגמת הגברת המגע היהודי‪-‬ערבי בקרב חוגי ה״ליגה״ גברה‬