Page 283 - מהפכניות בעל כורחן

‫שירות במסגרות צבאיות כלליות‬

‫לפלמ"ח‪ ,‬גם הגיוס לצבא סייע לעיצוב דימוי האישה החדשה‪ .‬גם במקרה זה האישה‬
‫הדתית נעדרה מהמפעל ונעדרה גם מהדימוי‪.‬‬

‫רק בדצמבר ‪ 1941‬הכריז הצבא על גיוס נשים לשירותי עזר טריטוריאליים‪ ,‬ובו‬
‫ביום התפרסם כרוז מהסוכנות וממועצת ארגוני הנשים שקרא לנשים להתנדב‬
‫לשירות‪ 42.‬דימוי הנשיות בתעמולות גיוס למיניהן היה של נשים השולחות את‬
‫הגברים למלחמה‪ 43,‬והוא נותר בעינו גם כשהנשים עצמן גויסו‪ ,‬שכן נשות היישוב‬
‫נקראו להתגייס לצבא הבריטי בקריאה 'כל חיילת שולחת לוחם נוסף לחזית'‪44.‬‬
‫הנשים נקראו לצבא כדי למלא תפקידים עורפיים ולאפשר את שחרור הגברים לשדה‬

‫הקרב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1942‬פסק גיוס הגברים‪ .‬ובד בבד החל גיוס נשים אינטנסיבי ל'חיל העזר‬
‫הטריטוריאלי' )‪ – A.T.S‬א‪.‬ט‪.‬ס( של הצבא הבריטי‪ 45.‬באפריל ‪ 1943‬החל גיוס הנשים‬
‫ליחידות העזר של חיל האוויר )‪ 46.(WAAF‬כארבעת אלפים חיילות ארץ‪-‬ישראליות‬
‫שירתו בצבא הבריטי במסגרות אלה )מרביתן ב‪-‬א‪.‬ט‪.‬ס(‪ ,‬ומהן דתיות בודדות בלבד‬
‫)להלן(‪ .‬המגויסות היו בנות ‪ 18‬עד ‪ 45‬ומכל גווני אוכלוסיית היישוב‪ .‬עולות חדשות‬
‫חסרות בית ושורשים לצד ותיקות וילידות הארץ; מההתיישבות העובדת ועירוניות;‬
‫סטודנטיות‪ ,‬רופאות‪ ,‬פועלות ועקרות בית; בנות כל העדות; דתיות בודדות לצד נשים‬

‫ללא רקע דתי‪47.‬‬
‫החיילות שירתו בעיקר בבתי חולים‪ ,‬היו נהגות ופקידות‪ ,‬ובמשך הזמן חדרו‬
‫לעיסוקים אחרים‪ :‬מחסנאיות‪ ,‬עובדות בחדרי האוכל‪ ,‬שוטרות וכדומה‪ ,‬מקצתן אף‬
‫הגיעו לקורס קצינות‪ .‬עם הזמן נעשו גם לשליחות ציוניות‪ .‬הן עסקו בהוראת עברית‬

‫בבתי ספר יהודיים במצרים‪ ,‬טיפחו תנועות נוער‪ ,‬וסייעו בארגון שארית הפלטה‪48.‬‬

‫עדות סוניה אידלברג‪ ,‬חברת ההגנה‪ ,‬גייסת לצבא הבריטי מטעם הסוכנות‪ ,‬את"ה‪.3.19 ,‬‬ ‫‪42‬‬
‫בית‪-‬אל‪ ,‬גבריות ומלחמה‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫נ' לורך‪' ,‬חיילות מארץ ישראל במלחמת העולם השנייה'‪ ,‬אריאל‪) 103-102 ,16 ,‬אוגוסט ‪,(1994‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫עמ' ‪ ;91-87‬חוברת התגייסות לנשים‪ ,‬ללא תאריך‪ ,‬את"ה‪.33/54 ,‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ATS: Auxiliary Territorial Service‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ ,WAAFS: Women Auxiliary Air Force Service‬חבס‪ ,‬בנות חיל‪ ,‬עמ' ‪ ;236‬גלבר‪,‬‬
‫ההתנדבות‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .66‬בתחילה הייתה קנאה ותחרות בין ה‪-‬א‪.‬ט‪.‬ס וה‪-‬ו‪.‬א‪.‬א‪.‬פ‪ ,‬אך במשך הזמן‬

‫שופרו היחסים‪ .‬עוד על הגיוס לצבא הבריטי‪ ,‬ראו גם ארז וכפיר‪ ,‬צה"ל בחילו‪ ,15 ,‬עמ' ‪;13‬‬
‫אצ"מ‪.S25/4402 ,‬‬

‫כפי שהכלילה ברכה חבס‪' :‬איך נתגבשו לחברה אחידה ומלוכדת הנערה ממאה‪-‬שערים‪ ,‬שנטשה‬

‫בית הורים אולי על רקע של סבך אישי בלבד‪ ,‬ונערת עליית הנוער המנותקת ממשפחתה ]‪[...‬‬

‫ואישה קלת דעת ומתנכרת – עם חברת ההגנה בעלת ההכרה‪ ,‬שראתה בגיוסה שליחות אנושית‬
‫ולאומית; עם בת טובים מתל‪-‬אביב וחיפה וירושלים; עם בת מושב ומושבה השלמה והתמה או‬

‫עם חברת קיבוץ ותיקה‪ .‬איך עמדו כל אלה יחד בשעת מבחן ]‪ [...‬ועיקר העיקרים – איך כבשו‬

‫מקומן‪ ,‬מעל לכל המשוער‪ ,‬בשירות הקשה למרות הסייגים והמכשולים' )בנות חיל‪ ,‬עמ' ‪.(12‬‬

‫חוברת התגייסות לנשים‪ ,‬ללא תאריך‪ ,‬את"ה‪.33/54 ,‬‬

‫‪283‬‬