Page 298 - מהפכניות בעל כורחן
P. 298

‫פרק שמיני‬

‫ולא כאל לוחמות‪ .‬החברות שעבדו במטבח לא הסתפקו בכך‪ ,‬הן מחו‪ .‬ולחברים‬
‫זכורה היטב מרידתן נגד העבודה במטבח‪ .‬הם סיפרו כי החברות הסתובבו עם נשק‬
‫ותבעו להשתתף בכל הפעילות‪ .‬המרד יצר הדים‪ ,‬אך לא השיג את יעדו‪ .‬אחד החברים‬
‫בבן שמן הסביר‪ ,‬במבט לאחור‪ ,‬כי 'מישהו היה צריך להיות במטבח‪ .‬באופן טבעי הן‬
‫היו במטבח'‪ 16.‬חבר אחר סיפר כי החברות‪ ,‬חוץ מחובשת אחת‪ ,‬היו ללא תפקיד‬
‫מוגדר‪ .‬הן היו אפוא המועמדות הטבעיות לעבודות השירות‪ .‬מה גם שבכך שחררו את‬

                                                             ‫הגברים ללחימה‪17.‬‬
‫גם סיפורה של אסתר קיילנגולד הוא דוגמה לתביעה נשית להשתתפות בלחימה‪18.‬‬
‫אסתר נולדה ב‪ 1925-‬בלונדון למשפחה ציונית‪-‬דתית‪ .‬בנובמבר ‪ ,1946‬בהיותה בת‬
‫‪ ,21‬עלתה ארצה והייתה למורה בבית הספר אוולינה דה‪-‬רוטשילד‪ .‬בו בזמן התנדבה‬
‫לפעילות בהגנה‪ .‬עם פרוץ מלחמת העצמאות‪ ,‬פרשה אסתר מעבודתה והתמסרה‬
‫לעשייה ביטחונית‪ .‬אסתר בישלה ללוחמים; שימשה קריינית בשידורי רדיו‬
‫מחתרתיים; סייעה לטיפול בפצועים; הייתה קשרית ועשתה את כל המוטל עליה‪.‬‬

     ‫ואולם היא לא הסתפקה בכך ותבעה להיות חלק בלתי נפרד מהכוחות הלוחמים‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1948‬נשלחה אסתר לצוּבה לשמש בתפקיד מבשלת‪ .‬אסתר‪ ,‬שהקפידה על‬
‫אורח חיים דתי‪ ,‬ראתה חשיבות בתפקיד זה בשל רצונה לשמור על כשרות המטבח‪19,‬‬
‫אך לא היה לה די בכך והיא ביקשה להתאמן בנשק והשתתפה בשמירה בלילות‪.‬‬
‫משהוצבה בנווה יעקב בתור טבחית של יחידת ההגנה‪ ,‬מחתה על כך‪' :‬היא מעולם‬
‫לא אהבה את סוג התפקידים הזה‪ ,‬והבחורים שהיו שם מספרים שכשנווה יעקב‬
‫הותקפה‪ ,‬לקחה רובה ויצאה גם היא לקרב‪ .‬היא לא נשארה במטבח כמו שיכולה‬
‫הייתה לעשות ]‪ [...‬אחר כך חזרה לירושלים שם התלוננה שאין תפקידים חיוניים‬
‫לבנות'‪ 20.‬במרס ‪ 1948‬הוחלט כי אין לאפשר לבנות להשתתף באופן פעיל בלחימה‬

                                           ‫‪ 16‬ריאיון שערכתי עם אלתר ולנר בתאריך ‪.5.10.1999‬‬
‫‪ 17‬ריאיון שערכתי עם מאיר איזנטל בתאריך ‪ .5.10.1999‬ארבע בנות הוגדרו רשמית 'כיתת שירותים'‬
‫והיו אמורות למלא תפקידים אלה‪ ,‬ראו רשימת מחלקת השירותים מפלוגה א‪ ,‬ארכיון צה"ל‪,‬‬

                                                                              ‫‪.7633/49/7‬‬
                                               ‫‪ 18‬על סיפורה ראו קיילנגולד‪ ,‬מלונדון לירושלים‪.‬‬
‫‪ 19‬על פי עדות אחיה‪ ,‬אשר קיילנגולד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .181‬דינה שור‪ ,‬המפקדת של אסתר‪ ,‬מעידה על‬
‫הקפדתה של אסתר על אורח חיים דתי‪' :‬כל הזמן ששרתנו יחד אסתר נשארה דתייה מאוד‬
‫ושמרה על כל כללי הדת‪ .‬היא אף פעם לא אכלה בשום מקום לפני שמצאה שכשר שם ]‪ [...‬היא‬
‫התרגזה מאוד כשגילתה שאין מקום לבנות להתפלל בבית הכנסת החדש שבמחנה שלנו‪ .‬כל‬
‫שבת היא הייתה הולכת לשם עם הסידור שלה ומשתתפת בתפילות כשהיא עומדת בחוץ' )מרס‬

                                                                      ‫‪ ,1948‬שם‪ ,‬עמ' ‪.(206‬‬
‫‪ 20‬מכתבה של שלומית וליקובסקי‪-‬קוגן להוריה של אסתר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .157-156‬על שהתרחש בנווה‬
‫יעקב העידה גם דינה שור‪ ,‬המפקדת של אסתר‪' :‬באחד הימים התחילה מתקפה ]‪ [...‬כל הגברים‬
‫רצו לעמדותיהם עם הנשק‪ .‬הבנות קיבלו הוראה להישאר בבתיהן‪ .‬אבל לאסתר זה לא הספיק‪.‬‬

                                                                            ‫‪298‬‬
   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303