Page 22 - ETMOL_103
P. 22

‫קפיטן נא״בסק׳‬

‫רב‪-‬חובל רוסי בן אצילי□‬
  ‫ממייסדי הימאות בארץ‬

‫מאת אביגדור קיפניס‬                                              ‫קפיטן באייבסקי‬

‫‪! T ■vjJjfV . • :‬‬

‫באקאלבסקי‪ ,‬שהשמועות אמרו כי הוא איש ים‪ .‬הוא חי‬                  ‫בתל״אביב הקטנה‪ ,‬זו של שנות העשרים‪ ,‬נמשכו דיונות‬
‫באום־רשרש‪ ,‬היא אילת של היום‪ ,‬בתנאים קשים והתפרנס‬                ‫החול הלבן משפת הים אל מעבר לרחוב שינקין‪ .‬שם‪,‬‬
                                                                ‫במקום מדרכה‪ ,‬נפרשו קרשים על פני החול ואילו הכביש‬
                                                         ‫מדיג‪.‬‬  ‫עצמו היה עדיין חול‪ .‬היה ערב קיץ חמים‪ ,‬השארתי את‬
‫באותם ימים כנראה התגייר ונקרא בשמו החדש אריה‬                    ‫האופניים שלי על יד קפה אלטשולר‪ ,‬בית־הקפה הנודע‬
‫באייבסקי‪ .‬הוא נשא לאשה חלוצה מבנות גדוד העבודה‪,‬‬                 ‫בתל־אביב של אותם ימים‪ ,‬שעל ידו נפגשו צעירי העיר‪,‬‬
‫צפורה‪ ,‬שחיתה בכפר״גלעדי ונולדה להם בת‪ .‬מימיו‬                    ‫ושנמצא ברחוב אלנבי לא רחוק משינקין‪ ,‬והמשכתי ללכת‬
‫הראשונים בארץ הטיף לייסוד ימאות עברית ומצא לו כמה‬               ‫רגלי ברחוב שינקין‪ .‬על יד רחוב אחד העם מצאתי איש בר‬
‫״משוגעים לדבר״ כמותו‪ .‬יחד עם מורה בגימנסיה‬                      ‫מידות וגבוה‪ ,‬נראה היה שכבר שתה כמה כוסות משקה‬
‫״הרצליה״‪ ,‬גורביץ‪ ,‬יסד את ״אגודת הים״ שרכשה ספינה‬                ‫חריף‪ .‬התיידדנו מהר והוא הציע לי לחזור לרחוב אלנבי‬
‫קטנה‪ ,‬״החלוץ״‪ ,‬והפעילה אותה בספנות חוף‪ .‬ב־‪ 1925‬אף‬               ‫נדי לשתות כוסית נוספת‪ .‬זו היתה פגישתי הראשונה עם‬
‫יסד ״איגוד ימאים עברי״ ושימש בו יושב״ראש‪ .‬אבל מספר‬              ‫קפטן אריה באייבסקי‪ .‬במשך השנים שלאחר מכן גיליתי‬

    ‫כל הימאים בארץ היה מועט מאוד והאירגון פסק לפעול‪.‬‬              ‫את האיש שהיה אחד המיוחדים בתל־אביב של אותם ימים‪.‬‬
                                                                ‫שמו האמיתי היה גליאב אלכסייביץ באקאלבסקי והוא בן‬
‫באייבסקי היה ללא עבודה והדבר נודע לפנחס רוטנברג‪,‬‬                ‫למשפחת אצולה רוסית‪ ,‬לא יהודית‪ .‬הוא נולד בשנת ‪1889‬‬
‫מכרו מתקופת פטרבורג‪ ,‬והוא הציע לו עבודה כמכונאי‬                 ‫למי שהיה רופא צבאי בצי הרוסי בתואר אדמירל‪ .‬למשפחה‬
‫בתחנת הכוח שהקים בתל״אביב‪ .‬באייבסקי עבד זמן מה‬                  ‫היתה אחוזה גדולה באוקראינה ובין אבותיה הרחוקים היה‬
‫בחברת החשמל‪ ,‬אבל הוא חזר ונמשך לים‪ .‬באותו זמן‬                   ‫גם אביר פולני שהשתתף באחד ממסעות הצלב לארץ־‬
‫קרתה לו טרגדיה‪ :‬אשתו צפורה נמשכה אחרי תעמולת‬                    ‫ישראל‪ ,‬ובאביר זה‪ ,‬כך היה באייבסקי צוחק לפעמים‪,‬‬
‫ה״מופסים״‪ ,‬הקומוניסטים של אז‪ ,‬והחליטה לחזור לרוסיה‬              ‫מתחיל הקשר שלו עם ארץ־ישראל‪ .‬הוא גדל בקרים‪ ,‬אביו‬
‫עם בתם‪ .‬באייבסקי נשאר לבדו‪ .‬כפי המסופר‪ ,‬נקם באותו‬               ‫הועידו להיות מהנדס‪ ,‬אבל הוא נמשך אל הים‪ ,‬למד בבית־‬
‫״חבר״ שהדיח את אשתו לדרך הקומוניסטית‪ :‬הוא הוליך‬                 ‫ספר ימי‪ ,‬שירת בצי הרוסי ובמלחמת העולם הראשונה היה‬
‫אותו בסירה לביקור באוניה רוסית שעגנה בנמל יפו‬                   ‫קצין באוניות מלחמה ששייטו בים הבלטי והשתתף בקרבות‬
‫והבטיח להמתין לו בסירה עד שיחליט לחזור‪ .‬באייבסקי‬                ‫רבים‪ .‬בפרוץ המהפכה בפברואר ‪ 1917‬היה בצוות של‬
‫שב מייד לחוף ואותו בחור‪ ,‬שלא היו בידיו כל תעודות‪,‬‬               ‫המשחתת ״אורורה״‪ ,‬שנתפרסמה בהפגזה על ארמון החורף‬
                                                                ‫של הצאר בפטרבורג‪ ,‬הסימן לתחילת המהפכה‪ .‬בחודשים‬
              ‫הוכרח להישאר באוניה ולהפליג עמה לרוסיה‪.‬‬           ‫המעטים שבהם שלט ברוסיה קרנסקי היה מדריך בבית״ספר‬
‫באייבסקי החל בחיי רווק ובוהמיין‪ .‬הוא רכש לו ״ליפט״‬
‫)ארגז עץ גדול שבו הביאו העולים את חפציהם( והעמידו‬                                                                    ‫לקצינים‪.‬‬
‫על חוף ימה של תל־אביב‪ ,‬ליד ״שרתון״ של היום‪ ,‬וקרע בו‬
‫דלת וחלונות‪ .‬הצריף של באייבסקי היה המרכז לצעירים‬                ‫באותם ימים הכיר את פנחס רוטנברג‪ ,‬שהיה מפקדה הצבאי‬
‫ולבוהמיינים של תל״אביב‪ ,‬שם שרו ושמחו ושתו‪ ,‬שכן‬                  ‫של פטרבורג‪ .‬באקאלבסקי לא הצטרף לקומוניסטים שעשו‬
‫באייבסקי אוהב כוסית היה‪ .‬כשותף ל״ליפט״ לקח לו את‬                ‫את מהפכתם באוקטובר אותה שנה וחזר לאחוזת משפחתו‬
‫טיומה־טיומקה וירשוב‪ ,‬משורר ברוסית‪ ,‬חסר בית‪ ,‬יפה‬                 ‫באוקראינה‪ .‬שם הוכרח להתגייס ל״צבא הלבן״ שבפיקוד‬
‫תואר וחולה שחפת‪ ,‬שחבש תמיד על ראשו כובע פרווה‪.‬‬                  ‫דניקין‪ ,‬שלחם בקומוניסטים‪ ,‬ונתמנה כסגן רב־חובל באחת‬
‫אורח אחר בצריף היה המהנדס מאלינוב שבא אז מפריס‪.‬‬                 ‫מאוניות דניקין‪ .‬אבל שירות זה לא מצא חן בעיניו וכשעג־‬
‫יחד עם חבר שלישי‪ ,‬האדריכל הימי מכס פלינר‪ ,‬בנה‬                   ‫נה האוניה ליד קושטא‪ ,‬ערק וירד בחוף‪ .‬בקושטא פגש‬
‫ספינת־דיג שלה מפרשים ומנוע ובאייבסקי עסק בדיג‬                   ‫בחבורת חלוצים יהודים שאירגן יוסף טרומפלדור ומטרתם‬
‫חופים‪ .‬אלא שמחוסר ציוד לא יכלה הספינה לפרנס את‬                  ‫היתה להגיע לארץ‪ .‬באקאלבסקי התיידד אתם‪ .‬הוא המשיך‬
                                                                ‫לאיטליה‪ ,‬שם נפגש עם פנחס רוטנברג שנטש אף הוא את‬
                                                        ‫ימאיה‪.‬‬
‫במאורעות תרפ״ט )‪ (1929‬היה קצין ב״הגנה״ בפיקודו‬                  ‫רוסיה והחל לפעול בתנועה הציונית‪ .‬באקאלבסקי הצטרף‬
‫של אברהם תהומי‪ ,‬מי שיסד את אצ״ל‪ .‬באותו זמן הימר על‬              ‫לצוות אוניה איטלקית שנסעה בקו טריאסט‪-‬חיפה והביאה‬
                                                                ‫עולים וחלוצים לארץ‪ .‬באחד המסעות‪ ,‬ב״‪ ,1918‬החליט שגם‬
                                                                ‫ביתו היא ארץ־ישראל‪ ,‬ירד מהאוניה ויחד עם העולים‬
                                                                ‫הצטרף לגדוד״העבודה‪ ,‬עבד במחצבה בירושלים ושימש‬
                                                                ‫מדריך צבאי ב״הגנה״‪ .‬הנהגת היישוב ביקשה אז לבדוק‬
                                                                ‫את תנאי ההתיישבות בחוף ים סוף הרחוק ושלחה לשם את‬

                                                                                                                   ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26