Page 21 - ETMOL_103

‫הכנת הכלה‪ ,‬לימדה אותה את הלכות‬ ‫נישאו בשנית אצל הרב‪ .‬לכן יש לאנוסי‬ ‫ה'‪ ,16‬עת רבתה השפעתם של כוהני'‬
‫הדת היהודית בקשר לנשים‪ ,‬שמירת‬ ‫משהד שתי כתובות‪ ,‬אחת מוסלמית‬ ‫הדת השיעים‪ ,‬הוגבלו היהודים לעיסו­‬
‫שבת ויום‪-‬טוב‪ ,‬ניקור בשר והפרדה בין‬ ‫והאחרת יהודית כדת וכדין‪ .‬בכתובה‬ ‫קים מעטים‪ .‬המסחר היה מותר להם רק‬
‫היהודית רשמו את שמותיהם היהודיים‪,‬‬ ‫בשכונות היהודיות ונאסר עליהם‬
‫מאכלי בשר וחלב‪.‬‬ ‫שכן האנוסים נאלצו לבחור להם גם‬ ‫לרכוש חנויות בשווקים הגדולים ‪-‬‬
‫היא השפיעה על בני הבית לאזור‬ ‫שמות מוסלמיים‪ .‬למשל עבדאללה‬ ‫בבזארים‪ .‬חנות בבזאר היתה פריביל­‬
‫אומץ ולהצטרף למניין בבית‪-‬הכנסת‬ ‫נקרא מנשה או עובדיה‪ ,‬רחמתאללה‬ ‫גיה של הסוחרים המוסלמים‪ .‬יהודים‬
‫הנסתר‪ ,‬וכן לשלוח את ילדיהם ללמוד‬ ‫הוא רחמים וכדומה‪ .‬ואולם היו שבחרו‬ ‫עסקו ברוכלות בשכונות הערים ובכפ­‬
‫תורה ותפילה אצל הרב‪ .‬היא גם עשתה‬ ‫בשמות בעלי משמעות כפולה‪ ,‬כמו‬ ‫רים‪ ,‬בחלפנות‪ ,‬בנגינה ובריקוד‪ .‬הרוכל‬
‫הרבה לסייע לנצרכים‪ .‬בביקוריה בבתי‬ ‫איברהים‪ ,‬איסמעיל‪ ,‬דאוד‪ .‬שמות‬ ‫היהודי שסובב עם מרכולתו בכפרים‪,‬‬
‫האנוסים‪ ,‬גילתה רחל משפחות נזקקות‪,‬‬ ‫יהודיים ניתנו לרך הנימול‪ ,‬ובשמות‬ ‫הכנסתו היתה דלה וחייו היו נתונים‬
‫שלא היו בידיהן אמצעים להשיא את‬ ‫אלה נרשמו בנישואיהם ובשעת פטיר­‬ ‫בסכנה‪ .‬בערים אחרות התירו לרוכל‬
‫ילדיהם‪ .‬היא אספה כספים בבתי האמי­‬ ‫היהודי לבקר בבתי מוסלמים ולהציע‬
‫דים‪ ,‬וסייעה להעמיד חופה וקידושין‬ ‫תם‪.‬‬ ‫סחורה לעקרת‪-‬הבית‪ .‬אולם ברוב‬
‫לזוגות מחוסרי אמצעים‪ .‬מוסד הנישו­‬ ‫המקומות אסרו כוהני‪-‬הדת המוסלמים‬
‫אין והמשפחה‪ ,‬חשיבות רבה נודעה לו‬ ‫הרבנים והמלמדים סיכנו את חייהם‪,‬‬ ‫על רוכלים להיכנס לבתי מוסלמים‪,‬‬
‫בחיי אנוסי משהד‪ ,‬שכן צעירים מוסל­‬ ‫לימדו את ילדי האנוסים תורה ותפילה‪,‬‬ ‫בשעה שרק הנשים היו בבית‪ .‬משום כך‬
‫מים רבים הציעו הצעות נישואין לבנות‬ ‫ושיננו עמם את מצוות הדת היהודית‪.‬‬ ‫יצאה הרוכלת היהודיה לעסוק ברוכלות‬
‫האנוסים‪ .‬לכן נהגו האנוסים לארס את‬ ‫יחד עם חינוך הילדים‪ ,‬שידלו הרבנים‬ ‫בבתי הגויים ולהוסיף להכנסת המשפ­‬
‫ילדיהם בגיל מוקדם‪ ,‬ולהשיאם כדת‬ ‫את האנוסים המבוגרים לבוא לתפילה‬ ‫חה‪ .‬יש מן הרוכלות שהצליחו מאוד‬
‫משה‪ .‬הואיל ולרחל היו קשרים גם עם‬ ‫במניין הנסתר‪ ,‬ובדרשות שדרשו לפני‬ ‫והשכילו ליצור קשרים עם נשים‬
‫הקהל בימי שבת ומועד חיזקו את רוחם‬ ‫ממשפחות רמות‪-‬מעלה‪ ,‬ובעזרת קשרים‬
‫המוסלמים‪ ,‬לא חשדו בה המוסלמים‪,‬‬ ‫אלה‪ ,‬סייעו גם לאחיהם בשעות צרה‪.‬‬
‫ולא נודע להם עד כמה פעלה לחיזוק‬ ‫באמונה היהודית‪.‬‬ ‫כפי המסופר‪ ,‬רוכלת כזאת היתה‬
‫המשפחה היהודית ולהדרכת הזוגות‬ ‫אחר הפרעות של ‪ ,1839‬יצאו מאות‬ ‫מורבארי תורק בטהרן‪ ,‬שהיו לה מהל­‬
‫הצעירים בהקמת משפחה בהתאם‬ ‫משפחות של יהודים ממשהד והתיישבו‬
‫למסורת היהדות‪ .‬כך נשמר ולא כבה‬ ‫בהראת שבאפגניסתן ובערים שמעבר‬ ‫כים בארמון השאה ובבתי הנסיכים‪.‬‬
‫זיק היהדות בקרב אנוסי משהד‪,‬‬ ‫לגבול‪ ,‬בתחומי השלטון הרוסי‬
‫שהשכנים וכוהני הדת המוסלמים עקבו‬ ‫שבתורכסתן‪ .‬אנוסים רבים סחרו באר­‬ ‫פרשת אנוסי משהד החלה בפרעות‬
‫אחריהם בחשדנות וכינו אותם המוסל­‬ ‫צות אלה‪ ,‬ובאו במגע עם אחיהם היהו­‬ ‫שפרעו תושבים מוסלמים‪-‬שיעים ביהו­‬
‫דים‪ .‬מגעים אלה סייעו לאנוסים לזכור‬ ‫די העיר בערב פסח שנת תקצ״ט‬
‫מים החדשים ״ג׳דיד אל איסלם״‪.‬‬ ‫ולא לשכוח את הלשון היהודית המיוח­‬ ‫)‪ ,(1839‬מחמת עלילה שהעלילו על‬
‫דת להם‪ ,‬הן בדיבור והן בחליפת מכת­‬ ‫היהודים‪ .‬ביום אחד נרצחו ‪ 32‬יהודים‬
‫בנה של רחל‪ ,‬עבדול משאדה‪ ,‬נשא‬ ‫בידי הקנאים השיעים‪ ,‬ויתר אנשי‬
‫אשה ונולד לו בן שנקרא יצחק‪ .‬עבדול‬ ‫בים עם פזורת האנוסים‪.‬‬ ‫הקהילה כ‪ 500-‬משפחות‪ ,‬נאלצו להמיר‬
‫תפקיד חשוב נודע לנשות האנוסים‪,‬‬
‫משאדה נפטר בגיל צעיר‪ ,‬ורחל השיאה‬ ‫אשר הקפידו לשמור על הכשרות‬ ‫את דתם ולהתאסלם‪.‬‬
‫את נכדה לנערה שאף שמה רחל‪ .‬היתה‬ ‫בבתיהן‪ ,‬לא התירו לילדיהן להתחבר‬ ‫בדור הראשון לאנוסים‪ ,‬חששו אנשי‬
‫זו נערה נבונה‪ ,‬שלמדה מרחל משאדה‬ ‫עם ילדי הגויים מחשש אכילת טריפה‬ ‫הקהילה מפני עינם הפקוחה של השי­‬
‫את אמנות קישוט הכלות‪ ,‬את המיילדות‬ ‫ונישואי תערובת‪ .‬הן שלחו את ילדיהן‬ ‫עים‪ ,‬ודיקדקו במצוות דת האיסלם‪.‬‬
‫והטיפול בחולים‪ ,‬והתפרנסה ממלאכות‬ ‫ללמוד תורה ותפילה‪ .‬כמה נשים התבל­‬ ‫זוגות צעירים נישאו אצל הקאדי‪ ,‬רבים‬
‫אלו‪ .‬רחל הצעירה השתמשה בעבודתה‬ ‫טו בקהילת האנוסים‪ ,‬באומץ לבן ובתו‪-‬‬ ‫ביקרו במסגד והתפללו כיתר המוסל­‬
‫להסוואה ויחד עם בעלה‪ ,‬יצחק כהן‪,‬‬ ‫שייתן‪ .‬אחת מהן היתה הרוכלת רחל‬ ‫מים‪ .‬יש שערכו בבתיהם את טקסי‬
‫יסדה בביתם בית‪-‬כנסת‪ .‬הבית שימש‬ ‫משאדה‪ ,‬שחיה ופעלה בדור השני‬ ‫האבל לזכר קדושיהם של השיעים‪,‬‬
‫בשעות היום כמרפאה ובשעות הערב‬ ‫לאנוסים‪ .‬שם משפחתה היה כהן‪ ,‬והכי­‬ ‫והזמינו את נכבדי העיר לארוחות‪,‬‬
‫התכנסו בו אנוסים לתפילה‪ ,‬וכך לא‬ ‫נוי ״משאדה״ ניתן לה בשל עיסוקה‬ ‫כנהוג בימי האבל שלהם‪ .‬ואולם כעבור‬
‫עורר את חשדם של השכנים המוסל­‬ ‫דור אחד הוקל הפיקוח על האנוסים‪.‬‬
‫בקישוט הכלות‪.‬‬ ‫רבנים זקנים לימדו תלמידים בהחבא‪,‬‬
‫מים‪.‬‬ ‫רחל נולדה במשהד‪ ,‬סמוך לשנת‬ ‫ואנוסים התכנסו לתפילה במרתפי‬
‫רחל משאדה הזקנה נפטרה בראשית‬ ‫‪ .1840‬היא נישאה בגיל צעיר‪ ,‬בהיותה‬
‫המאה ה‪ ,20-‬ובשנת ‪ 1934‬עלתה רחל‬ ‫כבת ‪ ,14‬וילדה בן‪ .‬שנים אחדות אחר‬ ‫הבתים‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬אשת נכדה‪ ,‬לירושלים‪,‬‬ ‫נישואיה נפטר בעלה של רחל‪ .‬מאז ימי‬ ‫כך גדל דור חדש שלמד לחיות חיים‬
‫והתיישבה כאן‪ .‬מובן שחזרה ליהדות‬ ‫נעוריה עסקה רחל ברוכלות ובקישוט‬ ‫כפולים ‪ -‬יהודים בביתם ומוסלמים‬
‫נאמנה‪ .‬היא המשיכה במלאכת קישוט‬ ‫הכלות היהודיות‪ .‬היא עברה בבתים‬ ‫בצאתם‪ .‬המוהל ביקר בבתי היולדות‪,‬‬
‫הכלות בשכונת הבוכרים‪ ,‬השכונה שבה‬ ‫ומכרה כוחל ותמרוקים‪ ,‬אריגים‬ ‫ומל את הילדים כדת משה‪ .‬בחשכת‬
‫התיישבו אנוסי משהד מסוף המאה‬ ‫ותכשיטים‪ .‬כאשר החליטו הורי זוג‬ ‫החצרות שחטו עופות בהתאם לדיני‬
‫הי״ט‪ .‬רחל נפטרה בשנת ‪ ,1948‬ערב‬ ‫צעיר על נישואיהם‪ ,‬היתה רחל מקבלת‬ ‫הכשרות‪ .‬היה בזה סיכון רב‪ ,‬ומספרים‬
‫עליה להכין את הכלה לקראת יום‬ ‫על שוחט ששילם בחייו על מעשהו‬
‫הקמת המדינה‪.‬‬ ‫החופה‪ .‬רחל ידעה לאפר ולקשט‪.‬‬ ‫לאחר שהשכנים המוסלמים גילו את‬
‫עד היום זוכרת קהילת האנוסים‬ ‫בעזרת חוט דק‪ ,‬שאותו טבלה במי‬ ‫מעשיו‪ .‬זוגות שנישאו אצל הקאדי‪,‬‬
‫יוצאי משהד את רחל משאדה ואת אשת‬ ‫סוכר‪ ,‬היא הסירה את השערות מעל פני‬
‫נכדה רחל כהן ‪ -‬שתי רוכלות‪ ,‬שעיסוקן‬ ‫הכלה‪ ,‬מרחה בוחל ותמרוקים‪ ,‬ואגב‬

‫בסחר ובמריחת פוך וכוחל על פניהן של‬
‫כלות‪ ,‬ובתוך כך היו מסייעות להחזרת‬
‫אנוסי משהד ליהדות‪ .‬שתי נשים אלו‬
‫מצטרפות אל הרבנים ואל העסקנים של‬
‫האנוסים‪ ,‬שהרימו תרומה חשובה לשי­‬
‫בת האנוסים אל היהדות בגלוי ולאור‬

‫היום‪.‬‬

‫‪21‬‬