Page 21 - ETMOL_103
P. 21

‫הכנת הכלה‪ ,‬לימדה אותה את הלכות‬             ‫נישאו בשנית אצל הרב‪ .‬לכן יש לאנוסי‬         ‫ה'‪ ,16‬עת רבתה השפעתם של כוהני'‬
‫הדת היהודית בקשר לנשים‪ ,‬שמירת‬              ‫משהד שתי כתובות‪ ,‬אחת מוסלמית‬               ‫הדת השיעים‪ ,‬הוגבלו היהודים לעיסו­‬
‫שבת ויום‪-‬טוב‪ ,‬ניקור בשר והפרדה בין‬         ‫והאחרת יהודית כדת וכדין‪ .‬בכתובה‬            ‫קים מעטים‪ .‬המסחר היה מותר להם רק‬
                                           ‫היהודית רשמו את שמותיהם היהודיים‪,‬‬          ‫בשכונות היהודיות ונאסר עליהם‬
                       ‫מאכלי בשר וחלב‪.‬‬     ‫שכן האנוסים נאלצו לבחור להם גם‬             ‫לרכוש חנויות בשווקים הגדולים ‪-‬‬
‫היא השפיעה על בני הבית לאזור‬               ‫שמות מוסלמיים‪ .‬למשל עבדאללה‬                ‫בבזארים‪ .‬חנות בבזאר היתה פריביל­‬
‫אומץ ולהצטרף למניין בבית‪-‬הכנסת‬             ‫נקרא מנשה או עובדיה‪ ,‬רחמתאללה‬              ‫גיה של הסוחרים המוסלמים‪ .‬יהודים‬
‫הנסתר‪ ,‬וכן לשלוח את ילדיהם ללמוד‬           ‫הוא רחמים וכדומה‪ .‬ואולם היו שבחרו‬          ‫עסקו ברוכלות בשכונות הערים ובכפ­‬
‫תורה ותפילה אצל הרב‪ .‬היא גם עשתה‬           ‫בשמות בעלי משמעות כפולה‪ ,‬כמו‬               ‫רים‪ ,‬בחלפנות‪ ,‬בנגינה ובריקוד‪ .‬הרוכל‬
‫הרבה לסייע לנצרכים‪ .‬בביקוריה בבתי‬          ‫איברהים‪ ,‬איסמעיל‪ ,‬דאוד‪ .‬שמות‬               ‫היהודי שסובב עם מרכולתו בכפרים‪,‬‬
‫האנוסים‪ ,‬גילתה רחל משפחות נזקקות‪,‬‬          ‫יהודיים ניתנו לרך הנימול‪ ,‬ובשמות‬           ‫הכנסתו היתה דלה וחייו היו נתונים‬
‫שלא היו בידיהן אמצעים להשיא את‬             ‫אלה נרשמו בנישואיהם ובשעת פטיר­‬            ‫בסכנה‪ .‬בערים אחרות התירו לרוכל‬
‫ילדיהם‪ .‬היא אספה כספים בבתי האמי­‬                                                     ‫היהודי לבקר בבתי מוסלמים ולהציע‬
‫דים‪ ,‬וסייעה להעמיד חופה וקידושין‬                                                 ‫תם‪.‬‬  ‫סחורה לעקרת‪-‬הבית‪ .‬אולם ברוב‬
‫לזוגות מחוסרי אמצעים‪ .‬מוסד הנישו­‬                                                     ‫המקומות אסרו כוהני‪-‬הדת המוסלמים‬
‫אין והמשפחה‪ ,‬חשיבות רבה נודעה לו‬           ‫הרבנים והמלמדים סיכנו את חייהם‪,‬‬            ‫על רוכלים להיכנס לבתי מוסלמים‪,‬‬
‫בחיי אנוסי משהד‪ ,‬שכן צעירים מוסל­‬          ‫לימדו את ילדי האנוסים תורה ותפילה‪,‬‬         ‫בשעה שרק הנשים היו בבית‪ .‬משום כך‬
‫מים רבים הציעו הצעות נישואין לבנות‬         ‫ושיננו עמם את מצוות הדת היהודית‪.‬‬           ‫יצאה הרוכלת היהודיה לעסוק ברוכלות‬
‫האנוסים‪ .‬לכן נהגו האנוסים לארס את‬          ‫יחד עם חינוך הילדים‪ ,‬שידלו הרבנים‬          ‫בבתי הגויים ולהוסיף להכנסת המשפ­‬
‫ילדיהם בגיל מוקדם‪ ,‬ולהשיאם כדת‬             ‫את האנוסים המבוגרים לבוא לתפילה‬            ‫חה‪ .‬יש מן הרוכלות שהצליחו מאוד‬
‫משה‪ .‬הואיל ולרחל היו קשרים גם עם‬           ‫במניין הנסתר‪ ,‬ובדרשות שדרשו לפני‬           ‫והשכילו ליצור קשרים עם נשים‬
                                           ‫הקהל בימי שבת ומועד חיזקו את רוחם‬          ‫ממשפחות רמות‪-‬מעלה‪ ,‬ובעזרת קשרים‬
‫המוסלמים‪ ,‬לא חשדו בה המוסלמים‪,‬‬                                                        ‫אלה‪ ,‬סייעו גם לאחיהם בשעות צרה‪.‬‬
‫ולא נודע להם עד כמה פעלה לחיזוק‬                                    ‫באמונה היהודית‪.‬‬    ‫כפי המסופר‪ ,‬רוכלת כזאת היתה‬
‫המשפחה היהודית ולהדרכת הזוגות‬              ‫אחר הפרעות של ‪ ,1839‬יצאו מאות‬              ‫מורבארי תורק בטהרן‪ ,‬שהיו לה מהל­‬
‫הצעירים בהקמת משפחה בהתאם‬                  ‫משפחות של יהודים ממשהד והתיישבו‬
‫למסורת היהדות‪ .‬כך נשמר ולא כבה‬             ‫בהראת שבאפגניסתן ובערים שמעבר‬                  ‫כים בארמון השאה ובבתי הנסיכים‪.‬‬
‫זיק היהדות בקרב אנוסי משהד‪,‬‬                ‫לגבול‪ ,‬בתחומי השלטון הרוסי‬
‫שהשכנים וכוהני הדת המוסלמים עקבו‬           ‫שבתורכסתן‪ .‬אנוסים רבים סחרו באר­‬           ‫פרשת אנוסי משהד החלה בפרעות‬
‫אחריהם בחשדנות וכינו אותם המוסל­‬           ‫צות אלה‪ ,‬ובאו במגע עם אחיהם היהו­‬          ‫שפרעו תושבים מוסלמים‪-‬שיעים ביהו­‬
                                           ‫דים‪ .‬מגעים אלה סייעו לאנוסים לזכור‬         ‫די העיר בערב פסח שנת תקצ״ט‬
       ‫מים החדשים ״ג׳דיד אל איסלם״‪.‬‬        ‫ולא לשכוח את הלשון היהודית המיוח­‬          ‫)‪ ,(1839‬מחמת עלילה שהעלילו על‬
                                           ‫דת להם‪ ,‬הן בדיבור והן בחליפת מכת­‬          ‫היהודים‪ .‬ביום אחד נרצחו ‪ 32‬יהודים‬
‫בנה של רחל‪ ,‬עבדול משאדה‪ ,‬נשא‬                                                          ‫בידי הקנאים השיעים‪ ,‬ויתר אנשי‬
‫אשה ונולד לו בן שנקרא יצחק‪ .‬עבדול‬                          ‫בים עם פזורת האנוסים‪.‬‬      ‫הקהילה כ‪ 500-‬משפחות‪ ,‬נאלצו להמיר‬
                                           ‫תפקיד חשוב נודע לנשות האנוסים‪,‬‬
‫משאדה נפטר בגיל צעיר‪ ,‬ורחל השיאה‬           ‫אשר הקפידו לשמור על הכשרות‬                                      ‫את דתם ולהתאסלם‪.‬‬
‫את נכדה לנערה שאף שמה רחל‪ .‬היתה‬            ‫בבתיהן‪ ,‬לא התירו לילדיהן להתחבר‬            ‫בדור הראשון לאנוסים‪ ,‬חששו אנשי‬
‫זו נערה נבונה‪ ,‬שלמדה מרחל משאדה‬            ‫עם ילדי הגויים מחשש אכילת טריפה‬            ‫הקהילה מפני עינם הפקוחה של השי­‬
‫את אמנות קישוט הכלות‪ ,‬את המיילדות‬          ‫ונישואי תערובת‪ .‬הן שלחו את ילדיהן‬          ‫עים‪ ,‬ודיקדקו במצוות דת האיסלם‪.‬‬
‫והטיפול בחולים‪ ,‬והתפרנסה ממלאכות‬           ‫ללמוד תורה ותפילה‪ .‬כמה נשים התבל­‬          ‫זוגות צעירים נישאו אצל הקאדי‪ ,‬רבים‬
‫אלו‪ .‬רחל הצעירה השתמשה בעבודתה‬             ‫טו בקהילת האנוסים‪ ,‬באומץ לבן ובתו‪-‬‬         ‫ביקרו במסגד והתפללו כיתר המוסל­‬
‫להסוואה ויחד עם בעלה‪ ,‬יצחק כהן‪,‬‬            ‫שייתן‪ .‬אחת מהן היתה הרוכלת רחל‬             ‫מים‪ .‬יש שערכו בבתיהם את טקסי‬
‫יסדה בביתם בית‪-‬כנסת‪ .‬הבית שימש‬             ‫משאדה‪ ,‬שחיה ופעלה בדור השני‬                ‫האבל לזכר קדושיהם של השיעים‪,‬‬
‫בשעות היום כמרפאה ובשעות הערב‬              ‫לאנוסים‪ .‬שם משפחתה היה כהן‪ ,‬והכי­‬          ‫והזמינו את נכבדי העיר לארוחות‪,‬‬
‫התכנסו בו אנוסים לתפילה‪ ,‬וכך לא‬            ‫נוי ״משאדה״ ניתן לה בשל עיסוקה‬             ‫כנהוג בימי האבל שלהם‪ .‬ואולם כעבור‬
‫עורר את חשדם של השכנים המוסל­‬                                                         ‫דור אחד הוקל הפיקוח על האנוסים‪.‬‬
                                                                    ‫בקישוט הכלות‪.‬‬     ‫רבנים זקנים לימדו תלמידים בהחבא‪,‬‬
                                     ‫מים‪.‬‬  ‫רחל נולדה במשהד‪ ,‬סמוך לשנת‬                 ‫ואנוסים התכנסו לתפילה במרתפי‬
‫רחל משאדה הזקנה נפטרה בראשית‬               ‫‪ .1840‬היא נישאה בגיל צעיר‪ ,‬בהיותה‬
‫המאה ה‪ ,20-‬ובשנת ‪ 1934‬עלתה רחל‬             ‫כבת ‪ ,14‬וילדה בן‪ .‬שנים אחדות אחר‬                                             ‫הבתים‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬אשת נכדה‪ ,‬לירושלים‪,‬‬                ‫נישואיה נפטר בעלה של רחל‪ .‬מאז ימי‬          ‫כך גדל דור חדש שלמד לחיות חיים‬
‫והתיישבה כאן‪ .‬מובן שחזרה ליהדות‬            ‫נעוריה עסקה רחל ברוכלות ובקישוט‬            ‫כפולים ‪ -‬יהודים בביתם ומוסלמים‬
‫נאמנה‪ .‬היא המשיכה במלאכת קישוט‬             ‫הכלות היהודיות‪ .‬היא עברה בבתים‬             ‫בצאתם‪ .‬המוהל ביקר בבתי היולדות‪,‬‬
‫הכלות בשכונת הבוכרים‪ ,‬השכונה שבה‬           ‫ומכרה כוחל ותמרוקים‪ ,‬אריגים‬                ‫ומל את הילדים כדת משה‪ .‬בחשכת‬
‫התיישבו אנוסי משהד מסוף המאה‬               ‫ותכשיטים‪ .‬כאשר החליטו הורי זוג‬             ‫החצרות שחטו עופות בהתאם לדיני‬
‫הי״ט‪ .‬רחל נפטרה בשנת ‪ ,1948‬ערב‬             ‫צעיר על נישואיהם‪ ,‬היתה רחל מקבלת‬           ‫הכשרות‪ .‬היה בזה סיכון רב‪ ,‬ומספרים‬
                                           ‫עליה להכין את הכלה לקראת יום‬               ‫על שוחט ששילם בחייו על מעשהו‬
                          ‫הקמת המדינה‪.‬‬     ‫החופה‪ .‬רחל ידעה לאפר ולקשט‪.‬‬                ‫לאחר שהשכנים המוסלמים גילו את‬
‫עד היום זוכרת קהילת האנוסים‬                ‫בעזרת חוט דק‪ ,‬שאותו טבלה במי‬               ‫מעשיו‪ .‬זוגות שנישאו אצל הקאדי‪,‬‬
‫יוצאי משהד את רחל משאדה ואת אשת‬            ‫סוכר‪ ,‬היא הסירה את השערות מעל פני‬
‫נכדה רחל כהן ‪ -‬שתי רוכלות‪ ,‬שעיסוקן‬         ‫הכלה‪ ,‬מרחה בוחל ותמרוקים‪ ,‬ואגב‬

‫בסחר ובמריחת פוך וכוחל על פניהן של‬
‫כלות‪ ,‬ובתוך כך היו מסייעות להחזרת‬
‫אנוסי משהד ליהדות‪ .‬שתי נשים אלו‬
‫מצטרפות אל הרבנים ואל העסקנים של‬
‫האנוסים‪ ,‬שהרימו תרומה חשובה לשי­‬
‫בת האנוסים אל היהדות בגלוי ולאור‬

                                    ‫היום‪.‬‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26