Page 21 - ETMOL_103
P. 21
הכנת הכלה ,לימדה אותה את הלכות נישאו בשנית אצל הרב .לכן יש לאנוסי ה' ,16עת רבתה השפעתם של כוהני'
הדת היהודית בקשר לנשים ,שמירת משהד שתי כתובות ,אחת מוסלמית הדת השיעים ,הוגבלו היהודים לעיסו
שבת ויום-טוב ,ניקור בשר והפרדה בין והאחרת יהודית כדת וכדין .בכתובה קים מעטים .המסחר היה מותר להם רק
היהודית רשמו את שמותיהם היהודיים, בשכונות היהודיות ונאסר עליהם
מאכלי בשר וחלב. שכן האנוסים נאלצו לבחור להם גם לרכוש חנויות בשווקים הגדולים -
היא השפיעה על בני הבית לאזור שמות מוסלמיים .למשל עבדאללה בבזארים .חנות בבזאר היתה פריביל
אומץ ולהצטרף למניין בבית-הכנסת נקרא מנשה או עובדיה ,רחמתאללה גיה של הסוחרים המוסלמים .יהודים
הנסתר ,וכן לשלוח את ילדיהם ללמוד הוא רחמים וכדומה .ואולם היו שבחרו עסקו ברוכלות בשכונות הערים ובכפ
תורה ותפילה אצל הרב .היא גם עשתה בשמות בעלי משמעות כפולה ,כמו רים ,בחלפנות ,בנגינה ובריקוד .הרוכל
הרבה לסייע לנצרכים .בביקוריה בבתי איברהים ,איסמעיל ,דאוד .שמות היהודי שסובב עם מרכולתו בכפרים,
האנוסים ,גילתה רחל משפחות נזקקות, יהודיים ניתנו לרך הנימול ,ובשמות הכנסתו היתה דלה וחייו היו נתונים
שלא היו בידיהן אמצעים להשיא את אלה נרשמו בנישואיהם ובשעת פטיר בסכנה .בערים אחרות התירו לרוכל
ילדיהם .היא אספה כספים בבתי האמי היהודי לבקר בבתי מוסלמים ולהציע
דים ,וסייעה להעמיד חופה וקידושין תם. סחורה לעקרת-הבית .אולם ברוב
לזוגות מחוסרי אמצעים .מוסד הנישו המקומות אסרו כוהני-הדת המוסלמים
אין והמשפחה ,חשיבות רבה נודעה לו הרבנים והמלמדים סיכנו את חייהם, על רוכלים להיכנס לבתי מוסלמים,
בחיי אנוסי משהד ,שכן צעירים מוסל לימדו את ילדי האנוסים תורה ותפילה, בשעה שרק הנשים היו בבית .משום כך
מים רבים הציעו הצעות נישואין לבנות ושיננו עמם את מצוות הדת היהודית. יצאה הרוכלת היהודיה לעסוק ברוכלות
האנוסים .לכן נהגו האנוסים לארס את יחד עם חינוך הילדים ,שידלו הרבנים בבתי הגויים ולהוסיף להכנסת המשפ
ילדיהם בגיל מוקדם ,ולהשיאם כדת את האנוסים המבוגרים לבוא לתפילה חה .יש מן הרוכלות שהצליחו מאוד
משה .הואיל ולרחל היו קשרים גם עם במניין הנסתר ,ובדרשות שדרשו לפני והשכילו ליצור קשרים עם נשים
הקהל בימי שבת ומועד חיזקו את רוחם ממשפחות רמות-מעלה ,ובעזרת קשרים
המוסלמים ,לא חשדו בה המוסלמים, אלה ,סייעו גם לאחיהם בשעות צרה.
ולא נודע להם עד כמה פעלה לחיזוק באמונה היהודית. כפי המסופר ,רוכלת כזאת היתה
המשפחה היהודית ולהדרכת הזוגות אחר הפרעות של ,1839יצאו מאות מורבארי תורק בטהרן ,שהיו לה מהל
הצעירים בהקמת משפחה בהתאם משפחות של יהודים ממשהד והתיישבו
למסורת היהדות .כך נשמר ולא כבה בהראת שבאפגניסתן ובערים שמעבר כים בארמון השאה ובבתי הנסיכים.
זיק היהדות בקרב אנוסי משהד, לגבול ,בתחומי השלטון הרוסי
שהשכנים וכוהני הדת המוסלמים עקבו שבתורכסתן .אנוסים רבים סחרו באר פרשת אנוסי משהד החלה בפרעות
אחריהם בחשדנות וכינו אותם המוסל צות אלה ,ובאו במגע עם אחיהם היהו שפרעו תושבים מוסלמים-שיעים ביהו
דים .מגעים אלה סייעו לאנוסים לזכור די העיר בערב פסח שנת תקצ״ט
מים החדשים ״ג׳דיד אל איסלם״. ולא לשכוח את הלשון היהודית המיוח ) ,(1839מחמת עלילה שהעלילו על
דת להם ,הן בדיבור והן בחליפת מכת היהודים .ביום אחד נרצחו 32יהודים
בנה של רחל ,עבדול משאדה ,נשא בידי הקנאים השיעים ,ויתר אנשי
אשה ונולד לו בן שנקרא יצחק .עבדול בים עם פזורת האנוסים. הקהילה כ 500-משפחות ,נאלצו להמיר
תפקיד חשוב נודע לנשות האנוסים,
משאדה נפטר בגיל צעיר ,ורחל השיאה אשר הקפידו לשמור על הכשרות את דתם ולהתאסלם.
את נכדה לנערה שאף שמה רחל .היתה בבתיהן ,לא התירו לילדיהן להתחבר בדור הראשון לאנוסים ,חששו אנשי
זו נערה נבונה ,שלמדה מרחל משאדה עם ילדי הגויים מחשש אכילת טריפה הקהילה מפני עינם הפקוחה של השי
את אמנות קישוט הכלות ,את המיילדות ונישואי תערובת .הן שלחו את ילדיהן עים ,ודיקדקו במצוות דת האיסלם.
והטיפול בחולים ,והתפרנסה ממלאכות ללמוד תורה ותפילה .כמה נשים התבל זוגות צעירים נישאו אצל הקאדי ,רבים
אלו .רחל הצעירה השתמשה בעבודתה טו בקהילת האנוסים ,באומץ לבן ובתו- ביקרו במסגד והתפללו כיתר המוסל
להסוואה ויחד עם בעלה ,יצחק כהן, שייתן .אחת מהן היתה הרוכלת רחל מים .יש שערכו בבתיהם את טקסי
יסדה בביתם בית-כנסת .הבית שימש משאדה ,שחיה ופעלה בדור השני האבל לזכר קדושיהם של השיעים,
בשעות היום כמרפאה ובשעות הערב לאנוסים .שם משפחתה היה כהן ,והכי והזמינו את נכבדי העיר לארוחות,
התכנסו בו אנוסים לתפילה ,וכך לא נוי ״משאדה״ ניתן לה בשל עיסוקה כנהוג בימי האבל שלהם .ואולם כעבור
עורר את חשדם של השכנים המוסל דור אחד הוקל הפיקוח על האנוסים.
בקישוט הכלות. רבנים זקנים לימדו תלמידים בהחבא,
מים. רחל נולדה במשהד ,סמוך לשנת ואנוסים התכנסו לתפילה במרתפי
רחל משאדה הזקנה נפטרה בראשית .1840היא נישאה בגיל צעיר ,בהיותה
המאה ה ,20-ובשנת 1934עלתה רחל כבת ,14וילדה בן .שנים אחדות אחר הבתים.
השנייה ,אשת נכדה ,לירושלים, נישואיה נפטר בעלה של רחל .מאז ימי כך גדל דור חדש שלמד לחיות חיים
והתיישבה כאן .מובן שחזרה ליהדות נעוריה עסקה רחל ברוכלות ובקישוט כפולים -יהודים בביתם ומוסלמים
נאמנה .היא המשיכה במלאכת קישוט הכלות היהודיות .היא עברה בבתים בצאתם .המוהל ביקר בבתי היולדות,
הכלות בשכונת הבוכרים ,השכונה שבה ומכרה כוחל ותמרוקים ,אריגים ומל את הילדים כדת משה .בחשכת
התיישבו אנוסי משהד מסוף המאה ותכשיטים .כאשר החליטו הורי זוג החצרות שחטו עופות בהתאם לדיני
הי״ט .רחל נפטרה בשנת ,1948ערב צעיר על נישואיהם ,היתה רחל מקבלת הכשרות .היה בזה סיכון רב ,ומספרים
עליה להכין את הכלה לקראת יום על שוחט ששילם בחייו על מעשהו
הקמת המדינה. החופה .רחל ידעה לאפר ולקשט. לאחר שהשכנים המוסלמים גילו את
עד היום זוכרת קהילת האנוסים בעזרת חוט דק ,שאותו טבלה במי מעשיו .זוגות שנישאו אצל הקאדי,
יוצאי משהד את רחל משאדה ואת אשת סוכר ,היא הסירה את השערות מעל פני
נכדה רחל כהן -שתי רוכלות ,שעיסוקן הכלה ,מרחה בוחל ותמרוקים ,ואגב
בסחר ובמריחת פוך וכוחל על פניהן של
כלות ,ובתוך כך היו מסייעות להחזרת
אנוסי משהד ליהדות .שתי נשים אלו
מצטרפות אל הרבנים ואל העסקנים של
האנוסים ,שהרימו תרומה חשובה לשי
בת האנוסים אל היהדות בגלוי ולאור
היום.
21