Page 18 - ETMOL_103

‫קריאת‪-‬הקרב הלטינית‪ :‬״הירוזולימה‬ ‫פוטסדמר מלולאת‪-‬הצמה לסרט אות‬ ‫ספר של מומר בהוצאת פוס‬
‫אסט פרדיטה״ ‪ -‬ירושלים היא אבודה‪.‬‬ ‫ההצטיינות״‪ ,‬״עלייתו של סאלומון‬
‫ספרו של יוליוס פון פוס ״ההעפ‪-‬העפים‬ ‫החכם באמצעות תנופת‪-‬העלייה של‬ ‫‪ /‬להיות גוי של שבת‪ ,...‬בואי עתה‬
‫בגרמניה״‪ .‬היה לתגובתו היחידה של‬ ‫ניירות‪-‬הערך״‪ ,‬״על הדיקלום היהודי‬ ‫ונהיה ׳אכלים עפעס שום׳ יפה ‪ /‬שהבא­‬
‫לא‪-‬יהודי גרמני נגד הפרעות של‬ ‫של השחקן וורם בברלין״ ועוד‪ .‬שתי‬ ‫תי מ׳פאולען״׳‪ .‬על פטפוטי הבת‬
‫הסטודנטים ושאר בני הנוער שבגרמ­‬ ‫הרשימות האחרות באותו קובץ נכתבו‬ ‫המזכירה ללא הבנה את הוגי גרמניה‬
‫ניה‪ .‬צבי‪-‬היינריך גרץ‪ ,‬ההיסטוריון‬ ‫באור חיובי ואוהד‪ ,‬ואולם רשימות‬ ‫בני הזמן מגיב אביה במלים‪ :‬״הרוצה‬
‫הקלאסי שלנו‪ ,‬היה היחיד מהיסטוריוני‬ ‫חיוביות אלה נכתבו על שני הוגים‬ ‫ה׳שיקסע׳ להיות ל׳מלמדים׳ של האב‬
‫ישראל שהזכיר את תגובתו זאת של‬ ‫יהודים שהתכחשו למסורת היהודית‬ ‫הזקן?״ על האשמותיה של רעתא שהוא‬
‫ולחברה היהודית המסורתית‪ :‬״קטנות‬ ‫מרמה את הגויים‪ ,‬משיב נתן של פון‬
‫יוליוס פון פוס בספרו‪.‬‬ ‫מחייו של שפינוזה הגדול״‪ ,‬״המסעות‬ ‫פוס במלים‪ :‬״את ה׳גוייס׳‪ ,‬את ה׳ערע־‬
‫התפנית של פוס בספרו זה היתה כה‬ ‫לס׳? האינך מכירה את התורה? ׳אלוהנו׳‬
‫מפתיעה עד שצבי גרץ מציין שנפוץ‬ ‫הרומנטיים של הפילוסוף מיימון״‪.‬‬ ‫ציוה בפירוש זאת‪ ,‬׳בעגאזלען׳ את‬
‫החשד בדעת הקהל הגרמנית שהוא‬ ‫בשנת ‪ 1819‬הופיע לפתע‪-‬פתאום‬ ‫ה׳ערעלס׳ אשר במצרים‪ ...‬אך בבוא‬
‫כתב את חיבורו נגד ההעפ‪-‬העפים‬ ‫חיבור של יולוס פון פוס ששמו ״ההעפ‪-‬‬ ‫ישראל לארץ ‪ /‬הבחירה הקטנה היה‬
‫תמורת שוחד‪ .‬במבוא לחיבורו זה כתב‬ ‫העפים בגרמניה״‪ .‬חיבור זה תקף באופן‬ ‫אלוהנו ׳געמאוסערט׳ לו הכל והיה‬
‫פוס‪ :‬״ואם חרה לי מאד בקראי את מה‬ ‫גלוי ואמיץ את איגודי הסטודנטים‬ ‫׳געדיבערט׳‪ :‬הך את העמים למוות ‪/‬‬
‫שהיה‪ ...‬השתוממתי עוד יותר כאשר‬ ‫החדשים של תקופת הרומנטיציזם‬ ‫אין אתה צריך לשמור ׳נאמאנוס׳ ל׳ער־‬
‫שמעתי את מה שדיברו בפומבי על‬ ‫בגרמניה‪ ,‬שאותה שנה פרעו פרעות‬ ‫על״׳‪ .‬וכך נמשכת אותה מהתלת״מחזה‬
‫מעשים אלה״‪ .‬הוא כתב בחיבור בין‬ ‫״אינטלקטואליות״ ביהודיה‪ .‬עם גבור‬ ‫של פוס‪ .‬נתן האב נוטה להסכים לנישו­‬
‫השאר נגד הטענה‪ ,‬שהדת היהודית‬ ‫הלאומנות המודרנית בגרמניה הופיעו‬ ‫איה של בתו רעחא עם הטמפלר במלים‬
‫מהווה שיטת‪-‬ביזה הבאה לבוז את‬ ‫באוניברסיטותיה איגודי סטודנטים‬ ‫אלה‪ :‬״אם יש לו ׳מעוס׳ הגונות וירשה‬
‫פרוטת ההמון‪ .‬הוא האשים את בעלי‬ ‫שנתכנו בשם ״בורשנשאפטן״)אגודות‪-‬‬
‫ההאשמות הללו בהכנתו של ״מרחץ‬ ‫נערים(‪ .‬האגודה הראשונה מסוגה‬ ‫אף לעצמו את ה׳מילו״׳‪.‬‬
‫דמים על מרחץ דמים״‪ .‬דומה כי ניתן‬ ‫הוקמה בשנת ‪ 1815‬בעיר ינה‪ ,‬בהשר­‬
‫לראות באותה האשמה שלו שמץ של‬ ‫את הגותו של הפילוסוף הלאומני ואוהד‬ ‫בשנת ‪ ,1817‬כשנתיים לפני שפרצו‬
‫ה״טרור״ במהפכה הצרפתית‪ ,‬פיכטה‪.‬‬ ‫בגרמניה הפרעות ביהודים‪ ,‬המכונות‬
‫נבואה לקראת הבאות‪.‬‬ ‫איגודי הסטודנטים ערכו בשנת ‪1817‬‬ ‫פרעות ״העפ‪-‬העפ״ פירסם פון פוס‬
‫יוליוס פון פוס נפטר בשנת ‪1832‬‬ ‫חגיגה פומבית של שרפת ספרים אשר‬ ‫קובץ של מאמרים ושמו‪ :‬״הרומנטיקה‬
‫מחולי הכולרה‪ .‬איש בימינו אינו מכיר‬ ‫לדעתם היו מנוגדים ל״רוח הגרמניות״‪,‬‬ ‫היהודית והאמת״‪ .‬שמונה מעשר הרשי­‬
‫את חיבוריו הזולים‪ ,‬וודאי שאינו קורא‬ ‫כלשונם‪ .‬איגודי סטודנטים אלה‪ ,‬וחוגים‬ ‫מות הכלולות בקובץ חוזרות ושמות את‬
‫בהם‪ ,‬אולם הנחה סבירה היא שחיבוריו‬ ‫לאומניים המקורבים אליהם‪ ,‬ערכו‬ ‫היהודים ללעג‪ ,‬למשל‪ :‬״מעופו של יואל‬
‫השפיעו בשעתם על פשוטי העם בבר­‬ ‫שנתיים לאחר מכן )‪ (1819‬פרעות ביהו­‬
‫לין ובגרמניה‪ ,‬אלא שמסתבר כי ספרו‬ ‫דים בערים שונות שבגרמניה‪ .‬הפורעים‬ ‫‪18‬‬
‫הראשון‪ ,‬הלועג ליהודים‪ ,‬היתה לו‬ ‫קראו בשעת מעשה את הקריאה‪ :‬״העפ‪-‬‬
‫השפעה רבה יותר על קוראיו‪ .‬מספרו‬ ‫העפ״‪ ,‬המהווה את ראשי התיבות של‬

‫השני התעלמו‪.‬‬ ‫מאה שנים‬

‫של ספרים‬ ‫בשם זה נערכת עתה בבית הספרים הלאו­‬
‫מי והאוניברסיטאי בירושלים תערוכת‬
‫יובל שבאה לציין מלאת ‪ 00‬ו שנה לספריה‬
‫היהודית והעברית הגדולה בעולם‪ ,‬שבה‬
‫‪ 400‬ארכיונים של אישים יהודיים‪,‬‬
‫תעודות‪ ,‬כרתים‪ ,‬כרזות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬מפות‬
‫עתיקות‪ ,‬כתובות‪ ,‬רבבות צילומים‪ ,‬מאות‬
‫כתבי־עת‪ ,‬כ־‪ 9000‬כתבי־יד עבריים‬
‫עתיקים‪ ,‬מהם מלווים באיורים נפלאים‪,‬‬
‫‪ 200‬אלף קסעי כתבי יד‪ ,‬ותצלומים של‬
‫‪ 47‬אלף כתבי יד עבריים המפתרים בספ­‬
‫ריות העולם‪ .‬בספריה ‪ 400‬אלף ספרי דפוס‬
‫עבריים ואוסף הקלסות של רבבות לחנים‬
‫ומסורות שיריות של עדות ישראל‪ .‬מספר‬
‫הספרים הכללי בספריה ‪ 3 -‬מיליון‪ .‬בין‬
‫הארכיונים ‪ -‬של אלברס איינשסיין‪ ,‬מרסין‬
‫בובר‪ ,‬אורי צבי גרינברג‪ ,‬ש״י עגנון וסספן‬
‫צווייג‪ ,‬וכן אלפי דפים בכתב ידו של ניוסון‪.‬‬
‫לציון היובל יצא לאור קסלוג מאוייר של‬
‫התערוכה מאת צבי ברס והוא גם ספר‬
‫יפהפה על אוצרות הספריה הלאומית‬

‫ותולדותיה‪.‬‬

‫פירוש המשנה של הרמב״ם בכתב ידו‪,‬‬
‫מאוצרות הספריה הלאומית‬