Page 14 - ETMOL_103

‫הופתקאותיו‬
‫המופלאות של‬
‫קולונל מ״נרצהגן‬

‫איש המודיעין של אלנב׳ שהפעיל את אחת‬
‫מתוכניות ההטעיה הגדולות של מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬ציוני נלהב שנלחם במלחמת העצמאות‬

‫באפריקה‬ ‫מאת מרדכי נאור‬

‫ראשית‪ ,‬כשיקנו הילידים השכלה יתנג­‬ ‫הגדירו ב‪ :1939-‬״ציוני ב‪101%-‬״‪ .‬דוד‬ ‫ב״‪ 28‬ביוני ‪ ,1939‬כחודשיים לפני‬
‫שו עם התושבים היהודים; שנית‪ ,‬היהו­‬ ‫בן‪-‬גוריון כתב עליו‪ :‬״אחד הידידים‬ ‫פרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬הוזמן‬
‫דים אינם מיטיבים להתערב בעמים‬ ‫אנגלי מזוקן‪ ,‬בן ‪ ,61‬לפגישה עם ראש‬
‫אחרים וכך יקרה גם באפריקה; וטעם‬ ‫הנאמנים לעם היהודי״‪.‬‬ ‫ממשלת גרמניה‪ ,‬אדולף היטלר‪ .‬כמע­‬
‫ריצ׳רד מיינרצהגן נולד ב‪1878-‬‬ ‫ריץ של היטלר‪ ,‬שבינתיים שינה את‬
‫שלישי וחשוב מכל‪ :‬״ביתם של היהודים‬ ‫למשפחה מיוחסת באנגליה‪ ,‬ששורשיה‬ ‫דעתו עליו מן הקצה אל הקצה‪ ,‬הוא היה‬
‫בדנמרק‪ .‬הוא למד בבית‪-‬הספר הנודע‬ ‫מוכר במשרדו של הקנצלר‪ ,‬ולא ייפלא‬
‫הוא בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לא באפריקה״‪.‬‬ ‫בהראו‪ ,‬התגייס לצבא וסיים קורס‬ ‫אפוא‪ ,‬שהצליח להגניב אקדח‪ .‬בזכרונו״‬
‫שבע שנים לאחר מכן עבר חוויה‬ ‫קצינים‪ .‬כקצין חי״ר זוטר נשלח להודו‪,‬‬ ‫תיו כתב‪ :‬״הוא מתכוון לערוך את‬
‫קשה‪ ,‬שהפכה אותו‪ ,‬לפי עדותו‪ ,‬לפרו‪-‬‬ ‫משם הגיע לקניה ולדרום אפריקה‪.‬‬ ‫המלחמה שלו; הוא מתכוון להרוג‬
‫יהודי מושבע‪ .‬בעת ביקור באודיסה‬ ‫התחנה הבאה בשירותו הצבאי היתה‬ ‫מיליונים״‪ .‬האנגלי‪ ,‬קולונל בדימוס‬
‫היה עד לפוגרום ביהודי העיר‪ .‬הוא‬ ‫באי הטרופי מאוריציוס‪ ,‬וממנו הועבר‬ ‫ריצ׳רד מיינרצהגן‪ ,‬הגה תוכנית‪ :‬לפני‬
‫ישב בבית הקונסוליה הבריטית‪,‬‬ ‫שהיטלר יחסל את העולם‪ ,‬הוא‪ ,‬הקולו­‬
‫בחברתו של הקונסול הכללי סמית‪.‬‬ ‫שוב להודו‪.‬‬
‫לפתע פרצו מהומות ויהודים נרצחו‬ ‫נל‪ ,‬יחסל את היטלר‪.‬‬
‫ברחובות‪ ,‬גם מול בניין הקונסוליה‪.‬‬ ‫חמור לבן‬ ‫ברגע האחרון חזר בו ‪ -‬כך סיפר‬
‫מיינרצהגן היה נרעש‪ .‬הקונסול הציע‬ ‫ביומנו ‪ -‬למרות שלחיצה על ההדק‬
‫לו להירגע‪ ,‬ובמיוחד ״להיזהר מהרו‪-‬‬ ‫קשריו עם היהדות והציונות החלו‬ ‫היתה בהישג‪-‬יד‪ .‬״אם תפרוץ המלחמה‬
‫סים״‪ ,‬ולא להתערב למען היהודים‪ ,‬כפי‬ ‫בהיותו בן ‪ 25‬לערך‪ ,‬אך הוא נהג לספר‪,‬‬ ‫הזאת״‪ ,‬כתב‪ ,‬״ומובטח אני שאכן היא‬
‫שהקצין הבריטי הצעיר רצה לעשות‪.‬‬ ‫בהומור האופייני לו‪ ,‬כי הכל החל בגלל‬ ‫עתידה לפרוץ‪ ,‬הרי אחוש בנטל כבד‬
‫ובכל זאת הוא פעל‪ .‬בשלב מסוים ‪ -‬כך‬ ‫סבתו מצד אימו‪ ,‬מארי סדון שמה‪.‬‬ ‫של אשמה‪ ,‬על שלא הרגתי את שני‬
‫סיפר ‪ -‬ראה רוסי אלים גורר ילדה‬ ‫לאחר מלחמות נפוליון אספה הגברת‬ ‫אלה‪] .‬בלשכת היטלר נוכח גם שר‬
‫יהודיה בת ‪ 12‬בשערותיה‪ ,‬וזו זועקת‬ ‫הזקנה כמה יהודים‪ ,‬ושכנעה אותם‬ ‫החוץ ריבנטרופ‪ ,‬ששימש כמתורגמן[‪.‬‬
‫מאימה ומכאב‪ .‬מיינרצהגן יצא אל‬ ‫שהגיעה העת לחזור לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫כנגד זאת‪ ,‬אני בטוח בהחלט שאילו‬
‫הרחוב‪ ,‬בעט ברוסי בבטנו והלם ברא­‬ ‫כיוון שמדובר היה באקט משיחי‪ ,‬רכשה‬ ‫הרגתי את שניהם לא היתה מלחמה‬
‫שו‪ .‬הרוסי נפל ארצה ומיינרצהגן‬ ‫הגב׳ סדון חמור לבן‪ ,‬והשיירה המוזרה‬
‫הכניס את הילדה לבניין הקונסוליה‬ ‫החלה עושה דרכה מזרחה‪ .‬בקאלה‬ ‫פורצת ואני הייתי נחשב משוגע״‪.‬‬
‫והצילה‪ .‬הקונסול לא הסתיר את חרדתו‬ ‫שבחוף הצרפתי נתפרדה החבילה לאחר‬ ‫פרשת ה״אקדח שלא ירה בברלין״‬
‫ואמר‪ :‬״זה יכניס אותנו לצרות״‪.‬‬ ‫שכל מלוויה של הסבתא נטשו אותה‪.‬‬ ‫היא רק אחת משורה ארוכה של אירו­‬
‫מיינרצהגן לא הסתיר את זעמו‪ .‬ביומנו‬ ‫״בעלה היה מוכרח לחצות את התעלה‬ ‫עים ופרשיות שמיינרצהגן נטל בהם‬
‫באותו יום )‪ (3.3.1910‬כתב‪ :‬״אני נרעש‬ ‫ולהחזירה‪ ,‬כולל החמור״‪ ,‬נהג‬
‫עד עומק לבי מן המעשים הנוראים‬ ‫חלק פעיל בחייו הארוכים‪ .‬הוא היה‬
‫האלה וגמרתי אומר שבכל עת ובכל‬ ‫מיינרצהגן לספר‪.‬‬ ‫איש צבא בכיר‪ ,‬שהצטיין בשדות הקרב‬
‫מקום שאוכל לעזור ליהודים‪ ,‬אעשה כך‬ ‫ב‪ ,1903-‬בהיותו מוצב בקניה‪ ,‬הגיעה‬
‫אליו השמועה שהיהודים מתעתדים‬ ‫ובמשרדי המודיעין‪ ,‬צפר בעל שם‬
‫כמיטב יכולתי״‪.‬‬ ‫להתיישב במזרח אפריקה )״תוכנית‬ ‫עולמי‪ ,‬ולא פחות מכל אלה‪ ,‬ציוני מוש­‬
‫דומה שההרפתקאות ממש דבקו‬ ‫אוגנדה״(‪ .‬הקצין הצעיר סבר‪ ,‬שהרעיון‬ ‫בע‪ ,‬שרק אורד וינגייט‪ ,‬אולי‪ ,‬עלה עליו‪,‬‬
‫במיינרצהגן‪ .‬בשנים הראשונות של‬ ‫אינו מוצלח משלושה טעמים לפחות‪:‬‬ ‫בציוניותו‪ .‬אין תימה‪ ,‬שמשה שרתוק‪,‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה שירת במזרח‬ ‫מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות‬
‫אפריקה‪ ,‬נטל חלק בקרבות וידע‬ ‫היהודית‪ ,‬ולימים שר החוץ הראשון‬
‫וראש הממשלה השני של ישראל‪,‬‬

‫‪14‬‬