Page 9 - ETMOL_103
P. 9
התעניינות במפעלו של אביו. הברון רוטשילד עם פקידי יק׳׳א ומתיישבים ביבנאל ב־ 912ו
את עיקר מאמציה ייחדה פיק״א
בראשית דרכה למפעל ייבוש ביצות ההסתדרות הציונית לגייס סכומים המשותף לכולם -נסיון חקלאי עשיר.
כבארה בשומרון ,שנמשך קרוב לעשר נכבדים יותר לעומת העבר .לתנועה אחר־כך ,בשנת ,1908הוקמו שתי
שנים .כמו כן השקיעו סכומים ניכרים הציונית היתה גם הנהגה נמרצת ברא
בקידוחי מים ובניסויים חקלאיים .על שותו של ד״ר חיים וייצמן .כתוצאה מושבות חדשות :כינרת ומצפה.
אדמות פיק״א הוקמו כמה יישובים מכל אלה היתה ההסתדרות הציונית בשנים 1914-1900היתה חברת
חדשים ,אך החברה מימנה רק מקצת לגורם הציבורי החשוב ביותר בתחום
ההוצאות לביסוסם .על רקע זה נשמעו פעולת ההתיישבות בארץ-ישראל, יק״א הגורם ההתיישבותי החשוב
טענות בלתי פוסקות מצד המתיישבים, ופעילותה של יק״א עכשיו היתה ביותר בארץ .נוסף על ההתיישבות
שהאשימו את החברה בקמצנות ובחוסר משנית ,אבל בכל זאת לקחה יק״א חלק בגליל התחתון המזרחי ,הוקמו המוש
בהנחת יסודות לתעשיה העברית .החב בות עתלית וגבעת עדה בשומרון ונרכ
התחשבות. רה ייסדה שלושה מפעלים :הטחנות שו אדמות בחלקי הארץ השונים -
המשבר הכלכלי העולמי בשנות הגדולות לטחינת תבואות בחיפה; ייצור בשנת 1914היו ברשותה כ״ 400אלף
השלושים הראשונות פגע קשות בהכנ מלח מברכות בחוף עתלית; מפעל דונם לעומת כ 20-אלף ברשות הקרן
סות החברה וצימצם את אפשרויותיה. בשמים במושבה החדשה בנימינה הקיימת לישראל ,שהתחילה לפעול
מול תנופת הפעילות של המוסדות בשומרון .כמו כן תמכה בכמה מפעלי
הלאומיים ,בעיקר מפרוץ מאורעות תעשיה ,בהם חברת החשמל בהנהלת בתחילת המאה.
רוטנברג .יק״א השתתפה אף במימון חשיבות מיוחדת היתה לרכישת
,1936נדחקה פעולת פיק״א לשוליים. ״הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים״
במלחמת השחרור עמדו רבים מהיי שהקימו בעלי הון יהודים מארה״ב, אדמות בגליל העליון ולהרחבת שטחיהן
שובים שנתמכו בידי פיק״א בקו האש של המושבות הוותיקות :ראש-פינה,
וניזוקו קשות .החברה עזרה בשיקומם. לתמיכה בחקלאות העברית. יסוד-המעלה ,משמר-הירדן ומטולה.
אחרי המלחמה הוקמו יישובים חדשים במעשה זה תרמה יק״א לקביעת הגבול
על אדמות פיק״א שנותרו בלתי מיוש לעת זקנתו התקרב הברון רוטשילד הצפוני של ארץ-ישראל היהודית )״אצ
בות ,אולם עיקר התקציבים ליישובים לתפיסותיה המדיניות של הציונות. בע הגליל״( .בשנות מלחמת העולם
הדבר התבטא בקשריו ההדוקים עם הראשונה הוקמו על אדמות אלו הקבו
אלה באו מהסוכנות היהודית. חיים וייצמן .חברת יק״א הקפידה על צות איילת-השחר ,כפר-גלעדי ותל-חי.
באמצע שנות ה 50-התברר להנהלת עמדתה הנייטרלית בעניין הרעיון בביתניה שבגליל-התחתון הוקמה חווה
פיק״א כי אין מקום לפעילות נפרדת של הלאומי היהודי ,אבל כמה ממנהיגיה
החברה ,וג׳יימם רוטשילד ,שנפטר הוסיפו לנהוג בעוינות כלפי הציונות. כמרכז נסיונות והתיישבות פועלית.
בשנת ,1957הוריש את כל כספי החב בשנת 1924החליט הברון כי השותפות פעילות ענפה זו נוהלה בידי מנגנון,
רה למדינת ישראל ,וכן הקציב סכום שיצר עם יק״א בראשית המאה שוב מצומצם יחסית ,שמרכזו היה ביפו.
אינה הולמת את דעותיו ואת ציפיותיו. שיטות העבודה של יק״א הצטיינו
מיוחד לבניית הכנסת. הוא החליט להעביר את הנכסים שנתן בנוקשות ביורוקרטית ,בעמידה דקדק
יק״א המשיכה בפעולותיה בחוץ לארץ בשעתו ל״מועצה הארץ-ישראלית״ נית על התחייבויות ,כאשר לכל פעולה
והגבירה אותן אחרי עליית הנאצים לחברה חדשה שקיבלה את השם פיר,״א היה צריך לקבל אישור מהמרכז בפריס.
בגרמניה .היא ייחדה סכומים ניכרים )תוספת האות פ״א מציינת את השם זו היתה אחת הסיבות לחוסר ההבנה
למימון יציאתם של יהודים מגרמניה פלשתינה( .לנשיא החברה החדשה בין הנהלת החברה לבין המתיישבים,
והתיישבותם בארצות אחרות .אחרי הועיד את בנו ג׳ימס ,שזה שנים הראה חוסר הבנה שמצא את ביטויו במתיחת
מלחמת העולם השניה הושיטה יק״א ביקורת חריפה ,ולא תמיד מוצדקת ,על
סיוע כספי ליהודי צפון אפריקה .יחד
עם ״הוועד האמריקני לחלוקת עזרה״ החברה.
הוקמו מוסדות אשראי בערים הגדולות הצהרת בלפור ב ,1917-עם תום
של מרוקו ותוניסיה ,כדי לסייע לאלפי מלחמת העולם הראשונה וכיבושה של
בעלי מלאכה עניים .פעולה זו נסתיימה הארץ על-ידי האנגלים ,העניקה הכרה
בשנת 1974בעקבות סיום הגירתם של
בין-לאומית למעמדה של ההסתדרות
רוב היהודים מארצות אלה. הציונית כארגון האחראי לכינון ״הבית
לאחר הקמת פיק״א הפסיקה יק״א הלאומי״ היהודי .כמו כן הצליחה
את פעילותה בארץ ,ואולם בראשית
שנות השלושים קיבלה עליה להשתתף
בשיקומם של כמה יישובים שנהרסו
במאורעות 1929והקימה לשם כך חברה
שנקראה אמיק״א .חברה זו המשיבה
בפעילות אחרי הקמת המדינה ,הקימה
כמה יישובים חדשים וסייעה בביסוס
מושבים בחבל לכיש ,בגליל ובערבה.
בשנת 1955שונה שמה של אמיק״א
ליק״א ישראל .החברה תומכת גם
בפיתוח מוסדות חינוך ומחקר בישראל
על-ידי מתן מענקים כל שנה בסכומים
נכבדים .עם מוסדות אלה נמנים הפקול
טה לחקלאות ברחובות ,מכון וולקני
ותחנות מחקר חקלאיות אזוריות ,מכל
לות אזוריות וכעשרים בתי-ספר חקל
איים.