Page 12 - ETMOL_103
P. 12
דימוי האריה והכנור :״העוד ארי אחד על
במותינו חלל?״ וסיומה :״תנים היית
לבכות ענותנו / -מי יהיה הכנור לשיר
שירותינו?״ והתשובה לשאלתו של
ביאליק ,היא ששלשלת הזהב של השי
רה העברית נמשכת והולכת ,ובתוכה
יל״ג הוא אחת מחוליותיה החשובות
והמפוארות ביותר.
לשירו של טשרניחובסקי ״על מות
למשורר״ נתחברה גם מנגינה על-ידי
דוד קבונובסקי .הפרטים על המלחין
קבונובסקי מעטים ,מפוזרים ובלתי-
שיטתיים .חוקר הזמר אליהו הכהן כתב
אלי :״דוד קבונובסקי )קאוונאבסקי(
יתפוס מן הסתם פרק שלם בספר על
זמרת העליה הראשונה .הוא נולד
ב 1870-בחבל פודוליה ,רוסיה ,ומועד
ספרו של קלהנר פטירתו אינו ידוע .את תרומתו העיק כתב ידו של יל׳׳ג
רית בענייני מוזיקה וזמר ,תרם בשנות
ותוך כחודש ימים הלחין דוד קברנובס״
קי את השיר .דוד קבונובסקי היה ידידו ריה הגדולים .עם מותו התחרתה התק התשעים למאה שעברה .הלחין אחדים
של יוסף קלוזנר .וכאשר הוציא האחרון
את המהדורה השניה -״תוצאה שניה״ שורת של אז ,מי יגדיל לעשות בהסם־ משירי ציון ,כתב מאמרים רבים בנוש
בלשונו -של חוברת-הזכרון :״ציון
למשורר יהודה גורדון״ במלאת שנה דיו ובקינותיו על המשורר ,ומי יכריז אים מוזיקליים ב׳הצפירה׳ ואף ב׳הצ-
לפטירתו ,באודסה ,תרנ׳׳ד ,ב״הוספות
ותקונים״ היה אחד החידושים שבה: על עצמו כ״יורשו״ .על אף ריבוי זה בי׳ ,השתתף בנשפים מוזיקליים של
״בצרוף תמונת-גורדון ,תולדותיו וקנה
על מותו בלוית-מנגינת ד .קבונובסקי״. שעליו אמר ביאליק :״לו ראה יל״ג ז״ל אגודות ציוניות והרצה ופירסם חוברות
וכך נכללו בחוברת זו מלות הקינה של
טשרניחובסקי בצירוף תווי־הנגינה של מי ואיך יספידוהו -ושב למות״ ,הצער שירים .היה בקשר עם סופרים עבריים
קבונובסקי. ותחושת החלל הריק על הסתלקותו היו לא מעטים ,וגם עם בני המושבות
את השער הפנימי של החוברת
הקדיש יוסף קלוזנר לידידו המלחין: בארץ ,שאליהם העביר את שיריו .בידי אמיתיים.
״מקדש לידידי היקר ,טהר-הלב ויקר
הרוח ,מחבר מנגינות נעם לשירי-לאם רשימה מרוכזת של שמות העיירות לחניו ל־ 8-7שירים ,ביניהם שיר לזכרו
מר דוד קבונובסקי לאות-כבוד וחבה
יתרה מאת המחבר .אודסה ,ג׳ מרחשון, שבהן נספד יל״ג ,שמות הסופדים ,של פרץ סמולנסקין -׳לנשמת עושה
ומראי מקומות ,פורסמה אצל י״י השחר׳ שכתב יל׳׳ג״.
תרנ״ד)א׳ תתכ׳׳ה לגלותנו(״.
בספר הזכרונות שלו :״דרכי לקראת ווייסבערג ,מעריצו של יל״ג ,בסוף חוקר אחר של השיר היהודי ,עקיבא
התחיה והגאולה״ ,בפרק שתיאר את
״תחילת עבודתי הספרותית״ הזכיר הקובץ :״יהודה ליב גארדאן״ )קיוב ,צימרמן ,כתב לי שלא מצא ״ערך״
יוסף קלוזנר את קשריו עם דוד
קבונובסקי ואת פרשת הלחנת שירו זה תרנ״ג( ,בכותרת :״נאד של דמעות״ .ביוגרפי עליו בשום אנציקלופדיה
של טשרניחובסקי :״בעזרתו של הקומ
פוזיטור קאבונובסקי ,שחיבר מנגינות בין המקומות שנזכרו גם ״הקולניע יהודית למוסיקה ,להוציא פרטים אחדים
לשירים עבריים לאומיים )״אל טל ואל
מטר״ לשרה שפירא ,״נודו למיללת״ בספרו של יששכר פאטער ״יידישע ראשון־לציון״.
לביירון בתרגומו של גורדון ,ועוד(,
הוצאתי את המאמר ״ציון למשורר״ מתוך שפע זה נזכיר שורות נבחרות מוזיקאונד אירע פראבלעמען״ .שם נאמר
בהוצאה שניה ,מורחבת ומתוקנת,
בתורת מחברת מיוחדת ,שבה באה משלוש קינות ,שבין המאפיינים עליו שהיה מחלוצי השיר האידי והעב
קינה ״אל מות למשורר״ גורדון של
שאול טשרניחובסקי וקאבונובסקי המשותפים להן בולטת ההשוואה רי החדש ,ושיריו הכו גלים עד כדי כך
חיבר מנגינה לקינה זו״. לכינור )בשלושתן( ולאריה )בשתיים( ,שנחשבו כשירי עם .באנתולוגיה של
נראה ששיר-קינה זה לא היה מעולם
תוך רמיזה גלויה ל״שורה״ המפורסמת שאול גינצבורג-מארעק ״יידישע
זמר-פעיל.
של רבי יהודה הלוי :״לבכות ענותך אני פאלקסלידער אין רוסלאנד״)פטרבורג
תנים /ועת אחלום שיבת שבותר אני ,(1901מובא השיר כשיר של קומפוזי
כנור לשיריך״ ולשמו :ליב״אריה; וכן טור בלתי ידוע .כן חיבר לחנים לשירים
גור״אריה יהודה .הקינה האחת נכתבה של יל״ג ושל ביירון .קבונובסקי
על-ידי יהודה לייב לוין ,יהל״ל :״על פירסם בעתונות העברית מאמרים
מות גארןאן״ ,שפתיחתה :״זמרת ןה בקשר למוסיקה ועליו כתב משה וינברג
נאלמה "-נשבר כנורה! וכן :״נפל שר ב״המליץ״ גל׳ ,14י״ג שבט תרנ׳׳ג
השרים גבור החיל״ .השניה ,שירו ) .(17.1.1893גם שירו של דוליצקי
השלישי של המשורר הצעיר והמתחיל ״ציון תמתי״ הולחן על-ידי קבונובסקי,
שאול טשרניחובסקי :״על מות למשו
רר״ :״על בור זה כרוהו בין שוכני
צלמות /לבחיר בני ציון ,רד כנור
אלמות,״ -והשורה החוזרת המסיימת
את ארבעת בתי השיר היא :״יהודה
איננו -הכפיר בין אריות״ .והשלישית ,במלאת שנה למותו של יל״ג פירסם
הידועה יותר של ח.נ .ביאליק :״אל שאול טשרניחובסקי את ״על מות
האריה המת״ .גם היא ממשיכה את למשורר״ )אודסה כ״ד אלול ,תרנ׳׳ג(,
12
