Page 16 - ETMOL_103
P. 16
תיעשה ארץ-ישראל מדינה יהודית לא מיינרצהגן סיפר על המבצע למפקד
פחות משאנגליה היא אנגלית״ .לא אחת העליון רק סמוך להתקפה על עזה.
עודד את וייצמן שלא לוותר ולא להיש אלנבי התנגד ,אך קצין המודיעין שלו
החליט להמשיך בפעולה ,בנימוק שכל
בר .הוא פעל ,נפגש ,הירצה ,כתב דבר החוסך אבדות מן הצבא הבריטי,
מכתבים לעתונים והטיף בגלוי להקמתה מוצדק .ואכן ,התורכים לא היטיבו
של מדינה יהודית בארץ-ישראל .כך להילחם בעזה ,קרוב לוודאי שגם בגלל
למשל ,בפברואר ,1939בעת שהנאצים
הלכו והשתלטו על אירופה וממשלת ״הסיגריות של מיינרצהגן״.
בריטניה ביקשה לפייס את הערבים על האם ידע אלנבי שמיינרצהגן עוקף
חשבון היהודים ועסקה בניסוחו של אותו? התשובה חיובית .לאחר שנים
״הספר הלבן״ הנודע ,שהה מיינרצהגן נפגשו השניים במועדון בלונדון ואלנבי
באמריקה ,ותבע מהשופט העליון הציע סיגריה למיינרצהגן .כשזה סירב
פליקס פרנקפורטר ללכת לנשיא רוזוו- לקבלה ,אמר לו אלנבי :״אתה יכול
לט ולתבוע ממנו שיורה לשגריר האמ
ריקני בלונדון ,קנדי) ,אבי הנשיא לקחת ,היא לא מסוממת״.
לימים( ,למחות בתוקף על כל נסיגה של
ממשלת בריטניה מהבטחותיה לציונים.
ב ,1948-בעיצומה של מלחמת "';,ץ ,,־ מיינרצהגן ,בנוסף לעיסוקיו הצב
העצמאות ,היה כמעט בן שבעים שנה, איים ,היה גם מומחה בעל שם עולמי
ובכל זאת נטל חלק פעיל בקרבות .איך בארץ ישראל לציפורים ,שאותן חקר במשך שנים.
הגיע לכאן? סיפורו כפי שהוא מופיע תוצאות מחקרים אלה רוכזו אחר״כך
בחזקת יריב שווה לצבא יהודי קטן מהם
בספרו נשמע דמיוני ממש. במספר״. בשני ספרים חשובים :״ציפורי מצרים״
באפריל 1948הפליג באוניה צבאית ) (1930ו״ציפורי סעודיה״ ).(1954
מים סוף לאנגליה .כשנכנסה האוניה הוא לא הסתיר את דעתו ,שהמימשל אדווין סמואל ,בנו של הרברט סמואל,
לים התיכון ,היא הופנתה לנמל חיפה, הצבאי הבריטי מתנכר במכוון לשאיפות הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ*
ונוסעיה -חיילים בריטים -הוזעקו הציוניות ,כדי להוכיח לממשלה בלונדון ישראל ,סיפר לכותב דברים אלה ,כיצד
לסייע במשך תקופה קצרה במשימות כי הגשמת הציונות בארץ-ישראל אינה שיטה בו מיינרצהגן פעם אחת בתחום
הפינוי של הצבא הבריטי מארץ- אפשרית .על ההידרדרות בירושלים,
ישראל .בחיפה התנהלו באותה עת שהביאה למאורעות ,1920כתב הצפרות.
הקרבות המכריעים בין היהודים לער מיינרצהגן :״המימשל הוזהר מפני צרות ״ב״ 1918או ,1919בהיותי קצין זוטר
בים .פלוגה של חיילים הורדה מהספינה בירושלים ,נקט צעדים בלתי-מספיקים בצבא ,נסעתי מירושלים למצרים דרך
כדי להגן על האספקה הבריטית לנמל. למניעתן ולא שמר על הסדר בירושלים מדבר סיני .היינו בשתי מכוניות ואתנו
מיינרצהגן השיג מדים ,רובה ו200- כשפרצו המהומות״ .המפקד העליון כמה אנשים שאת רובם לא הכרתי.
כדורים מחייל שחלה ,וירד לחוף במקו אלנבי לא הסתיר את כעסו .הוא זימן מכיוון שידעתי משהו על ציפורים,
מו .הוא נטש את הפלוגה וסקר את אליו את מיינרצהגן ,ואמר לו ,שאחד דיברתי על כך כל הזמן ואחד הנוסעים
הנעשה בשטח .במהרה גילה שליד משניהם חייב לסיים את תפקידו. הירבה להיוועץ בי .הוא הציג עצמו
הנמל מתחוללים קרבות .הוא הצטרף מיינרצהגן הועבר למשרד המושבות כמר מיינרצהגן וכשהגעתי למצרים,
לכוח קטן של ה״הגנה״ ,שניהל קרב עם סיפרתי שם לידידי ,כי הרבצתי לאותו
קבוצת ערבים .מיינרצהגן הצטרף בלונדון. אדם את תורת הצפרות של סיני.
ללוחמי ה׳׳הגנה״ ובמשך שעות אחדות ב 31-במרס 1924סיים מיינרצהגן כששמעו במי מדובר נדו לי בראשיהם,
השתתף באופן פעיל ב׳׳קרב על חיפה״, את עבודתו במשרד המושבות ובספרו וגילו את אוזני שהוא אחד מחשובי
״יומן מזרח תיכוני״ כתב :״שבתי
עד שנתגלה על-ידי קצין בריטי והוחזר והצטרפתי לרג׳ימנט שלי בקלן ,לאחר הצפרים והוא ׳מתח׳ אותי״.
אחר כבוד לספינה. שנעדרתי שתים-עשרה שנה מחיי גדוד. מיינרצהגן שירת תקופת״מה במשרד
הקשר הרשמי שלי לציונות פסק ,אבל המלחמה בלונדון ,השתתף כחבר
הוא החזיר את המדים והרובה לחייל, ענייני במזרח התיכון ובציונות לא רפה המשלחת הבריטית בוועידת השלום
הזמין בקבוק גדול של שמפניה ושתה בפריס ,ולאחר מכן חזר למזרח״התיכון
אותו בחברת אותו חייל .״בסך הכל היה מעולם״. והיה קצין מדיני ראשי ליד מפקד הצבא
לי יום נהדר״ ,ציין בזכרונותיו מאותו מיינרצהגן שמר על קשרים הדוקים
עם ראשי הציונות .אמונתו בהגשמת הבריטי באזור .דעותיו הפרו״ציוניות
יום ,והוסיף :״תעלה ישראל ותפרח!״ הציונות לא פחתה .באוקטובר 1932 הלכו והתחזקו .ב־ 1919הציע לספח את
כשקמה ישראל היה מיינרצהגן מידי כתב ביומנו :״ברור לי שבסופו של דבר רוב חצי האי סיני לארץ־ישראל ,כך
דיה המובהקים ביותר בלונדון .הוא שבבוא העת יהפוך לחלק מן המדינה
נפטר ב ,1967-בגיל ,89זמן קצר לאחר היהודית .הוא האיץ בווייצמן לתבוע
הנצחון הישראלי הגדול במלחמת ששת מבריטניה ריבונות מלאה על ארץ*
הימים .לא ידוע אם עקב אחר מהלך
הקרבות .אם עשה כן ,בוודאי לא ישראל ,ולא להסתפק ב׳׳בית לאומי״.
הופתע .עוד ב 1919-חזה השתלטות אפשר לומר עליו שהיה ״יותר ציוני
יהודית על סיני ,תוך נצחון מוחץ ומהיר
מהציונים״.
על הצבא המצרי. לא היה לו ספק שלאחר שארץ־
ישראל ומצרים יהפכו למדינות עצמ
איות ,תתרחש התנגשות חזיתית ביני
הן .הוא גם חזה מי יגבר על מי .״המצ
רים ,אפילו יהיו עדיפים במספר ,אינם
16
