Page 16 - ETMOL_103
P. 16

‫תיעשה ארץ‪-‬ישראל מדינה יהודית לא‬                                                                 ‫מיינרצהגן סיפר על המבצע למפקד‬
‫פחות משאנגליה היא אנגלית״‪ .‬לא אחת‬                                                               ‫העליון רק סמוך להתקפה על עזה‪.‬‬
‫עודד את וייצמן שלא לוותר ולא להיש­‬                                                              ‫אלנבי התנגד‪ ,‬אך קצין המודיעין שלו‬
                                                                                                ‫החליט להמשיך בפעולה‪ ,‬בנימוק שכל‬
‫בר‪ .‬הוא פעל‪ ,‬נפגש‪ ,‬הירצה‪ ,‬כתב‬                                                                   ‫דבר החוסך אבדות מן הצבא הבריטי‪,‬‬
‫מכתבים לעתונים והטיף בגלוי להקמתה‬                                                               ‫מוצדק‪ .‬ואכן‪ ,‬התורכים לא היטיבו‬
‫של מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬כך‬                                                                  ‫להילחם בעזה‪ ,‬קרוב לוודאי שגם בגלל‬
‫למשל‪ ,‬בפברואר ‪ ,1939‬בעת שהנאצים‬
‫הלכו והשתלטו על אירופה וממשלת‬                                                                               ‫״הסיגריות של מיינרצהגן״‪.‬‬
‫בריטניה ביקשה לפייס את הערבים על‬                                                                ‫האם ידע אלנבי שמיינרצהגן עוקף‬
‫חשבון היהודים ועסקה בניסוחו של‬                                                                  ‫אותו? התשובה חיובית‪ .‬לאחר שנים‬
‫״הספר הלבן״ הנודע‪ ,‬שהה מיינרצהגן‬                                                                ‫נפגשו השניים במועדון בלונדון ואלנבי‬
‫באמריקה‪ ,‬ותבע מהשופט העליון‬                                                                     ‫הציע סיגריה למיינרצהגן‪ .‬כשזה סירב‬
‫פליקס פרנקפורטר ללכת לנשיא רוזוו‪-‬‬                                                               ‫לקבלה‪ ,‬אמר לו אלנבי‪ :‬״אתה יכול‬
‫לט ולתבוע ממנו שיורה לשגריר האמ­‬
‫ריקני בלונדון‪ ,‬קנדי‪) ,‬אבי הנשיא‬                                                                                ‫לקחת‪ ,‬היא לא מסוממת״‪.‬‬
‫לימים(‪ ,‬למחות בתוקף על כל נסיגה של‬
 ‫ממשלת בריטניה מהבטחותיה לציונים‪.‬‬

‫ב‪ ,1948-‬בעיצומה של מלחמת‬                                                  ‫"'‪;,‬ץ ‪,,‬־‬             ‫מיינרצהגן‪ ,‬בנוסף לעיסוקיו הצב­‬
‫העצמאות‪ ,‬היה כמעט בן שבעים שנה‪,‬‬                                                                 ‫איים‪ ,‬היה גם מומחה בעל שם עולמי‬
‫ובכל זאת נטל חלק פעיל בקרבות‪ .‬איך‬                                                   ‫בארץ ישראל‬  ‫לציפורים‪ ,‬שאותן חקר במשך שנים‪.‬‬
‫הגיע לכאן? סיפורו כפי שהוא מופיע‬                                                                ‫תוצאות מחקרים אלה רוכזו אחר״כך‬
                                        ‫בחזקת יריב שווה לצבא יהודי קטן מהם‬
              ‫בספרו נשמע דמיוני ממש‪.‬‬                                    ‫במספר״‪.‬‬                 ‫בשני ספרים חשובים‪ :‬״ציפורי מצרים״‬
‫באפריל ‪ 1948‬הפליג באוניה צבאית‬                                                                  ‫)‪ (1930‬ו״ציפורי סעודיה״ )‪.(1954‬‬
‫מים סוף לאנגליה‪ .‬כשנכנסה האוניה‬         ‫הוא לא הסתיר את דעתו‪ ,‬שהמימשל‬                           ‫אדווין סמואל‪ ,‬בנו של הרברט סמואל‪,‬‬
‫לים התיכון‪ ,‬היא הופנתה לנמל חיפה‪,‬‬       ‫הצבאי הבריטי מתנכר במכוון לשאיפות‬                       ‫הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ*‬
‫ונוסעיה ‪ -‬חיילים בריטים ‪ -‬הוזעקו‬        ‫הציוניות‪ ,‬כדי להוכיח לממשלה בלונדון‬                     ‫ישראל‪ ,‬סיפר לכותב דברים אלה‪ ,‬כיצד‬
‫לסייע במשך תקופה קצרה במשימות‬           ‫כי הגשמת הציונות בארץ‪-‬ישראל אינה‬                        ‫שיטה בו מיינרצהגן פעם אחת בתחום‬
‫הפינוי של הצבא הבריטי מארץ‪-‬‬             ‫אפשרית‪ .‬על ההידרדרות בירושלים‪,‬‬
‫ישראל‪ .‬בחיפה התנהלו באותה עת‬            ‫שהביאה למאורעות ‪ ,1920‬כתב‬                                                                ‫הצפרות‪.‬‬
‫הקרבות המכריעים בין היהודים לער­‬        ‫מיינרצהגן‪ :‬״המימשל הוזהר מפני צרות‬                      ‫״ב״‪ 1918‬או ‪ ,1919‬בהיותי קצין זוטר‬
‫בים‪ .‬פלוגה של חיילים הורדה מהספינה‬      ‫בירושלים‪ ,‬נקט צעדים בלתי‪-‬מספיקים‬                        ‫בצבא‪ ,‬נסעתי מירושלים למצרים דרך‬
‫כדי להגן על האספקה הבריטית לנמל‪.‬‬        ‫למניעתן ולא שמר על הסדר בירושלים‬                        ‫מדבר סיני‪ .‬היינו בשתי מכוניות ואתנו‬
‫מיינרצהגן השיג מדים‪ ,‬רובה ו‪200-‬‬         ‫כשפרצו המהומות״‪ .‬המפקד העליון‬                           ‫כמה אנשים שאת רובם לא הכרתי‪.‬‬
‫כדורים מחייל שחלה‪ ,‬וירד לחוף במקו­‬      ‫אלנבי לא הסתיר את כעסו‪ .‬הוא זימן‬                        ‫מכיוון שידעתי משהו על ציפורים‪,‬‬
‫מו‪ .‬הוא נטש את הפלוגה וסקר את‬           ‫אליו את מיינרצהגן‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬שאחד‬                        ‫דיברתי על כך כל הזמן ואחד הנוסעים‬
‫הנעשה בשטח‪ .‬במהרה גילה שליד‬             ‫משניהם חייב לסיים את תפקידו‪.‬‬                            ‫הירבה להיוועץ בי‪ .‬הוא הציג עצמו‬
‫הנמל מתחוללים קרבות‪ .‬הוא הצטרף‬          ‫מיינרצהגן הועבר למשרד המושבות‬                           ‫כמר מיינרצהגן וכשהגעתי למצרים‪,‬‬
‫לכוח קטן של ה״הגנה״‪ ,‬שניהל קרב עם‬                                                               ‫סיפרתי שם לידידי‪ ,‬כי הרבצתי לאותו‬
‫קבוצת ערבים‪ .‬מיינרצהגן הצטרף‬                                             ‫בלונדון‪.‬‬               ‫אדם את תורת הצפרות של סיני‪.‬‬
‫ללוחמי ה׳׳הגנה״ ובמשך שעות אחדות‬        ‫ב‪ 31-‬במרס ‪ 1924‬סיים מיינרצהגן‬                           ‫כששמעו במי מדובר נדו לי בראשיהם‪,‬‬
‫השתתף באופן פעיל ב׳׳קרב על חיפה״‪,‬‬       ‫את עבודתו במשרד המושבות ובספרו‬                          ‫וגילו את אוזני שהוא אחד מחשובי‬
                                        ‫״יומן מזרח תיכוני״ כתב‪ :‬״שבתי‬
‫עד שנתגלה על‪-‬ידי קצין בריטי והוחזר‬      ‫והצטרפתי לרג׳ימנט שלי בקלן‪ ,‬לאחר‬                                     ‫הצפרים והוא ׳מתח׳ אותי״‪.‬‬
                      ‫אחר כבוד לספינה‪.‬‬  ‫שנעדרתי שתים‪-‬עשרה שנה מחיי גדוד‪.‬‬                        ‫מיינרצהגן שירת תקופת״מה במשרד‬
                                        ‫הקשר הרשמי שלי לציונות פסק‪ ,‬אבל‬                         ‫המלחמה בלונדון‪ ,‬השתתף כחבר‬
‫הוא החזיר את המדים והרובה לחייל‪,‬‬        ‫ענייני במזרח התיכון ובציונות לא רפה‬                     ‫המשלחת הבריטית בוועידת השלום‬
‫הזמין בקבוק גדול של שמפניה ושתה‬                                                                 ‫בפריס‪ ,‬ולאחר מכן חזר למזרח״התיכון‬
‫אותו בחברת אותו חייל‪ .‬״בסך הכל היה‬                                       ‫מעולם״‪.‬‬                ‫והיה קצין מדיני ראשי ליד מפקד הצבא‬
‫לי יום נהדר״‪ ,‬ציין בזכרונותיו מאותו‬     ‫מיינרצהגן שמר על קשרים הדוקים‬
                                        ‫עם ראשי הציונות‪ .‬אמונתו בהגשמת‬                          ‫הבריטי באזור‪ .‬דעותיו הפרו״ציוניות‬
  ‫יום‪ ,‬והוסיף‪ :‬״תעלה ישראל ותפרח!״‬      ‫הציונות לא פחתה‪ .‬באוקטובר ‪1932‬‬                          ‫הלכו והתחזקו‪ .‬ב־‪ 1919‬הציע לספח את‬
‫כשקמה ישראל היה מיינרצהגן מידי­‬         ‫כתב ביומנו‪ :‬״ברור לי שבסופו של דבר‬                      ‫רוב חצי האי סיני לארץ־ישראל‪ ,‬כך‬
‫דיה המובהקים ביותר בלונדון‪ .‬הוא‬                                                                 ‫שבבוא העת יהפוך לחלק מן המדינה‬
‫נפטר ב‪ ,1967-‬בגיל ‪ ,89‬זמן קצר לאחר‬                                                              ‫היהודית‪ .‬הוא האיץ בווייצמן לתבוע‬
‫הנצחון הישראלי הגדול במלחמת ששת‬                                                                 ‫מבריטניה ריבונות מלאה על ארץ*‬
‫הימים‪ .‬לא ידוע אם עקב אחר מהלך‬
‫הקרבות‪ .‬אם עשה כן‪ ,‬בוודאי לא‬                                                                    ‫ישראל‪ ,‬ולא להסתפק ב׳׳בית לאומי״‪.‬‬
‫הופתע‪ .‬עוד ב‪ 1919-‬חזה השתלטות‬                                                                   ‫אפשר לומר עליו שהיה ״יותר ציוני‬
‫יהודית על סיני‪ ,‬תוך נצחון מוחץ ומהיר‬
                                                                                                                              ‫מהציונים״‪.‬‬
                        ‫על הצבא המצרי‪.‬‬                                                          ‫לא היה לו ספק שלאחר שארץ־‬
                                                                                                ‫ישראל ומצרים יהפכו למדינות עצמ­‬
                                                                                                ‫איות‪ ,‬תתרחש התנגשות חזיתית ביני­‬
                                                                                                ‫הן‪ .‬הוא גם חזה מי יגבר על מי‪ .‬״המצ­‬
                                                                                                ‫רים‪ ,‬אפילו יהיו עדיפים במספר‪ ,‬אינם‬

                                                                                                                                 ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21