Page 8 - ETMOL_103

‫מוחלט וקיצוני‪ .‬מושבות הברון מצאו‬ ‫מבחינה כלכלית וצברו גרעונות שהלכו‬ ‫לאירגון הכספי היהודי החשוב ביותר‬
‫את עצמן פתאום עצמאיות לחלוטין‪.‬‬ ‫ותפחו‪.‬‬ ‫בעולם‪.‬‬
‫דבר זה הוליד את הצורך להקים‬
‫מוסדות חדשים‪ ,‬מקומיים‪ ,‬שינהלו את‬ ‫יק״א‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא פעלה בארץ בקנה‪-‬‬ ‫בסוף המאה ה״‪ 19‬היו בארץ כעשרים‬
‫המושבות‪ .‬המגע עם יק״א היה בתחום‬ ‫מידה גדול‪ ,‬ואולם לאחר מות הברון‬ ‫מושבות חקלאיות‪ ,‬ובהן כ״‪5,000‬‬
‫הכלכלי בלבד‪ .‬בכל שאר התחומים לא‬ ‫הירש החליטה הנהלת יק״א‪ ,‬בהשפעת‬ ‫נפשות‪ .‬הרוב הגדול של היהודים‬
‫היתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬התערבות כלשהי‪ .‬יק״א‬ ‫הרב צדוק קאהן מפריס‪ ,‬להתחיל בפעו­‬ ‫בארץ‪ ,‬שמספרם היה אז כחמישים אלף‪,‬‬
‫העניקה הלוואות ‪ -‬קצתן למושבה כגוף‬ ‫לה בממדים זעירים בארץ בלי לתת לכך‬ ‫גרו בערי הקודש‪ :‬ירושלים‪ ,‬צפת‪,‬‬
‫וקצתן לאיכרים יחידים ‪ -‬בתנאים מסח­‬ ‫טבריה‪ ,‬חברון ובערי מסחר‪ :‬יפו וחיפה‪.‬‬
‫ריים שהיו מקובלים בארצות שעודדו‬ ‫הד ציבורי נרחב‪.‬‬
‫התיישבות מהגרים‪ :‬לזמן ארוך וברי­‬ ‫הגורם המרכזי במפעל ההתיישבותי‬
‫בית נמוכה‪ .‬ואולם הפעם היה ברור‪,‬‬ ‫ב‪ 1-‬בינואר ‪ ,1900‬בתחילת המאה‬ ‫היה הברון אדמונד דה״רוטשילד‪.‬‬
‫בניגוד לתקופה הקודמת‪ ,‬כי מדובר‬ ‫ה‪ ,20-‬הוטלה בארץ‪-‬ישראל ״פצצה״‪:‬‬ ‫תנועת ״חיבת ציוך‪ ,‬שהיתה הכוח‬
‫בהלוואות של ממש‪ ,‬שיהיה צורך להח­‬ ‫מטעמו של הברון רוטשילד נמסר כי‬ ‫האידיאולוגי המניע את התחדשות‬
‫זירן במועד‪ .‬יק״א הבהירה היטב‪ ,‬כי מי‬ ‫לאחר יותר מ‪ 17-‬שנים של תמיכה‬ ‫העליה לארץ בשנות השמונים‪ ,‬היתה‬
‫שלא יעמוד בהתחייבויותיו יאבד את‬ ‫ישירה במושבות הוא מעביר את‬ ‫חסרת אמצעים מתאימים לקיים מפעל‬
‫זכותו להחזיק בנחלה‪ .‬מאירסון היה‬ ‫התיישבותי בעל היקף רחב‪ ,‬והמושבות‬
‫משוכנע שזו הדרך היחידה ליצור מעמד‬ ‫הטיפול בהן לידי חברת יק״א‪.‬‬ ‫הראשונות שנוסדו ב־‪) 1882‬פתח*‬
‫הזעזוע ביישוב הארץ‪-‬ישראלי הקטן‬ ‫תקוה‪ ,‬ראשון־לציון‪ ,‬ראש״פינה וזכרון*‬
‫של חקלאים מצליחים‪.‬‬ ‫היה גדול‪ .‬פרטי ההסכם בין רוטשילד‬ ‫יעקב( עמדו בתוך זמן קצר לפני סכנת‬
‫המדיניות החדשה של יק״א באה‬ ‫ובין יק״א לא היו ידועים לציבור‬ ‫כשלון‪ .‬רק התערבותו של הברון‬
‫לידי ביטוי בולט בעוד שני עניינים‬ ‫הרחב‪ .‬הכול סברו כי הברון מסתלק‬ ‫רוטשילד בכספים ובהנהלה איפשרו את‬
‫חשובים‪ :‬חיסול מפעלים כלכליים שהו­‬ ‫לחלוטין ממושבותיו וחדל לתמוך בהן‬
‫כיחו את אי כדאיותם ותשלום ריאלי‬ ‫ומסיר את תמיכתו‪ ,‬החומרית והמוס­‬ ‫התפתחות היישוב החדש בארץ‪.‬‬
‫רית‪ ,‬מיישוב ארץ‪-‬ישראל בכלל‪ .‬לאמי­‬ ‫רוטשילד היה היהודי עתיר הממון‬
‫בשביל יבולי הענבים‪.‬‬ ‫תו של דבר היו פני הדברים שונים‪,‬‬ ‫היחיד בעולם בדורו )בני משפחתו‬
‫ואחר‪-‬כך התברר כי למפנה היו בטווח‬ ‫הרבים לא השתתפו אתו במעשה( שנר­‬
‫מפעלה החשוב ביותר של יק״א היה‬ ‫הארוך תוצאות חיוביות‪ .‬הברון לא זו‬ ‫תם למפעל ההתיישבות בארץ־ישראל‪,‬‬
‫יישוב אזור חדש‪ :‬הגליל התחתון‪ .‬כבר‬ ‫בלבד שלא הסתלק מהתעניינותו בארץ‪,‬‬ ‫והשקיע בו לא רק את כספו אלא גם את‬
‫בשנת ‪ ,1899‬בטרם נחתם ההסכם עם‬ ‫אלא אף הבטיח שיוסיף להיות הגורם‬ ‫לבו‪ .‬הוא השקיע מאמצים מיוחדים‬
‫רוטשילד‪ ,‬רכשה יק״א את אדמות הכפר‬ ‫המשפיע על מדיניות ההתיישבות של‬ ‫לרכישת קרקעות‪ ,‬לתמיכה באיכרים‬
‫הערבי סג׳רה והקימה חווה חקלאית‪,‬‬ ‫יק״א‪ .‬מעורבותו נמשכה כמו בעבר‪,‬‬
‫כדי להכשיר פועלים עבריים לחקלאות‪.‬‬ ‫ולניסויים חקלאיים שעלו הון תועפות‪.‬‬
‫בתוך שנה אחת עבדו בחווה כ‪50-‬‬ ‫אם‪-‬כי התבטאה בצורות אחרות‪.‬‬ ‫את הפעילות הזאת ניהל מנגנון שהקים‬
‫פועלים‪ ,‬שכללו שתי קבוצות יוצאות‬ ‫לפי ההסכם שנחתם בין הצדדים‬ ‫רוטשילד לצורך זה ‪ -‬״הפקידות״‪.‬‬
‫דופן‪ :‬משפחות מכורדיסתן‪ ,‬שהגיעו‬ ‫בנובמבר ‪ ,1899‬התחייב רוטשילד‬ ‫פקידות זו כללה לא רק את מנהלי‬
‫לטבריה זמן קצר קודם לכן‪ ,‬ומשפחות‬ ‫להעביר לרשות יק״א סכום של ‪15‬‬ ‫המושבות‪ ,‬אלא מומחים חקלאיים‬
‫של גרים מרוסיה‪ ,‬שעלו לארץ בסוף‬ ‫מיליון פרנק זהב‪ ,‬כדי שבעזרתו תמשיך‬ ‫וטכניים‪ ,‬וכן עובדי ציבור רבים )אנשי‬
‫המאה ה‪ 19-‬והצטיינו כאנשי עבודה‬ ‫החברה בפעולות ההתיישבות‪ .‬כן‬ ‫חינוך‪ ,‬רפואה‪ ,‬דת(‪ .‬מאות פועלים עבדו‬
‫חרוצים וכחקלאים מנוסים‪ .‬כמה‬ ‫התחייב‪ ,‬אם יתברר כי סכום זה אינו‬ ‫בעבודות ציבוריות שונות‪ ,‬בחלקות‬
‫מהפועלים עיבדו חלק מאדמות החווה‬ ‫מספיק‪ ,‬להוסיף עליו כפי שיידרש‪ .‬על­‬ ‫הנסיוניות‪ ,‬ובמפעלי התעשיה‪ .‬הפקי­‬
‫לפי שיטת האריסות‪ .‬שיטה זו נעשתה‬ ‫פי הצעתו הוקם גוף חדש שינהל את‬ ‫דות היתה מקור התעסוקה העיקרי של‬
‫הבסיס לכל המושבות שהקימה יק״א‬ ‫פעולת ההתיישבות בארץ‪ ,‬״המועצה‬
‫אחר‪-‬כך‪ .‬העקרון היה שהאריסים קיבלו‬ ‫הפלשתינאית״ שמו‪ ,‬שבו יהיו שלושה‬ ‫היישוב החקלאי‪.‬‬
‫ציוד חקלאי ודמי קיום מהחברה‪,‬‬ ‫חברים מטעמו ושלושה אנשי יק״א‪.‬‬ ‫אולם יש לציין שלמפעלו של הברון‬
‫ותמורתם שילמו בחלק מהיבול‪ .‬למי‬ ‫לעצמו השאיר את תפקיד יושב‪-‬ראש‬ ‫רוטשילד היו‪ ,‬לצדם של הישגים‬
‫שהצליחו בעבודתם היו מועמדים‬ ‫המועצה‪ ,‬בהבטיחו בדרך זו את זכות‬ ‫נכבדים‪ ,‬גם כשלונות‪ :‬מערכת היחסים‬
‫להתיישבות של ממש‪ ,‬כלומר‪ :‬שנות‬ ‫בין מנהלי המושבות ובין המתיישבים‬
‫האריסות היו מעין תקופת מעבר שבה‬ ‫ההכרעה‪.‬‬ ‫התלויים בהם היתה עכורה‪ .‬מנהלי‬
‫נעשתה הסלקציה לבחירת מתיישבים‬ ‫במשך ‪ 14‬שנים‪ ,‬מ‪ 1-‬בינואר ‪1900‬‬ ‫המושבות התייחסו לאיכרים בזילזול‬
‫ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה‬ ‫ולפעמים בשרירות לב‪ .‬עקב אי‪-‬ההבנה‬
‫בעלי כישורים מתאימים‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1914‬פעלה חברת יק״א בארץ‪-‬‬ ‫בין שני הצדדים פרצו מרידות של‬
‫בשנים ‪ 1903-1901‬ייסדה יק״א חמש‬ ‫ישראל בהיקף נרחב ‪ -‬בלי קשר‬ ‫איכרים כנגד הפקידות‪ .‬עמדתו של‬
‫מושבות חדשות‪ :‬יבנאל‪ ,‬כפר‪-‬תבור‪,‬‬ ‫כביכול עם הברון‪ ,‬ולמעשה בפיקוחו‬ ‫הברון רוטשילד במקרים אלה היתה‬
‫מנחמיה )היישוב הראשון בעמק‪-‬‬ ‫נוקשה וחד‪-‬צדדית‪ .‬הוא הורה לפקידיו‬
‫הירדן(‪ ,‬בית‪-‬וגן ואילניה )על חלק‬ ‫המלא‪.‬‬ ‫לדכא בחוזק יד את המרידות ולסלק‬
‫מאדמת חוות סג׳רה(‪ .‬המתיישבים היו‬ ‫מנגנון יק״א בארץ היה מצומצם‬
‫בני איכרים ופועלים מהמושבות הוותי­‬ ‫ויעיל‪ ,‬בניגוד למנגנון הפקידותי המנו­‬ ‫מהמושבות את ראשי המורדים‪.‬‬
‫קות‪ :‬מתיישבים שנאלצו לפנות את‬ ‫פח של הברון ‪ -‬בראשו עמד מנהל‬ ‫המתיישבים גם לא הצליחו להיות‬
‫היישובים שהיו על קרקעות הברון‬ ‫יק״א‪ ,‬אמיל מאירסון‪ .‬המרכז היה בביי­‬ ‫לעצמאים מבחינה כלכלית ולהגיע‬
‫רות‪ ,‬ובו התקבלו ההחלטות בתיאום עם‬ ‫למצב שבו יחיו מפרי עמלם‪ ,‬כפי שקי­‬
‫בגולן וכן משפחות גרים מרוסיה‪.‬‬ ‫״הוועדה הפלשתינאית״ בפריס‪ .‬התער­‬ ‫ווה הברון‪ .‬התלות שלהם בתקציבי‬
‫בותה של הנהלת יק״א במושבות היתה‬ ‫הפקידות נמשכה לאורך שנים‪ ,‬והם‬
‫מינימלית‪ .‬מבחינה זו היה המהפך‬ ‫התרגלו ״לחיות על חשבון הברון״‪ .‬גם‬
‫המפעלים התעשייתיים שניהלה הפקי­‬
‫דות נכשלו מבחינה כלכלית‪ .‬גם‬
‫היקבים בראשון‪-‬לציון ובזכרון‪-‬יעקב‪,‬‬
‫שהצליחו ליצור יינות טובים היו כשלון‬

‫‪8‬‬