Page 14 - etmol 74
P. 14
פניה
אנשי־ווח ברוסיה פנו למנהיג המהפכה הקומוניסטית ,סטטאליוץ ענה
עובדי האמנות הרוסית ,אין עניין פנימי זה של העם לפני שבעים שנה ,בקיץ של 7ו9ו ,התכנסה במוסקבה חבורת
היהודי נוגע בשום פנים ,אבל אם בגלל המאבק הזה שחקנים צעירים בראשותו של נחום צמח שיסדו את תיאטרון
עלולה לרדת לטמיון יצירה אמנותית חיונית בשטח
האמנות התיאטרלית ,וכאשר גזר־הדין ניתן דוקא על־ידי ״הבימה״ ,התיאטרון העברי המקצועי הראשון בעולם .ברוסיה
אותו המוסד המשמש בסיס לעבודתנו אנו ,הרי אנו,
פעילי האמנות ,מרגישים חובה מוסרית לעשות הכל כדי בה נערכה באותה שנה המהפכה ששינתה את תולדותיה -
למנוע את עיוות הדין. נשמע ברמה קול השפה העברית ,והצגות ״הבימה״ -״היהודי
(3שלילת הסיוע מהסטודיה התיאטרונית בתנאים
הנוכחים פירושה למעשה :סגירת הסטודיה ״הבימה״ ,או הנצחי״ ,״הדיבוק״ ו״הגולם״ היו חלק בהתעוררות התרבותית
שהשלטון עצמו ידחוף את פעילי ״הבימה״ לדרך של
והמדינית של העם היהודי שביקש לחזור לארצו.
קיבוץ תרומות על כל התופעות השליליות שבדבר.
(4בארץ שהשתחררה מרודנות ורדיפת לאומים עלו ״הבימה״ כבשה לבבות .אנשי־רוח ואנשי שלטון ברוסיה
לה העובדה של סגירת מוסד אמנותי כלשהו להתפרש
כיחס תורשתי עויין של העבר ,הגורם למניעת קיומו של התפעלו מהשגיה .ב־919ו הוכרה ״הבימה״ כתיאטרון
מוסד בגלל השפה שבו מתנהלת עבודתו. ממלכתי של המדינה הקומוניסטית והוקצב לה מענק שנתי.
(5לגבינו ,לגבי פעילי האמנות ,קנה-המידה היחיד
בפתרון בעיה מעין זו ,הוא ערכו האמנותי של מפעל עובדה זו הרגיזה את אנשי ה״יבסקציה״ ,אירגונם של
תיאטרוני זה או אחר .מבחינה זו אין ערכה של ״הבימה״
מוטל בספק ,היות וכנסיון להקים תיאטרון עברי על הקומוניסטים היהודים ,שנאבקו בציונות ובעברית ,והם טענו
תכונותיו המיוחדות ובעיותיו האופייניות הוא משמש
הישג עצום למופת ,אפילו ללא קשר לשאלת השפה או לפני השלטונות כי ״תיאטח! הבימה משחק בשפה שעבר
הלאום. עליה הכלח״ .ההלשנה הצליחה והשלטונות הסירו את
(6לגבינו בעיית הסיוע ל״הבימה״ איננה בעיית
סכומים כספיים מסויימים ,כי אם בעיית המצפון והמוסר, הכרתם בתיאטרון .חבורה של אנשי רוח רוסים נודעים,
יחסנו לעוול שנעשה בשטח האמנות התיאטרלית .לפנינו
בעיה של מילוי חוב מצד האמנות הרוסית כלפי האמנות ביניהם הבמאים סטניסלבסקי ודנצ׳נקו והזמר המפורסם
היהודית שבימי הצאריזם והרדיפות הלאומיות נשללה
שליאפין ,פנתה ללנין ,מנהיג המהפכה הרוסית ,ותבעה לחדש
ממנה הקרקע העממית הלאומית לפיתוח יצירתה.
שיאי היצירה משותפים לאנושות כולה ,אבל מושת את ההכרה והתמיכה בתיאטרון .וכך אמרו בפנייתם מפברואר
תים על קרקע הלאום ,ויחודה הלאומי ורבגוניותה של
920ו:
האמנות הם עיקר ערכה והודה.
לכן ,אנו ,אנשי הרוח הרוסיים ,פונים אליך ,ולאדימיר אל :יושב ראש מועצת השרים העממיים ,ולאדימיר
איליטש ,בבקשה להעלות בפני ועדת השרים העממיים איליטש לנין.
את בעית ״הבימה״ ולתבוע את ביטולה של ההחלטה
מאת :העובדים בשדה הספרות ,התיאטרון ,המוסיקה
שנתקבלה על-ידי מרכז התיאטרונים. והציור.
החתומים :ק .ס .סטניסלבסקי ,ו .אי .נמירוביץ -
דנצ׳נקו ,פ .א .שליאפין ,א .יא .מאירוב ,ק .נורדז׳נוב, אנו החתומים מטה ,העובדים בשדה האמנות במוסק
או .ו .גזובסקיה ,ב .אי .ניקולין ,ארכולאי ,ו .סכנובסקי, בה ,פונים אליך ,ולאדימיר איליטש ,כאל איש השלטון,
העומד על משמר הביצוע המדוייק לא רק של המלה
ו .ג .סכנובסקי. הכתובה של החוק ברוסיה הסובייטית ,אלא גם של
רוחו ,בהודעה הבאה בקשר עם החלטתו של מרכז-
ואכן ,לנין נענה לבקשה ,הוא העביר אותה לשר לענייני התיאטרונים לשלול מהסטודיה העברית ״הבימה״ בשנה
השוטפת את הסיוע שהוענק לה בזמנו על סמך החלטת
המיעוטים ,סטאלין ,שהודיע כי מחאת ה״יבסקציה״ בטלה, הועדה התקציבית של אותו מרכז־תיאטרונים עצמו
ההכרה בתיאטרון מתחדשת והוא יקבל את המענק המובטח. בשנת .1919
הנימוקים ,שהניעו אותנו לפנות אליך ,הם:
(1אנו ,פעילי האמנות הרוסית ,אסור לנו לעבור
בשתיקה על העוול הגלוי הנגרם לאמנות ,וכן על
הפגיעה בעקרון הסובייטי של הגדרה לאומית עצמית,
לפחות בשטח היצירה ,כפי שבאו לידי גילוי בולט
בהחלטתו האמורה של מרכז התיאטרונים.
(2ההחלטה בדבר שלילת הסיוע מ״הבימה״ נגרמה
אך ורק על ידי מחאתה של הוועדה לענייני היהודים,
שמקורה במאבק הישן נושן ,הנטוש בקרב היהודים בין
מצדדי הז׳רגון מחד ומצדדי השפה העברית מאידך .לנו,
ריקוד הקבצנים ב׳׳הדיבוק״ ,שהרשים את קהל הצופים באירופה ובאמריקה
14