Page 17 - etmol 74

‫כמה עיירות פיתוח הוקמו כיישובים עירוניים‪ ,‬שתפקידם‬ ‫עולי ״מרבד הקסמים״‬
‫להעניק שירותים לסביבה החקלאית‪ ,‬כמו קרית‪-‬גת בדרום‬
‫וקרית‪-‬שמונה בצפון‪ :‬והיו עיירות שנועדו להיות ראש‪-‬חץ‬ ‫כמות זו היתה לה גם משמעות איכותית‪ ,‬היא הפכה קהילה‬
‫להתיישבות באזורים שוממים‪ ,‬כגון דימונה‪ ,‬ירוחם ואילת‪.‬‬ ‫יהודית לישות לאומית‪ ,‬שהיתה למדינה בעלת רוב יהודי‬
‫מכאן שאחרי קום המדינה נוספו להתיישבות הוותיקה ‪-‬‬
‫למושבות‪ ,‬לקיבוצים ולמושבים‪ ,‬שהיה להם תפקיד לאומי‬ ‫מוצק‪.‬‬
‫ביישוב גבולות ובמילוי חללים גיאוגראפיים בארץ ‪ -‬גם‬ ‫בתקופת העליות ההמוניות התבססה ההתיישבות החקל­‬
‫עיירות הפיתוח‪ .‬עיירות הפיתוח הפכו אפוא לזרוע‬ ‫אית לכל צורותיה בכל שטחי ארץ״ישראל‪ :‬צמחה במהירות‬
‫ההתיישבותית הלאומית של המדיניות הציונית אחרי קום‬ ‫החברה העירונית והתפתחו בה המסחר‪ ,‬המלאכה‪ ,‬התעשייה‬
‫המדינה‪ ,‬ובזה היתה תרומתה הייחודית של עליה המונית זו‪.‬‬ ‫והשירותים‪ .‬העליה הרביעית תרמה לגידולה של תל״אביב‪.‬‬
‫בצד עיירות הפיתוח תרמה העלייה ההמונית גם להתייש­‬ ‫ואילו העלייה החמישית הביאה עמה הרבה מתרבות המע­‬
‫בות החקלאית‪ .‬בשנותיה הראשונות של המדינה הוקמו ‪300‬‬
‫יישובים חקלאיים‪ ,‬שאף הם מילאו חללים גיאוגראפיים‬ ‫רב‪.‬‬
‫והבטיחו את גבולות המדינה‪ ,‬ומהם כשני‪-‬שלישים מושבי‬ ‫מבין העליות ההמוניות בלטה העליה בשנותיה הראשו­‬
‫עובדים שמיישביהם היו עולים חדשים‪ .‬במובן הכמותי‪,‬‬ ‫נות של המדינה בהיקפה הכמותי‪ ,‬באופיה העממי ובגיוונה‬
‫מבחינת גודל האוכלוסיה היהודית בארץ ומספר היישובים‬ ‫התרבותי‪ .‬כל זאת על רקע תנאים מדיניים וחברתיים שונים‬
‫החקלאיים‪ ,‬היתה התוספת של ארבע השנים הראשונות‬ ‫מאלה שקידמו את פניהן של העליות הקודמות‪ .‬עם הקמת‬
‫לקיום המדינה שווה למה שהושג בשישים וחמש שנות‬ ‫המדינה בחלקה הגדול של ארץ‪-‬ישראל היו השליטה על‬
‫העליה והבעלות על הקרקעות נתונות בידי המוסדות‬
‫ההתיישבות הציונית בין השנים ‪.1947-1882‬‬ ‫הלאומיים היהודיים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ובשונה מן התקופה‬
‫הקודמת‪ ,‬כתוצאה מן המלחמה‪ ,‬בגלל האסון שירד על העם‬
‫ד«גךולימ במיצלי‪11‬ממיייקוג‪1‬מ‬ ‫היהודי ועקב הקמת המדינה‪ ,‬נמצאו בידי המוסדות הלאומ­‬
‫יים אמצעים כספיים שטרם נודעו כמותם‪ ,‬ואשר באו בעיקר‬
‫עם העליה ההמונית הפך מפעל ההתיישבות הציונית‬ ‫מתרומות העם היהודי וכן מכספי השילומים והלוואות‬
‫בארץ‪-‬ישראל לאחד הגדולים והמורכבים מבין מפעלי‬
‫ההתיישבות בעולם בתקופה מקבילה‪ .‬רק מפעל התיישבות‬ ‫ממשלת ארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫אחד עלה בהיקפו על זה של העליה ההמונית‪ ,‬והוא חילופי‬
‫האוכלוסין בין תורכיה ליוון לאחר מלחמת העולם הרא­‬ ‫קיבוץ גלויות ומצלוז‬
‫שונה‪ :‬אולם אף‪-‬על‪-‬פי ששם החליפו את מקום מגוריהם‬
‫כמיליון ו‪ 700-‬אלף בני‪-‬אדם‪ ,‬הרי שלא כמו בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫העליה ההמונית בשנותיה הראשונות של המדינה היתה‬
‫הללו נספגו בתאיה של החברה הקיימת ולא עמדה בפניהם‬ ‫קודם כל הגשמת הרעיון הציוני במובן של קיבוץ‪-‬גלויות‪,‬‬
‫המשימה לבנות חברה חדשה מן המסד ועד הטפחות‪ .‬תוך‬ ‫של קליטת המוני יהודים הנתונים במצוקה‪ .‬על כן‪ ,‬בפעם‬
‫התגברות על המכשולים שהציבה הממשלה הבריטית השל­‬ ‫הראשונה בתולדות הציונות היא העמידה תשובה למצוקה‬
‫טת בארץ ומאבק מזוין ממושך עם הרוב הערבי ותוך כדי‬ ‫היהודית‪ :‬לפליטי השואה‪ ,‬שאיש לא חפץ בהם‪ :‬ליהודי‬
‫עיראק‪ ,‬החרדים לנוכח גל הלאומנות הערבית הגואה‪,‬‬
‫איומי מלחמה מתמידים מאז קום המדינה‪.‬‬ ‫וליהודי צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬שחששו לגורלם עם ראשית הנסיגה‬
‫המפגש בין העולים לבין היישוב הוותיק‪ ,‬ובין יוצאי‬
‫תרבויות שונות בינם לבין עצמם‪ ,‬היה קשה מאוד‪ ,‬וזאת על‬ ‫הצרפתית מארצות אלו‪.‬‬
‫רקע המחסור במצרכים בסיסיים‪ :‬חוסר עבודה וחוסר דיור‪:‬‬ ‫ההמונים אשר הגיעו אל חופי הארץ נקלטו בעיר במגזר‬
‫מחנות אוהלים‪ ,‬פחונים ובדונים שהפכו לשכונות עולים‪,‬‬ ‫העירוני‪ .‬אפשר לחלק את ההתיישבות העירונית לשלושה‬
‫פשטו על פני כל הארץ‪ ,‬בהישגיהם ובמצוקתם היו בני‬ ‫סוגים‪ :‬ההתיישבות בערים שכבר היתה בהם אוכלוסיה‬
‫העליה ההמונית לחלק בלתי נפרד מהחברה הוותיקה‬ ‫יהודית גדולה לפני קום המדינה‪ ,‬כגון שלוש הערים הגדו­‬
‫ולממשיכי דרכם ונושאי סבלם‪ ,‬בדידותם ואף עלבונם של‬ ‫לות‪ :‬ההתיישבות בערים שאוכלוסיהן הערבים פינו אותן‪:‬‬
‫בני העליות אשר קדמו להם‪ ,‬בכושר הסתגלותם של העולים‬ ‫ועיירות‪-‬הפיתוח‪ ,‬אשר הוקמו כחלק ממפעל ההתיישבות‬
‫לתנאים שהיו זרים להם לחלוטין‪ :‬ביכולתה האירגונית של‬
‫החברה הוותיקה לעמוד במעמסת הקליטה של מאות‪-‬אלפי‬ ‫וכהמשכו‪.‬‬
‫עולים‪ :‬ובנדיבות לבו של העם היהודי בתפוצות הגולה‪,‬‬
‫אשר סיפק את האמצעים הכספיים הבסיסיים לבניינה של‬

‫החברה היהודית בישראל‪ ,‬היה משום פלא ו״נס״‪.‬‬
‫היה זה מפגש יחיד במינו בתולדות ישראל‪ ,‬מאז גלותו‪,‬‬
‫בין יוצאי תרבויות ומסורות שונות‪ ,‬אשר נכרכו זה בזה‬
‫במציאות החדשה‪ ,‬ובנו בצוותא חיים משותפים‪ .‬העליה‬
‫שלאחר קום המדינה‪ ,‬העממית מכל מה שידעו העליות‬
‫הציוניות עד כה תרמה תרומה עצומה לבניינה של החברה‬
‫החדשה‪ ,‬אשר למענו נדרש מאמץ חלוצי אישי‪ ,‬שהיה‬
‫אופייני עד כה בעיקר לקבוצות מעטות של נבחרים‪.‬‬
‫חלוציותם של בני עליה זו‪ ,‬גם אם לרובם לא היתה מודעת‪,‬‬
‫גם אם באה עליהם‪ ,‬לעתים‪ ,‬כפויה ‪ -‬לא פחתה בשל כך ולא‬
‫הועם אורה‪ ,‬ובכך רשמו עולים אלו שחלקם הגדול היה חסר‬
‫חינוך ציוני‪ ,‬אך בעלי הכרה לאומית‪-‬רגשית עמוקה‪,‬‬

‫במעשיהם היום‪-‬יומיים‪ ,‬דף נעלה בתולדות ישראל‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬נס העליה ההמונית ‪ -‬י‪ .‬גורני ב״עידן ‪ -‬עולים‬
‫ומעברות״‪.‬‬

‫‪17‬‬