Page 18 - etmol 74
P. 18
הישוב היהודי באירן ,מקורו ביוצאי
גלות בבל .זהו ישוב קדום ,שנזכר
בתנ״ך ,בספר עזרא ,במגילת אסתר וכן
בספרים החיצוניים ,כגון ספר טוביה.
ישוב זה היה ,כפי הנראה ,חלק מתנועת
הגירה יהודית מבבל מזרחה ,לאירן,
וכעבור זמן ,לבוכרה ,אפגניסתן ,ולסין.
במשך המאות שחלפו ,היו יהודי אירן
עדים לחילופי מלכויות ועמים -אח־
מנים ,סאסאנים ,ערבים ,חליפים,
מונגולים ,סלג׳וקים ,ולמן המאה ה״,16
שושלות לאומיות של מלכים פרסים.
כתוצאה מחילופי המלכויות ,ועם התמו
רות המדיניות והאסטרטגיות הועתקה
גם עיר הבירה ממקומה מספר פעמים.
ליד קברים
יש עדויות ,שבימי קדם לא התירו בית־כנסת בעיר האראת
השליטים לבנות בתי־כנסת אלא מחוץ
בתי כנסת
לעיר .יש ואף סרסו את הקיימים ואסרו
תפילה והדלקת נרות .מאידך ,אנו מוצ מאת עזריה לוי באירן
אים בתי-כנסת על שם אבות האומה
והנביאים צמודים לקברים ,כגון קבר במאה הקודמת חיו היהודים ב־ 50ערים באירן,
דניאל ,אסתר ומרדכי ,חבקוק ,נחמיה בתי־הבנסת היו בחצרות המגורים
וישעיהו ,וכן מערת שירת בת אשר
האגדית ,שם יש בית-כנסת על שם
יעקב אבינו .בסמוך לאלה השתרעו
בתי-עלמין יהודיים.
בבוא הכובשים המוסלמים טענו
היהודים ,נוכח האיסור לבנות בתי-
כנסת חדשים ,לקדמותם של בתי-
הכנסת המצויים בקברי-האבות ,מלפני
הכיבוש המוסלמי ,אף שקברים אלה,
כפי שהם נראים ,בנויים בסגנון מוסל
מי .מצבות-קבורה אלה שופצו במשך
הדורות ,וכתבות רבות במקומות אלה
מעידות על כך.
על פי עדויות מן המאה ה ,19-ישבו
יהודי אירן בכחמישים ישובים עירו
ניים ,והיו להם למעלה ממאה בתי-
כנסת .בערים גדולות כגון איספהן,
המדן ,יאזד ,טהרן ושיראז ,היו לעתים
עד עשרה בתי-כנסת בכל עיר .לא
תמצא קהילה יהודית שאין לה בית-
כנסת ,וכגודל הקהילה ,כן מספר בתי-
הכנסת שבה .אנשי הקהילות נתפלגו
לפי בתי-הכנסת שהתפללו בהם ,ולפי
הרבנים שאחריהם נטו ,כפי שאנו מוצ
אים גם בארצות אחרות.
פרט לבית-הכנסת הגדול בבוכרה,
שהיה מבנה מיוחד )נבנה במאה ה(17-
עם אולם רחב ידים ,שתקרתו הישרה
נתמכת בעמודים נראה שרוב בתי-
הכנסת בפזורה האירנית לא היו גדולים
ביותר והסיבה לכך היא כנראה,
משום שהם נבנו בתוך חצרות הבתים
בגטו הצר ,כדי שלא להבליטם מסיבות
מובנות .וכגודל בתי המגורים ,כן בתי-
הכנסת שהיו דומים לבתי-המגורים.
החלונות פונים היו אל חצר סגורה,
כנהוג במזרח .בבתי-הכנסת לא היה
ריהוט ,המתפללים היו יושבים על כר-
18
