Page 21 - etmol 74

‫בית־הכנסת המרבזי לספרדים בירושלים‪ ,‬על שם רבי יוחנן בן זכאי‬

‫האשכנזים וזאת לא רק בגלל מספרם‬ ‫שוב היהודי בארץ וליהודים בתפוצות‪,‬‬ ‫הדור הספרדי הצעיר התחנך בבתי־‬
‫הגדול יותר בעולם היהודי בכלל‪ ,‬כי אם‬ ‫והשניה ‪ -‬מוסדות הישוב היהודי בארץ‪-‬‬ ‫הספר החדשים בירושלים‪ .‬כמו כן למדו‬
‫בגלל שיעור הצטרפותם הגבוה יותר‬ ‫ישראל בלבד‪ ,‬שנקראו מוסדות ״כנסת‬ ‫במוסדות החינוך של ״אליאנס׳‪ /‬בעלי‬
‫לתנועה הציונית‪ .‬מי שלא השכיל לח­‬ ‫ישראל״‪ .‬המוסד המייצג הרחב ביותר‬ ‫ההשפעה הצרפתית‪ ,‬ואף במוסדות‬
‫דור לקונגרסים הציוניים לא זכה להי­‬ ‫של כנסת‪-‬ישראל היתה אסיפת‪-‬‬ ‫החינוך של המיסיון ובמוסדות בריטיים‬
‫בחר למוסדות המרכזיים המבצעים‪,‬‬ ‫הנבחרים‪ ,‬שנבחרה בבחירות כלליות‬ ‫וצרפתיים‪ .‬גדל בקרבם גם מספר בוגרי‬
‫לאייש את נציגיו וחבריו כמנגנונים‬ ‫והיא היתה בוחרת את מליאת הוועד‪-‬‬ ‫האוניברסיטאות של ביירות ומדינות‬
‫וליהנות מהאמצעים וההכנסות של‬ ‫הלאומי שהיה מתכנס לעיתים תכופות‬ ‫אירופה‪ ,‬בעיקר בתחומי המשפט‪ ,‬הרוק­‬
‫ההסתדרות הציונית וקרנותיה‪ ,‬שנקבעו‬ ‫יותר‪ .‬הגוף המבצע שניהל את העניינים‬ ‫חות‪ ,‬הרפואה וההנדסה‪ .‬מספרם של‬
‫בהתאם לגודל הנציגות של כל זרם‪.‬‬ ‫השוטפים‪ ,‬היה הנהלת הוועד‪-‬הלאומי‪,‬‬ ‫אלה‪ ,‬ושל בעלי השכלה מערבית בכלל‬
‫הייצוג במוסדות היה לפי מפלגות‪ ,‬ואי­‬ ‫שהרכבו היה קואליציוני‪ ,‬על‪-‬פי הייצוג‬ ‫בקרב העדה הספרדית‪ ,‬היה בשיעור‬
‫לו הספרדים לא נחשבו כמפלגה אלא‬ ‫גבוה יותר מאשר בקרב האוכלוסיה‬
‫כאירגון מסוג אחר שלא השתתף במפ­‬ ‫היחסי באסיפת הנבחרים‪.‬‬
‫תח הייצוג המפלגתי‪ .‬מכאן תחושת‬ ‫האשכנזית של הישוב הישן‪.‬‬
‫העלבון והקיפוח שנציגי ארגונים‬ ‫הציונות קמה באירופה‬ ‫במשך הזמן'התרחב המעמד הבינוני‬
‫ספרדיים מחו עליה בהזדמנויות רבות‪.‬‬ ‫של הספרדים והתקרב לשכבה המקבי­‬
‫רוב עדת הספרדים‪ ,‬רבניה‪ ,‬ותיקיה‪,‬‬ ‫התנועה הציונית המדינית מימי הרצל‬ ‫לה של יוצאי אירופה‪ .‬בני ״המעמדות‬
‫ובני הדור הצעיר‪ ,‬לא התנכרו לתנועת‬ ‫שנוצרה באירופה בסוף המאה הקודמת‬ ‫הגבוהים״ מבני העדה הספרדית ‪ -‬סוח­‬
‫התחיה ולא ביקשו להיבדל מהמוסדות‬ ‫שאבה את כוחה העיקרי מיהדות אירו­‬ ‫רים ופקידים בכירים‪ ,‬נתקרבו מבחינה‬
‫החדשים‪ ,‬שבהם התרכז הכוח הפוליטי‬ ‫פה ומאוחר יותר גם מיהדות אמריקה‬ ‫חברתית לאשכנזים‪ ,‬ואילו בני ״המעמ­‬
‫של הישוב‪ .‬הם הכירו בהם וביקשו‬ ‫הצפונית‪ .‬מגמתה הכללית של תנועה זו‬ ‫דות הנמוכים״ ‪ -‬אומנים‪ ,‬בעלי מלאכה‬
‫להשתלב בהם ולהיות שותפים בעשיי­‬ ‫ותכניה נקבעו על‪-‬ידי אשכנזים ויהודי‬ ‫ופועלים‪ ,‬לבני עדות המזרח‪ .‬בהתאר­‬
‫תם‪ .‬השתלבות זו דרשה שינוי משמעו­‬ ‫ספרד והמזרח שביקשו לתמוך ברעיון‬
‫תי בהתארגנותם‪ ,‬ללא נטישת המסגרות‬ ‫הציוני‪ ,‬ניסו להשתלב בתנועה הציונית‬ ‫גנות הפוליטית ראו עצמם הספרדים‬
‫העדתיות‪ .‬אולם ציבור זה לא היה מודע‬ ‫חרף מיגבלות וקשיים שונים‪ .‬יוצאות‬ ‫ובני עדות המזרח חטיבה אחת וההנהגה‬
‫לשיטות האירגוניות שאותן הביאו העו­‬ ‫מכלל זה היו ארצות הבלקן‪ ,‬שאחדים‬
‫לים מארצות אירופה‪ .‬מכאן השניות‬ ‫ממבשרי הציונות המדינית פעלו בהן‬ ‫הרבנית שלהן היתה משותפת‪.‬‬
‫שבדרך פעולתם ‪ -‬בצד ההשתלבות ביי­‬ ‫)כגון הרבנים יהודה ביבאס ויהודה‬
‫שוב המאורגן‪ ,‬הם פעלו להתארגנות‬ ‫אלקלעי( וספרדים ואשכנזים פעלו שם‬ ‫בתקופת השלטון הבריטי פעלו ביי­‬
‫ביחד באגודות הציוניות‪ .‬יחסי הכוחות‬ ‫שוב היהודי בארץ שתי מערכות של‬
‫יחודית משלהם‪ ,‬לשימור אירגונם‬ ‫במרחבי התפוצה הציונית היו לטובת‬ ‫מוסדות מעין‪-‬שלטוניים‪ ,‬שכונו ״המוס­‬
‫דות הלאומיים״ ‪ -‬שתיהן דמוקרטיות‬
‫עם מבנה פרלמנטרי‪ :‬האחת ‪ -‬מוסדות‬

‫התנועה הציונית‪ ,‬שהיו משותפים ליי­‬

‫‪21‬‬