Page 22 - etmol 74
P. 22
בקהילות הספרדיות הוזנחה ושעליהם המסורתי )״ועד עדת הספרדים״( ולה
קמת אירגונים אחרים כמכשיר של כוח
ליזום פעולות שונות כדי להכשיר את ועוצמה של השכבה״המובילה הוותיקה
שזכתה למעמד גבוה בתקופת השלטון
הקהילות הספרדיות והמזרחיות לפעי התורכי ושמעמדה התערער בתקופת
המנדט והיה נתון בתהליך של שקיעה.
לות ציונית .ההנהלה הציונית הקימה בתוך כך נמצאו בין הספרדים ששללו
מכל בכל התארגנות פוליטית של ספר
מדור או מזכירות בתוך מחלקת האירגון דים כתחליף למפלגה ,בנימוקים של
פילוג העם ,וטענו ,כי גם אם הם יוצאי
כמכשיר להפצת הציונות בקהילות עדה אחת ,אין הם בני מפלגה ורעיון
אחד .הם סברו שיש לנקוט עמדה על פי
הספרדיות והמזרחיות .ראשי הקהילות ברטים^ ח כ ר השקפה פוליטית ולא על פי השקפה
הספרדיות תמכו בהחלטה זו ,אולם גם עדתית וכך קרה שפעילים ספרדים
ותומכיהם התפזרו בין המפלגות ובתוכן
לאחר שהחלטה בנוסח זה התקבלה הגנו על ענייני הספרדים .וכך היתה
העדה הספרדית ובני עדות המזרח
בקונגרס הציוני העשרים ב 1937-לא מפוצלים גם מבחינת זיקתם הפוליטית.
בעוד שרוב התימנים ומיעוט בין הספר
הגיע הדבר בנקל לכלל מימוש שכן לא הסתדרות דים קיים קשר הדוק עם מפלגות הפוע
נמצא מועמד מתאים לראשות המדור, לים ,נחשבו רוב הספרדים כבלתי
מפלגתיים והפעילים שברוב האירגונים
רק חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה ה ספ רדי ם
היו מקורבים לגוש האזרחי.
החליט הוועד״הפועל הציוני על הקמת ־בירושלם נציגי הספרדים התרכזו באופן בלעדי
^דור מיוחד לטיפול בענייני היהודים )נופדה חדע*ח( במערכת המוסדות הפוליטיים של היי
■ארצות המזרח־התיכון ,קמה מחלקה שוב ונעדרו מהנהלות המוסדות הציו
»צמאית לטיפול בענייני היהודים במז .... nm ניים .ממחקר של פרופ׳ משה ליסק
עולה שמבחינה ייצוגית 8ספרדים ובני
רח התיכון ובראשה נתמנה יעקב זרו־ ;^ li t עדות המזרח היו בדרג הפוליטי הבכיר
•זי• מבין 82חברי הצמרת הפוליטית
) (9.7%ו 34-נציגים עדתיים נמנו עם
בבל ,איש מפלגת פועלי-ציון ,ולא מוע כלל 520בדרג השני ) ,(6.5%להוציא
אנשים בודדים לא נמצאו ספרדים ובני
מד הספרדים. עדות מזרחיות בדרגים של הפעילות
עם קום המדינה ועם העליות הגדולות הכלכלית והתרבותית.
-חלו שינויים מפליגים בחלוקה העד
תית בארץ ,בני עדות המזרח והספרדים
נהיו לרוב מוחלט בארץ .גם בתוכם חל כרטיס חבר באירגון של ספרדים צעירים
שינוי גדול ,שכן בני עדות המזרח -
יוצאי אפריקה ואסיה -עלו במספרם על
הספרדים ,בני היישוב הוותיק בארץ,
שהספרדים מהווים חוליית קשר להבנה תורכיה וארצות הבלקן.
תוך מאה שנים נשתנו פני הדברים ,חזרו המשותפת.
באי-כוח המוסדות הציוניים טענו ונשתנו.
לעיון נוסף :חברה והנהגה בעדת שלא קיימת שום הפליה עדתית בסיוע
הספרדים בירושלים -א .חיים ב״או־ מוסדותיהם .אולם עם זאת ,במחצית
מה ולשון׳ /ספר זכרון לפרום׳ א. שנות השלושים גברה ההכרה בהנהלה
טרקטובר הציונית ,שהפעולה הציונית והחברתית
״סמובר״ מהתקופה נציג בסוכנות
התלמודית
כאשר הוחלט על צירוף שני נציגי
בחפירות ארביאולזגיות לרגלי הר היישוב להנהלה הציונית בראשית
הכיח נמצא כד מיוחד במינו ,ככל שנות העשרים ,תבעו הספרדים שאחד
הידחג יח Tי מסוג וה שנמצא בארץ, מהם יהיה ספרדי .דרישה זו אמנם
שזמנו מסוף התקופה התלמודית, נתקבלה ,אלא שבסופו של דבר ,העניין
ראשית התקופה הערבית ,לפני כ־ נגנז .גם לאחר הרחבת הנהלת הסו
כנות ,בקיץ ,1945לא נכנס אליה שום
400ו שנה .הריהו בעצם מעץ נציג ספרדי .הספרדים התקשו מאוד
״סמובר״ מוקדם ,מיחם לחימום מים להחדיר פקידים מבני עדתם למוסדות
הציוניים והיתה להם הרגשת קיפוח
בסגנון הרוסי. חזקה בכל מה שנוגע לסיוע חומרי וכס
זהו כד ששימש לחימום ולהרתחת פי לעניים ונזקקים אחרים ,לקבלת
רשיונות עליה ,שיגור שליחים אל
מים ,אבל בניגוד לכדים אחרים הקהילות הספרדיות ,קליטת עולים
ששימשו למסרה זו ,שאותם שפתו על וסידורם בעבודה וכן אי הכללתם במפ
על ההתיישבות הלאומי .תביעה מיוחדת
גבי אש בכירה ,הרי לכד זה מחובר שלא באה על סיפוקה היתה שיתופם
מיחקךהחימום מתחתיו והוא כלי בניהול המדיניות בנושא השאלה הער
אחד אחו .כך יכלו להציב אח הכד בית .נציגי הציבור הספרדים ראו את
,עצמם כמומחים לנושא ,כמי שמסוגלים
בסרקלין ,האש דלקה ב״קומה ליצור הבנה בין שני העמים ,בהיותם
התחתונה״ ושמרה על חומם של המים מעורים בארץ ויודעי השפה הערבית.
הצעותיהם המעשיות לקרוב הלבבות
במשך כל זמן הסעודה או המשתה. נדחו למרות שוייצמן הכריז פעם,
כלי זה מוצג עכשיו בביתן הקרמיקה
של מוזיאון ארץ־ישראל בחל־אביב,
בתערוכה שבה מוצגים כלי־חרס
מיוחדים במינם שנמצאו בארץ.
22
