Page 20 - etmol 74

‫התארגנות‬
‫של בני העדות‬

‫הספרדיות‬
‫בתקופת המנדט‪,‬‬
‫מוסדות ונציגים‬

‫מאת אברהם חיים‬

‫משפחה ספרדית בירושלים במאה הקודמת‬

‫קשרים ומאבקים‬

‫ניתקו את קשריהם החברתיים‪,‬‬ ‫ביישוב בכלל ‪ 13.4 -‬אחוזים‪ .‬עם זאת‬ ‫בתקופת השלטון הבריטי בארץ־‬
‫המשפחתיים והאירגוניים עם בני השכו­‬ ‫בלט חלקם בכמה מושבות כגון הרטוב‪,‬‬ ‫ישראל גדל מספר היהודים בארץ בשי­‬
‫נות הוותיקות‪ .‬לעומתם‪ ,‬שמרו היטב‬ ‫בית‪-‬חנן )בה ישבו יוצאי בולגריה(‪,‬‬ ‫עור ניכר‪ .‬העליות שהיוו את הגורם‬
‫העדות המזרחיות על החיים בשכונות‬ ‫המרכזי לגידול היישוב הן שעיצבו את‬
‫צור משה )סלוניקאים( ואלרואי )בני‬ ‫המבנה החברתי שלו‪ .‬העליות לארץ בין‬
‫מיוחדות משלהם‪.‬‬ ‫העדה הכורדית(‪ .‬בין המתיישבים הלא‪-‬‬ ‫שתי מלחמות העולם‪ ,‬בשנים ‪- 1922‬‬
‫באורח כללי ניתן לאמר‪ ,‬שהספרדים‬ ‫אשכנזים בכפר בלט חלקם של יהודי‬ ‫‪ ,1945‬תרמו כשמונים אחוז מגידול‬
‫היוו רובד בינים בין האשכנזים ועדות‬ ‫תימן )‪ 5.7‬אחוזים( כשאחריהם באים‬ ‫האוכלוסיה היהודית‪ ,‬כשרובם המכריע‬
‫המזרח מבחינת המבנה המקצועי והיב­‬ ‫הספרדים )‪ 4.7‬אחוזים( ושאר עדות‬ ‫של העולים ‪ -‬כ‪ 86-‬אחוזים ‪ -‬היו אשכ­‬
‫טים כלכליים‪-‬חברתיים אחרים‪ .‬בלט‬ ‫המזרח )‪ 3‬אחוזים(‪ .‬עם גידול מספר‬ ‫נזים שבאו מארצות אירופה המזרחית‬
‫ייצוגם במוסדות הממשל הבריטי ‪-‬‬ ‫העולים מארצות המזרח הצטרפו חברות‬ ‫והמרכזית‪ .‬על כן הם היוו רוב מכריע‬
‫במשטרה‪ ,‬בבתי‪-‬המשפט‪ ,‬בדואר ובעי‪-‬‬ ‫נוער מקרבם ליישובי עובדים אשכנזים‪,‬‬ ‫בישוב בארץ בכל תקופת השלטון‬
‫ריה‪ ,‬במסחר ובאשראי‪ .‬לעומתם‪ ,‬רובם‬ ‫וכן קבוצות נערים לא‪-‬אשכנזים שעברו‬
‫המכריע של בני עדות המזרח )למעט‬ ‫הבריטי‪.‬‬
‫עולים מעיראק ומפרס( היו פועלים‬ ‫מן העיר אל הכפר‪.‬‬ ‫עד לאחר אמצע המאה הקודמת היוו‬
‫במלאכות שדרשו מאמץ גופני רב ‪-‬‬ ‫בירושלים היה חלקם של הספרדים‬ ‫הספרדים )תושבי ארץ‪-‬ישראל ותיקים‪,‬‬
‫עבודות בניה‪ ,‬חציבה‪ ,‬סתתות‪ ,‬סבלות‪,‬‬ ‫ובני עדות המזרח בולט יותר מכל מקום‬ ‫עולים מתורכיה וארצות הבלקן( ובני‬
‫נקיון‪ ,‬שמשות וכן עובדים בבתי‪-‬מלאכה‬ ‫אחר ובשנת ‪ 1939‬הם היוו ‪ 47.3‬אחוזים‬ ‫עדות המזרח )יוצאי אפריקה ואסיה(‬
‫ובמסחר זעיר‪ .‬למרות המאמצים שנעשו‬ ‫מאוכלוסיית העיר היהודית‪ ,‬האשכנזים‬ ‫רוב ביישוב היהודי בארץ שהגיע‬
‫מצד הוועד‪-‬הלאומי‪ ,‬המוסד המייצג את‬ ‫לכעשרים אלף נפש‪ .‬בשנת ‪ 1916‬מנו‬
‫יהודי הארץ‪ ,‬להקנות חינוך יסודי לכל‬ ‫היוו ‪ 52.7‬מיהודי העיר‪.‬‬ ‫כ‪ 41-‬אחוזים מיהודי הארץ ובשנת ‪1928‬‬
‫נמצאו בירושלים בראשית שנות הארב­‬ ‫עובדה אחרת שיש לציין היא הירידה‬ ‫‪ 29 -‬אחוזים בסוף ‪ 1938‬היוו כ‪23-‬‬
‫עים כ‪ 4000-‬ילדים מחוסרי חינוך‪ ,‬רובם‬ ‫אחוזים ובסוף ‪ 1943‬כ‪ 20.5-‬אחוזים‪,‬‬
‫היחסית הגבוהה של הספרדים הוותיקים‬
‫בני עדות המזרח‪.‬‬ ‫בארץ ושל יוצאי ארצות הבלקן‪ ,‬לעומת‬ ‫דהיינו כחמישית מהיישוב‪.‬‬
‫יוצאי אסיה ואפריקה‪ ,‬דוברי ערבית‬ ‫רובם המכריע של הספרדים ובני‬
‫נשואין וחינוך‬ ‫עדות המזרח ישב בערים‪ ,‬בעיקר‬
‫ופרסית בלהגים שונים‪.‬‬ ‫המרכזים המסורתיים ‪ -‬ארבע ערי הקו­‬
‫היו גם מגעים בין הקבוצות השונות‪:‬‬ ‫בירושלים כבערים עתיקות אחרות‬ ‫דש‪ :‬ירושלים‪ ,‬טבריה‪ ,‬צפת וחברון וכן‬
‫גברים ספרדים‪ ,‬במידה שנשאו נשים‬ ‫בארץ הוסיף חלק ניכר מבני היישוב‬
‫מעדות אחרות‪ ,‬נשאו בעיקר נשים‬ ‫הספרדי לשבת במקומות המושב הקוד­‬ ‫יפו‪ ,‬חיפה ותל‪-‬אביב‪.‬‬
‫אשכנזיות! וגברים אשכנזים‪ ,‬במידה‬ ‫מים‪ ,‬בשכונות הוותיקות‪ ,‬ויש שאף בנה‬
‫שנשאו נשים מעדות אחרות ‪ -‬נשאו‬ ‫שכונות חדשות‪ .‬בדרך כלל הם לא גילו‬ ‫יצוג קטן בכפרים‬
‫בעיקר נשים ספרדיות‪ .‬לעומתם‪ ,‬בני‬ ‫נטיה להחלפת מקומות מגוריהם ורק‬
‫עדות המזרח נהגו להתחתן בתוך עדתם‪.‬‬ ‫חלק מבני השכבות העשירות יותר‬ ‫ייצוגם של הלא‪-‬אשכנזים ביישוב‬
‫הכפרי היה הטו גם בהשוואה לחלקם‬
‫גילה נכונות לעבור לשכונות חדשות‬
‫שהוקמו על‪-‬ידי אשכנזים‪ ,‬כגון רחביה‪,‬‬
‫בית‪-‬הכרם ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אלה לא‬

‫‪20‬‬