Page 23 - ETMOL_ֹ35
P. 23

‫בשירות אשור‪ :‬״נריהו ופלטיהו״‪ ,‬וב­‬                           ‫האשורית )עיין‪ :‬מל״ב‪ ,‬י״ט ‪ : 12‬ישע׳‪,‬‬                             ‫מתיישבים חדשים‬
                                                             ‫ל״ז ‪ ,(12‬אשר שכנה על זרמו העליון‪.‬‬
‫איש בשם ״חלבש משומרון״ אשר הגיע‬                                                                                      ‫מלכי״אשור‪ ,‬תגלת״פלאסר השלישי‬
            ‫לגוזן‪ ,‬כנראה‪ ,‬זה לא מכבר‪.‬‬                             ‫שומרים על המסורת‬                                   ‫וסרגון השני‪ ,‬עקרו איפוא המוני'‬
                                                                                                                     ‫ישראל מארצם והגלום אל הפחוות‬
‫תעודה אחרת מספרת על הושע‬                                    ‫לפי שעה‪ ,‬אין בידינו ידיעות ברורות‬                        ‫האשוריות המרוחקות‪ .‬על אדמות‬
‫שקנה את האשה דינה מידי בלבארק‬                               ‫על גורל הגולים בארצות הנכר‪ ,‬להוציא‬                       ‫גולי‪-‬ישראל הנטושות‪ ,‬הושיבו הכוב­‬
‫בן‪-‬נני)השם ״הושע״ מוזכר גם בשטר‬                             ‫רמזים בודדים בתעודות האשוריות‪.‬‬                           ‫שים האשוריים אוכלוסיה חדשה‪,‬‬
‫מכירה מנינוה(‪ .‬בין שמות העדים‬
‫החותמים את התעודה מופיע גם השם‬                              ‫מסתבר‪ ,‬שחלקם נטמעו בקרב תושבי‬                                                 ‫תבליט אריה מחורבות שומרון‬
‫״ישמעאל״‪ .‬״נדביהו״ ו״פקח״ מצויי‪-‬‬                            ‫הקבע של איזור גלותם‪ ,‬ושאריתם‬
‫נים בין העדים החתומים על חוזה מסח­‬                          ‫שמרו על מסורת־אבות וטיפחו את‬                             ‫נוכרים־גולים‪ ,‬מיתר מדינות הכיבוש‪:‬‬
‫רי מתקופת סנחריב‪ .‬בין התעודות‬                               ‫זיקתם עם אחיהם בארץ״ישראל‪ .‬מאלף‬                          ‫״מבבל‪ ,‬ומכותה ומעוא ומחמת ומספר‪-‬‬
‫האשוריות‪ ,‬מן המחצית השניה של‬                                ‫הדבר‪ ,‬כי בחפירות הארכיאולוגיות‬                           ‫וים״ )מל״ב‪ ,‬י״ז ‪ .(24‬סרגון‪ ,‬באנאלים‬
‫המאה השמינית לפנה״ס‪ ,‬שרד מסמך‬                               ‫בתל חלאף‪ ,‬היא גוזן‪ ,‬נחשפו כתובות‬                         ‫שלו מנינוה )שורות‪ ,(123-120 ,‬מספר‪:‬‬
‫מחלח )המזוהה באיזור הגבעות המיוע­‬                           ‫מהמאה השביעית לפנה״ס‪ ,‬הנוקבות‬                            ‫״‪...‬הערבים הרחוקים יושבי״המדבר‪,‬‬
                                                            ‫בשמות צאצאי גולים מישראל‪ .‬אחת‬                            ‫אשר לא ידעו נציב או מושל‪ ...‬בעזרת‬
‫רות שלמרגלות הרי‪-‬הזגרוס=הרי‪-‬‬                                ‫מהן עניינה בשני פקידי״מינהל מקומיים‬                      ‫אשור אדוני הכיתים ואת שאריתם‬
‫מדי(‪ ,‬ובה נמצא השם ״אחיקם״‪ .‬ענין‬
‫רב מעורר גם האוסטרקון הארמי‪,‬‬                                                                                                    ‫הגליתי והושבתי בשומרון״‪.‬‬
‫משנת ‪ 700‬לפנה״ס לערך‪ ,‬שנמצא‬                                                                                          ‫מספר עזרא )ד׳ ‪ (10-9 2‬נמצאנו‬
‫בכלח‪ ,‬ובו מנויים שמות כגון‪ :‬חגי‪,‬‬                                                                                     ‫למדים על גולים נוספים‪ ,‬אשר הובאו‬
‫אלישע‪ ,‬מנחם בן בידאל‪ ,‬שבאל בן עזא‪,‬‬                                                                                   ‫לפחוות״שומרון בימי אסרחדון ואשור״‬
‫חננאל בן עזאל ואחרים‪ .‬שמות דומים‬                                                                                     ‫בניפל )=אסנפר(‪ ,‬במאה השביעית‬
‫רשומים אף בתעודות מחרן )‪-‬הראב‬
‫השווה‪ :‬מל״ב‪ ,‬י״ט ‪ : 12‬ישע׳ ל״ז ‪(12‬‬                                                                                                                    ‫לפנה״ס‪.‬‬
                                                                                                                     ‫באשר לגולי״ישראל‪ ,‬מטעים בעל‬
    ‫וממקורות נוספים של אותם הימים‪.‬‬                                                                                   ‫ספר דברי־הימים )א׳‪ ,‬ה׳ ‪ ,(26‬כי‬
‫מן הראוי לציין‪ ,‬כי השמות הללו‪,‬‬                                                                                       ‫תיגלת״פלנסר )היינו‪ :‬תגלת״פלאסר(‬
‫לפחות בחלקם‪ ,‬עשויים להיות גם של‬                                                                                      ‫מלך אשור ' הגלה את הראובני‪ ,‬הגדי‬
‫גולי‪-‬יהודה מימי סנחריב )שמספרם‬                                                                                       ‫וחצי־שבט מנשה ״לחלח ותבור ^ו־א‬
‫מגיע‪ ,‬באנאלים של מלך זה‪ ,‬כדי ‪200‬‬                                                                                     ‫ונהר גוזן״ )השווה‪ :‬מל״ב‪ ,‬ט״ו ‪.(29‬‬
‫אלף נפש״(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כיון שמוצאם‬                                                                                     ‫למקומות אלו הובאו גם גולי אפרים‪,‬‬
‫הישראלי )או היהודאי( של הגולים לא‬                                                                                    ‫לאחר כיבוש שומרון)שם‪ ,‬י״ז ‪ :6‬י״ח‬
‫צויין במפורש ברוב הכתובות‪ ,‬משום‬                                                                                      ‫‪ . 11‬במקור זה רשום תמורת ״והרא״ ‪-‬‬
‫כך זיהויים תוך הקבלה עם אוצר הש­‬                                                                                     ‫״ערי מדי״‪ ,‬נוסח שנראה מדויק יותר(‪.‬‬
                                                                                                                     ‫לפי המקראות הנדונים פוזרו‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫מות הישראליים הידועים מזמן התנ״ך‬                                                                                     ‫גולי־אשור בערי״מדי ובעיקר בצפון‪-‬‬
‫אינו ראיה‪ .‬שכן‪ ,‬רבים מהשמות הללו‬                                                                                     ‫מערב מסופוטומיה‪ ,‬בסביבת נהר חבור‪,‬‬
‫משותפים אף לעמים‪ ,‬שסבבו את ישר­‬                                                                                      ‫הנשפך לפרת )מכאן הבסיס לאגדה‪ ,‬כי‬
‫אל‪ :‬אדום‪ ,‬מואב‪ ,‬עמון‪ ,‬ארם‪ ,‬פיניקיה‬                                                                                   ‫בני עשרת״השבטים שוהים מעבר‬
‫ועוד‪ .‬בשל כך‪ ,‬רק השמות אשר מצוי‬                                                                                      ‫לנהר(‪ .‬החבור קרוי בכתובים הללו‬
‫בהם המרכיב הישראלי המובהק ‪ -‬יהו‪,‬‬                                                                                     ‫״נהר גוזן״‪ ,‬על שם בירת הפחווה‬
‫הינם של גולי‪-‬ישראל באופן ברור וכל‬
‫השאר הינם בגדר‪-‬שמא‪ ,‬כל‪-‬אימת‬

             ‫שחסר אישור נוסף בצידם‪.‬‬

    ‫להיות נאמן לעמו‬

    ‫מתחת שפמו הלבן והגיב‪ :‬״כך נאה וכך‬                       ‫יורשה לי להעיר שתי הערות למאמרה‬
              ‫יאה‪ .‬בן חייב להיות נאמן לעמו״‪...‬‬              ‫המאלף של גב׳ שושנה הלוי ״ניצני ידידות‬
                                                            ‫בין יהודים וערבים״‪ .‬בגליון עת־מול הקו­‬
    ‫ב‪ .‬ד״ר נסים מלול הוציא גם בשנות‬
    ‫ה‪ 20-‬בירושלים עתון בערבית בשם ״א‪-‬‬                                                                           ‫דם‪:‬‬
    ‫סאלאם״ )השלום(‪ .‬זכורני שהאיש חי בעו­‬                    ‫א‪ .‬השבועון החיפאי ״אל־כרמל״ והיומון‬
    ‫ני‪ ,‬והוא ורעייתו ‪ -‬אף היא עתונאית‬                       ‫היפואי ״פלשתין׳‪ /‬אכן נסגרו בפרוץ‬
    ‫מחוננת ‪ -‬קיימו את העתון בתנאים קשים‬                     ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬אך חזרו להופיע‬
                                                            ‫אחר הכיבוש הבריטי‪ ,‬ובמשך שנים היו הם‬
                                                    ‫ביותר‪.‬‬   ‫״נותני הטון״ בהסתה נגד הישוב והציונות‪.‬‬
    ‫מלול היה סובב בערים ובכפרים‪ ,‬משחר‬                       ‫אמי המנוחה‪ ,‬ילידת טבריה‪ ,‬היתה מיו­‬
    ‫פתחי נדיבים על‪-‬מנת לרכוש מנויים לעתו‪-‬‬                   ‫דדת עם משפחת נג׳יב נצאר‪ ,‬עורך ״אל‪-‬‬
                                                            ‫כרמל״‪ .‬זוכרני‪ ,‬כי בשנת ו‪ 92‬ו‪ ,‬בהיותנו‬
                       ‫נו‪ ,‬אך לדוב יוצא בפחי‪-‬נפש‪.‬‬           ‫בחיפה‪ ,‬לקחה אותי אמי לביקור אצל נג׳יב‬
    ‫מכבש ההדפסה של ״א‪-‬סאלאם״ היה‬                            ‫נצאר‪ ,‬במערכת עתונו‪ ,‬הציגתני לפניו ואמ­‬
    ‫מופעל ביד‪ .‬את המכבש היתה מגלגלת‬                         ‫רה‪ :‬״בני הוא ציוני נאמן״‪ .‬גיחך נצאר‬
    ‫מרת מלול‪ ,‬אף כאשר כרסה היתה בין‬

                                                  ‫שיניה‪...‬‬
    ‫אהרן אבן־חן‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26