Page 18 - ETMOL_ֹ35
P. 18
לחיקו .אבל כיצד זה יעיז לחלום נער״הקצבים על בתו מהדורה ראשונה של הספר ״חות יאיר״
של עשיר העיר?
niHK
זה כמו סרט-נוגע-ללב בימינו .מה יעשה השוליה?
ואז קרה האסון שהביא אושר לחייהם .בעיר פרצה שווית
מגיפת חולירע ,הבת חלתה במגיפה ואיש לא רצה לטפל
um
בה .עד שהתנדב לכך נער״הקצבים .וזו לשון המחבר:
מעשה שאירע בקהילה קדושה ווירמיישא ברעש שם עריסתו היה חיים בכרך ובחלותו הוסיפו לו את
הגדול של שנת שצ״ו ) (1636ושסיפר לי איש ישר השם יאיר .בסוף ימיו ,בימי חוליו אשר מת בו> הוסיפו
לו את השם שמעון וכך נקרא הרב שמעון יאיר חיים
ונאמן שהיה בימים ההם .שחלתה בת יחידה של אחד מן בכרך .הוא נולד בשנת 1628בעיר לייפניק שבחבל
הגדולים ועשירים אשר בקהילה בר-מינן)להוציא אות מורביה לאביו משה שמשון ,רב העיר ,שנתפרסם בפיו
נו ,לשון של השבעה -חס-וחלילה( ומפני רוב הניגפים טיו .עם אביו נסע לפראג -האב שימש שם כדרשן -
רחמנא ליצלן)אלוהים ישמרנו( לא היה בנמצא משרתת ואחר״כך לעיר וורמם ולמד בפרנקפורט שעל המיין .הוא
או משרת שישמשנה בחוליה חוץ ממשרת של קצב אחד, נתמנה כרב העיר קובלנץ ,פירסם ספר הלכה בשם
יפה תואר ובעל קומה ,שאמר לאבי הנערה :נפשי חשקה ״חוות יאיר״ ,המעיד על בקיאותו בהלכה ועל ידיעותיו
בבתך ונכמרו רחמי עליה ,אם תתן לי תקיעת-כף -
בתורת-שבועה ,שאם תחיה ,תתן אותה לי לאשה ,אני הרבות גם במדעים כלליים.
אשרתנה ואשמשנה בכל כוחי חינם אין כסף .ונתרצה בספר ״חוות יאיר״ 238תשובות לשאלות שנשאל
האב ונתן לו תקיעת-כף ובבואו אל הנערה גם היא נתנה ממקומות שונים .השאלות אינן נוגעות רק לענייני
לו תקיעת-כף שתינשא לו .ושירתה ושימשה באמונה הלכות ודינים ,אלא הן משקפות את חיי היהודים באותו
דור על כל צדדיהם ,בגרמניה ובצרפת .אחת השאלות
ובמעט זמן נתרפאה״. מגלה פרשה מופלאה של אהבת שוליית־קצב את בתו
וכאן קרה המהפך הקולנועי כמעט :הנערה שהסכימה של אחד מגדולי העשירים .הבת כנראה השיבה אהבה
להינשא לשוליה כדי שיציל את חייה והבריאה בדרך נס,
התאהבה בשוליה .יתר-על-כן ,גם הוא חלה בחולירע
והיא טיפלה בו למרות הסכנה .כלשון הכתוב:
״וחלה המשרת גם הוא בחולי הרע )חולירע( ותשרת
הו גם היא ,כי נפשה קשורה בנפשו ותאהבהו מאוד ויחי
גם הוא״.
האהבה מרפאה גם את המחלות האנושות; אבל כאן
קורה השלב השלישי בסרט-האהבה שלנו :האב רוצה
להפר את הבטחתו:
״והאב העשיר חזר בו אחר-כך כי בוש שתינשא בתו
למשרת באשר יחידה היא לו ומשכלת ומופלגת בחכמה
וביופי .ואמר שהתקיעת-כף בתורת-שבועה היתה באונס
ממנו ומבתו להצלת נפשה משחת״.
והבת מתעקשת:
״אבל הבת עמדה באמונתה נגד רצון אביה ואמרה
שעל כל פנים תזדקק לו הן בהיתר והן באיסור״.
והאב מקשה לבו ומודיע:
״ואמר האב ,אם-כן ,לא אתן לך אפילו פרוטה נדן ,רק
מלבושים כל שהם ,סבלונות וטבעת קידושין וכך עשה״.
והסוף?
״ולקחה המשרת חינם״.
ויש לקוות כי הם חיו עד סוף ימיהם באושר.
עד כאן סיפור האגדה ,מכאן עניין ההלכה .הרב בכרך
נשאל ,אם אבי הנערה והמשרת היו עומדים לפניו
למשפט ,מה היה הדין .ופילפל הרב הרבה בעניין ואמר
דברים הרבה והוכיח ידיעותיו בספרי ראשונים ואחרו
נים ובין השאר קבע :״אף כי מצד אומדן הדעת סתם
התקיעת כף היה שיקחנה כדרך עולם עם נדן הראוי כפי
אומדן דעת העולם ,מכל מקום אי טען האב שדעתו היתה
בתקיעת כף שלו שדי והותר לו שיקח בתו חינם ולכן גם
אם לא ירצה ליתן לה שטר כתובה אין בידינו לכופו...
ואין חיוב רק לקיים כל היוצא מפיו״.
ומה קרה בסוף? האם הרך ליבו של האב העשיר אל
בתו היחידה? האם הצליחו בחייהם? או אולי סיימה
הנערה היפה את חייה עם הנער בעוני? האם עשה
האוהב הנאמן את חייו כקצב או כיורשו של הגביר
הגדול? את כל אלו לא נדע ,אבל כאמור ,זאת אנו
יודעים :האהבה מנצחת.
אשל
18
