Page 15 - ETMOL_ֹ35

‫כששירה אדירה בוקעת מגרונם‪ .‬נראה‬
‫שגם זקני הועד היו מפוייסים‪ ,‬ובקומם‬

‫ממושבם אף שלחו מעין חיוך קודר אל‬
‫תוך זקניהם‪.‬‬

‫מתי קרתה ״מהפכת הנשים״‬

‫מתי התרחש מעמד חריג זה בו נשים‬ ‫מרכז פתח־תקוה בימיה הראשונים‬
‫יהודיות מתארגנות לראשונה להגנת‬
‫זכויותיהן כנשים? לפי דיווחיה של חנה‬ ‫ואף אימהות אשר תינוקות תלויים על‬ ‫‪ -‬ולו פעם אחת ‪ -‬מלקחת חלק באיזו‬
‫טרגר אין לדעת בדיוק‪ ,‬כיוון שבכתיב‪-‬‬ ‫צוארן‪ .‬הכל חשו מעורבות בנושא‬ ‫עבודה בבית או בשדה? וכי לא עשבנו‬
‫תה זו אין היא מתכוונת לתעד אותם‬ ‫ציבורי זה ובאו להביע את דעתם בעד‬ ‫את הכרמים‪ ,‬אלמנו אלומות וחלבנו את‬
‫כמסמך היסטורי‪ ,‬אלא להעלותם ‪ -‬לפי‬ ‫הפרות תחת בערתה של השמש היד‬
‫תומה ‪ -‬כרשמי חוויות שנחקקו בזכרון‬ ‫או נגד‪.‬‬ ‫קדת? וכי לא תרמנו את מיטבנו בימי‬
‫לאחר ויכוחים מתמשכים בנושאי‪-‬‬
‫מימים עברו‪ .‬מאידך‪ ,‬קיימות בכל זאת‬ ‫הישיבה השוטפים‪ ,‬הועלתה לבסוף גם‬ ‫מחלה וצרה?׳׳‬
‫מספר אפשרויות לתחום אירוע זה‪ ,‬ולו‬ ‫הדרישה האמורה‪ .‬כפי המצופה‪ ,‬הגיבו‬ ‫המסקנה מאותו דיון סוער היא אחת‪:‬‬
‫על‪-‬כך זקני העדה ברוגז רב‪ ,‬וחמתם‬ ‫יש להתייצב בפני ועד־המושבה בעת‬
‫רק במרחב זמני משוער‪.‬‬ ‫גברה והלכה בנוכחם לדעת‪ ,‬כי גם‬ ‫אסיפתו הקרובה‪ ,‬ולדרוש בצורה שאי­‬
‫סיפורה של חנה טרגר קשור לסיפור‬ ‫הבחורים מצודדים ומגינים על דרישה‬ ‫נה משתמעת לשתי פנים את זכות‬
‫ההתקפה הערבית הראשונה על פתח‪-‬‬ ‫זו‪ .‬״כל שאנו רוצים במושבות שלנו״‬ ‫ההצבעה לנשות המושבה‪ .‬הבחורים‬
‫תקוה מחד‪ ,‬וביקורו של הברון רוטשילד‬ ‫‪ -‬הכריזו הבחורים בין היתר ‪ -‬״הוא‬ ‫הצטרפו למאבק גורלי זה‪ .‬אלא‬
‫במושבה מאידך‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נערכה‬ ‫לחדש את רוח היהדות העתיקה של‬ ‫שהצעירות לא הסתפקו בחבריהן בלבד‪,‬‬
‫ההתקפה הערבית על פתח‪-‬תקוה באדר‬ ‫חרות וצדק‪ ,‬ולאו דווקא זו החשוכה של‬ ‫וכדי להבטיח את נצחונן המלא‪ ,‬יצאו‬
‫‪ ,1886‬וביקורו של הברון רוטשילד‬ ‫קנאות ודיכוי החלש‪ .‬אנו עצמנו שסבל­‬ ‫לגייס למחנה שלהן את כל בני המוש­‬
‫נו מכך במשך מאות בשנים‪ ,‬למדנו להו­‬
‫התקיים באייר ‪ ,1887‬הרי יש לשער‬ ‫קיע זאת מתוכנו‪ ...‬לפיכך‪ ,‬עכשיו‪,‬‬ ‫בה‪ ,‬לרבות אימהותיהן‪.‬‬
‫שמלחמת נשים בזעיר‪-‬אנפין זו התרח­‬ ‫כאשר יוצאים אנו סוף‪-‬סוף מחשכת‬
‫שה במרוצת השנים האלה‪ ,‬היינו‪:‬‬ ‫ימי‪-‬הביניים‪ ,‬למה נמשיך לנהוג‬ ‫מורת‪-‬רוח של האימהות‬
‫בצרות‪-‬אופק ובחוסר‪-‬סובלנות גם‬
‫‪. 1887-1886‬‬ ‫במהלך‪-‬השיחות שהתנהלו בין שני‬
‫אפשרות נוספת לאשש השערה זו‬ ‫כאן?״‬ ‫הדורות הלך ונחשף מתח הפער שביני­‬
‫היא באמצעות השוואת זכרונותיה של‬ ‫חברי הוועד היטו אוזן לדברים‪ ,‬אבל‬ ‫הם‪ .‬אלא בעוד שפער זה בין הצעירות‬
‫חנה טרגר לאלה של אביה זרח ברנט ‪-‬‬ ‫לא אמרו מאומה‪ .‬לאחר מכן ביקשו מן‬ ‫לאבותיהן ‪ -‬צפוי‪ ,‬הרי הפער בין‬
‫המצויים גם הם בכתובים‪ .‬בזכרונות‬ ‫הנשים‪-‬המייסדות לשמוע את תגובותי­‬ ‫הצעירות לאימותיהן ‪ -‬הוא מדהים‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬בהם מרבה זרח ברנט לפרט את‬ ‫הן‪ .‬כאן הוצגו דעות לכאן ולכאן‪ .‬היו‬ ‫כאן מסתבר שדווקא נשות המייסדים‪,‬‬
‫נדודיו)עם משפחתו ובלעדיה(‪ ,‬במסעות‬ ‫נשים שביטאו שאט‪-‬נפש מהתנהגותן‬ ‫שהיו שותפות שוות לפגעים ולקושי‪,‬‬
‫בין הארץ לאנגליה‪ ,‬מצויין כי אכן בש­‬ ‫של הצעירות‪ ,‬בהאשימן אותן‬ ‫הביעו מורת‪-‬רוח לשמע תביעותיהן‬
‫בעצמאות‪-‬יתר ובהתנשאות על אימהו‪-‬‬ ‫החדשניות של הבנות‪ .‬כאז כן עתה‪ ,‬אין‬
‫נים אלה ‪ 1887-1886 -‬שהתה עימו‬ ‫תיהן‪ .‬אבל היו גם אחרות שגילו אפילו‬ ‫נשים אלה רואות כל דופי במעמדן‬
‫משפחתו בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬ולכבודה הוא אף‬ ‫קורט אהדה‪ ,‬בהצהירן שאם‪-‬כי הן עצמן‬ ‫המשני לגבר והפלייתן במסגרת החבר­‬
‫חנך את ביתו החדש בחגיגה הדורה‬ ‫אינם מוכנות להתערב ולהחליט בענייני‬ ‫תית שהוא קבע עבורן‪ .‬ההפך הוא הנ­‬
‫ומפוארת‪ .‬העובדה שמשפחת ברנט‬ ‫המושבה‪ ,‬הרי אין ברצונן למנוע זאת‬ ‫כון‪ .‬רעיון השיוויון וזכות‪-‬ההצבעה‬
‫התגוררה במקום בשתי שנים מסויימות‬ ‫לאישה‪ ,‬מתקבלים על דעתן כרעיון‬
‫אלה‪ ,‬מאשרת את טווח הזמן של ״מהפ­‬ ‫מבנותיהן ונכדותיהן לעתיד‪.‬‬ ‫הבל‪ ,‬אשר עשוי לחלוף חיש‪-‬מהר‬
‫לאחר דין‪-‬ודברים ארוך ומרגש זה‪,‬‬ ‫מראשן של הבנות כשאלו ינשאו ויהיו‬
‫כת הנשים״‪.‬‬ ‫באו זקני הוועד לידי הסכמה שיש עוד‬
‫האם באמת ניתנו זכויות שוות לנשות‬ ‫לשקול ולהרהר בעניין‪ ,‬והדיון יתחדש‬ ‫עסוקות בהקמת משפחה משלהן‪.‬‬
‫פתח‪-‬תקוה? לא מצאנו על כך כל עדות‬ ‫במועד הקרוב‪ .‬אלא שהצעירות‪ ,‬שחזו‬ ‫אלא שהצעירות לא נסוגו ועם התכנ­‬
‫נוספת‪ .‬בספרי‪-‬היובל של פתח‪-‬תקוה‬ ‫מראש אפשרות כזו‪ ,‬לא ויתרו‪ .‬הן דרשו‬ ‫סות חברי הועד הן התייצבו בפניהם‬
‫כחזית אחת‪ .‬לפי דיווחה של חנה טרגר‬
‫מפורטות כל חוקות‪-‬הבחירות של‬ ‫מן הוועד כי יחליט להעניק להן זכות‪-‬‬ ‫היתה זו אסיפה רבת‪-‬משתתפים‪,‬‬
‫המושבה‪ ,‬החל משנת ‪ 1901‬ואילך‪ ,‬אולם‬ ‫הצבעה לאלתר‪ ,‬וזקני הועד נענו להן‪.‬‬ ‫שהתכנסו ובאו אליה לא רק צעירי‬
‫בשום מקום אין מצויינת כל התייחסות‬ ‫פרץ של מחיאות‪-‬כפיים זעזע את האו­‬ ‫המושבה אלא כל מי שזמנו היה פנוי‬
‫להשתתפותה או לאי‪-‬השתתפותה של‬ ‫לם‪ ,‬מסיימת חנה טרגר את זכרונה זה‪,‬‬ ‫בידו‪ .‬נשים וגברים‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪,‬‬
‫האישה בהן‪ .‬כך ניתן ללמוד ‪ -‬למשל‬ ‫והצעירים והצעירות יצאו מן המקום‬
‫‪ -‬מחוקת‪-‬הבחירות השניה של המוש­‬
‫בה )מאלול ‪ ,(1903‬שזכות הבחירה חלה‬
‫רק על מי שיושב דרך‪-‬קבע במושבה‪,‬‬
‫ואשר גילו אינו פחות מעשרים‪-‬ואחת‪,‬‬
‫ושהצבעתו מתבצעת באמצעות חלוקת‬
‫הבתים; היינו‪ :‬כל עשרה בתים מהווים‬
‫חבורה‪ ,‬וכל חבורה כזאת שולחת נבחר‬
‫מקרבה לשבת בועד‪ ,‬האם חבורות‪-‬‬
‫בתים אלה כוללות גם את הנשים? לפי‬
‫עדותה של חנה טרגר ‪ -‬ודאי וודאי‬
‫)אף‪-‬כי גם היא אינה מפרטת כיצד‬
‫ובאילו תנאים(‪ ,‬לפי שאר המקורות ‪-‬‬

‫אין לדעת‪.‬‬

‫‪15‬‬