Page 14 - ETMOL_ֹ35
P. 14

‫נושא זה‪ ,‬מעירה חנה טרגר‪ ,‬היה תלוי‬        ‫במקורו באנגלית בשנות העשרים‪ .‬חנה‬                              ‫חנה טרגר‬
‫ועומד באוויר באותם ימים‪ ,‬כשבנות‬          ‫טרגר )‪ ,(1943-1870‬שהיתה בתו של‬
‫המושבה היו מרבות להתדיין בו בינן‬         ‫זרח ברנט ‪ -‬אחד מראשוני בוני הישוב‬                  ‫נשות‬
‫לבין עצמן‪ .‬עכשיו הצטרפו לדיון גם‬         ‫בתקופת העליה הראשונה ‪ -‬חיתה את‬               ‫®תח תקוה‬
‫הבחורים‪ .‬טענתם של הבחורים היתה‬           ‫ילדותה ואת נעוריה‪ ,‬למקוטעין במוש­‬
‫שאין ספק‪ ,‬כי הנשים ראויות להביע את‬       ‫בה פתח‪-‬תקוה של השנים הראשונות‪.‬‬                  ‫תובעות‬
‫דעתן בענייני הציבור‪ ,‬אלא שאין הן‬         ‫זכרונותיה מאותה תקופה מקיפים את‬             ‫זבות בחירה‬
‫מקבלות את ההכשרה המתאימה לכך‪.‬‬
‫לדעת הבחורים‪ ,‬יש‪ ,‬בראש וראשונה‪,‬‬                ‫השנים של יסוד המושבה‬                                ‫מאת יפה ברלוביץ‬
‫לשנות את שיטת החינוך הנהוגה לב­‬          ‫‪ ,1881-1878‬ואת השנים של יישובה‪-‬‬
‫נות‪ ,‬ורק יחד עימה להעניק להן גם את‬                                                          ‫״האם לא סבלנו‬
                                                           ‫מחדש ‪.1887-1885 -‬‬
                           ‫זכות ההצבעה‪.‬‬  ‫פרט למידע מהווייתן הייחודית של‬              ‫ונאבקנו כמו הגבריםז״‬
‫טענה זו פגעה בנקודה כאובה ביותר‬          ‫הנשים‪ ,‬משלימה חנה טרגר פרטים‬
‫בלב הצעירות‪ ,‬בהבליטה את חוסר‪-‬‬            ‫לא‪-‬נודעים גם לגבי אירועים כלליים‬            ‫שואלות בנות המושבה‬
‫השיוויון בינן לבין חבריהן‪ .‬שהרי בעוד‬     ‫בחיי המושבה‪ ,‬שבהיותם משמעותיים‬
‫רוב הבחורים במושבה זכו להשכלה‬            ‫יותר לאישה‪ ,‬נראה שנשתכחו ונשמטו‬                    ‫בימיה הראשונים‬
‫מסודרת )וביניהם היו גם כאלה שלפני‬        ‫מזכרונותיהם של הגברים‪-‬המתיישבים‪.‬‬
‫בואם ארצה אף עמדו בבחינות‪-‬כניסה‬          ‫כך‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬ניתן להסביר מדוע לא‬         ‫במכלול זכרונותיהם של המתיישבים‬
‫לאוניברסיטה(‪ ,‬ידעו הבחורות רק לי­‬        ‫מצאנו הדים בשום מקור ‪ -‬לאותו אי­‬            ‫הראשונים בתקופת העליה הראשונה‪,‬‬
‫מוד חלקי וזמני‪ .‬כדי לחלצן מהרגשה‬         ‫רוע מרחיק‪-‬לכת העומד בסימן מחאתה‬             ‫ספורים הם כתבי זכרונותיהן של נשים‪,‬‬
‫עגמומית זו‪ ,‬הוציא אחד הבחורים עיתון‬      ‫של האישה הפתח‪-‬תקואית ודרישתה‬                ‫ובעיקר אלה מן ההתיישבות החדשה‪.‬‬
‫מכיסו‪ ,‬וקרא בפניהן אודות מאבקן של‬        ‫לזכות‪-‬הצבעה‪ ,‬אירוע שהסעיר את צי­‬            ‫שהרי אם איטה ילין באה לשטוח )בספ­‬
‫הנשים האמריקניות לקבלת זכויות‬            ‫בור הנשים במקום ‪ -‬ובעיקר את‬                 ‫רה ׳׳לצאצאי״(‪ ,‬את קורותיה בארץ‬
‫בארצן‪ .‬במאמר זה תוארו לא רק‬                                                          ‫משנת ‪ ,1882‬או חמדה בן״יהודה את‬
‫דרישותיהן‪ ,‬אלא גם דרך המשא‪-‬ומתן‬                                   ‫הצעירות שבהן‪.‬‬      ‫קורותיה שלה משנת ‪) 1892‬בפרקים‬
‫אותו הן מנהלות עם המימשל‪ ,‬ואשר‬                                                       ‫מספרה ‪ -‬״חייו ומפעלו של אליעזר‬
‫בעקבותיו עשויות הן להשיג‪ ,‬במוקדם‬                ‫מאבק בנים בהורים‬                     ‫בן־יהודה״(‪ ,‬מתמקדים גם אז דיווחיהן‬
                                                                                     ‫בהוויתה העירונית של ארץ־ישראל ‪-‬‬
    ‫או במאוחר‪ ,‬את זכויותיהן המלאות‪.‬‬      ‫הפרק ״זכות הצבעה לנשים״ בספרה‬               ‫בירושלים‪ ,‬ולאו דווקא במפעל החלוצי‬
‫ראיות אלו זו מהישגיה של האישה‬            ‫של חנה טרגר ‪ -‬הוא‪ ,‬למעשה חלק‬
‫האמריקנית‪ ,‬שלהבו את רוח הצעירות‪,‬‬         ‫מסיפור מקיף יותר בו פורשת חנה‬                                              ‫במושבות‪.‬‬
‫וכהרף‪-‬עין הן החליטו לצאת בקריאה‬          ‫טרגר את פרשת מאבקם של צעירי‬                 ‫עובדה זו בולטת במיוחד לאור עיון‬
‫לשווי‪-‬זכויות גם בארץ‪ .‬קריאה זו היתה‬      ‫המושבה באבותיהם ‪ -‬מאבק‬                      ‫מחודש בספר זכרונותיה הנשכח של‬
‫מבוססת על שני טיעונים היסטוריים‪.‬‬         ‫לליברליזציה של החיים החברתיים‬               ‫חנה טרגר ‪ -‬״סיפורים מחיי החלוצים‬
‫הטיעון האחד הסתמך על תקדימי העבר‬         ‫והתרבותיים במקום‪ .‬כידוע‪ ,‬התגבש‬              ‫הראשונים בארץ ישראל״‪ ,‬שנכתב‬
                                         ‫דור‪-‬המייסדים בפתח‪-‬תקוה מבני ״הי­‬
‫של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬והטיעון השני‬       ‫שוב הישן״ בירושלים ומעולים יוצאי‬
‫מצא את עיגונו בהיסטוריה החלוצית‬          ‫ליטא‪ ,‬שהיו קיצוניים לא רק בדרך‬
‫המתחדשת‪ .‬שני טיעונים אלה באו להו­‬        ‫שמירת המצוות אלא גם באורח‪-‬חיים‬
‫קיע‪ ,‬בעת ובעונה אחת‪ ,‬הן את היהודיה‬       ‫סגפני ובהשקפות‪-‬עולם שמרניות‪ .‬כך‬
‫הפאסיבית בת‪-‬הזמן והן את היהודי‬           ‫שפתח‪-‬תקוה )עם הקמתה מחדש בשנת‬
‫המנצל זאת להפלותה‪ .‬בהיסטוריה‬             ‫‪ ,(1883‬היתה נעדרת כל זיק של פעילות‬
‫היהודית‪ ,‬התריע הטיעון הראשון‪ ,‬לא‬         ‫תרבותית‪-‬השכלתית‪ .‬לפי תאוריה של‬
‫קפאה האישה היהודיה על שמריה‪ ,‬אלא‬         ‫חנה טרגר‪ ,‬מתגלה פתח‪-‬תקוה באותם‬
‫גילתה תמיד יוזמה שווה לזו של הגבר‪.‬‬       ‫ימים כעיירה יהודית חרדית אשר רק‬
‫כך ידעו בנות צלפחד לדרוש את זכותן‬        ‫הנערים זוכים בה ללימוד מסודר‬
‫לגבי ירושת אביהן‪ ,‬וכך ידעה דבורה‬         ‫ב״חדר״‪ ,‬בעוד שבשאר המושבות כבר‬
‫הנביאה לעמוד בראש צבאות ישראל‪.‬‬           ‫הוקמו מטעם ״חובבי ציון״ בתי‪-‬ספר‬
‫לא כן האישה היהודיה בת‪-‬הזמן‪ .‬זו‬          ‫לנערים ונערות‪ .‬כמו‪-‬כן נשללו ממנה‬
‫חסרה אותן תכונות של חוכמה ואומץ‪-‬‬         ‫ספריה‪ ,‬חדר‪-‬קריאה‪ ,‬תזמורת ואפילו‬
‫לב שהיו נחלתן של אימהותיה‪ ,‬וכל‬           ‫גן‪-‬ציבורי‪ .‬וכאשר מציע הרופא החדש‪,‬‬
‫כישוריה עתה עומדים בסימן הסכמתה‬          ‫שזה מקרוב בא מרוסיה להתיישב‬
 ‫לכל אשר יוחלט עבורה על‪-‬ידי הגבר‪.‬‬        ‫בארץ‪ ,‬להעביר קורסים בתורת ההגיינה‬
‫הטיעון השני מחה בכל תוקף על כך‬           ‫וההתעמלות‪ ,‬מתקבלת הצעה זו בחשד­‬
‫שהמתיישבת החדשה‪ ,‬על אף חלקה‬
                                                                               ‫נות‪.‬‬
‫בהקמת המושבה וביסוסה‪ ,‬מופלית היא‬         ‫על רקע חתירתו של הדור הצעיר‬
‫לרעה מכל הבעת דעה בענייני ניהול‬          ‫לקידום חיי המושבה‪ ,‬פורצת גם מחאתה‬
‫וארגון‪ .‬״הנה נותנות אנו יד לבניין‬
‫קהיליה חדשה בארצנו״ ‪ -‬קוראות‬                                 ‫של האישה הצעירה‪.‬‬
‫הצעירות ‪ -‬״אם כך הבה ונבנה קהיליה‬        ‫האירוע החל ביום שבת אחד אחרי‪-‬‬
‫זו על שיוויון‪ .‬וכי אנו‪ ,‬הנשים‪ ,‬לא‬        ‫הצהרים‪ ,‬בביתם של אחד הזוגות האהר‬
‫השתתפנו ביסוד מושבה זו‪ ,‬כמו הגב­‬         ‫דים במושבה‪ ,‬אליהם נהגו הצעירים ‪-‬‬
‫רים? וכי אימותינו לא סבלו ונאבקו‪,‬‬        ‫בחורים ובחורות כאחד ‪ -‬להתאסף‬
‫כמו אבותינו? וכי אנו‪ ,‬הבנות‪ ,‬הסתייגנו‬    ‫ולשוחח‪ .‬בשבת זו‪ ,‬שבה הדברים אמו­‬
                                         ‫רים‪ ,‬דנו בשאלת זכויותיה של האישה‪.‬‬

                                                                                     ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19