Page 20 - ETMOL_ֹ35
P. 20

‫הביזנטית והקמת מעצמה תורכית אדי­‬            ‫בביזנץ‪ ,‬במשך מאה שנה מאז לא קם אף‬      ‫כתכם לעדת הקראים ושם כתב גם את‬
‫רה )שנת ‪ .(1453‬שלטון הכליפים‬                ‫יוצר או חוקר חשוב‪ ,‬וכל מה שנכתב‬       ‫רוב חיבוריו‪ .‬בסוף ימיו התגורר בעיר‬
‫והשולטנים התורכים הצטיין בסובלנות‬           ‫באותה תקופה על ידי הקראים היה חסר‬     ‫לבנה‪ ,‬ויתכן שאף נפטר בה‪ .‬אין אנו‬
‫גזעית ודתית‪ .‬היהודים יכלו להתערות‬           ‫ערך ספרותי ממשי‪ .‬אליהו בשייצי‬         ‫יודעים את שנת מותו‪ ,‬אולם פרטים‬
‫באין מפריע בחיי הכלכלה‪ ,‬החברה‬               ‫הקראי מעיד על עדתו ״אמנם בעוונות‬      ‫שונים מוסרים‪ ,‬כי היה בחיים עד שנת‬
‫והתרבות של המעצמה התורכית;‬                  ‫הזמן אין כבוד לחכמים‪ ...‬יד הכסלות‬     ‫רפ״ד )‪ (1524‬בהיותו בן ששים‪ .‬ידיעות‬
‫התופעה השניה היתה גירוש ספרד‬                ‫פשטה ומחשבים אותם כאחד הסכלים‬         ‫על פעילותו אחרי שנת רפ׳׳ד ‪ -‬אינן‬
‫)שנת ‪ ,(1492‬שהביא לתורכיה גל של‬             ‫עמי הארץ״ הקראים החלו לחפש סיוע‬       ‫בנמצא‪ .‬אין אנו יודעים בבירור היכן‬
‫יהודים בעלי מסורת תרבותית עשירה‬
‫מאוד‪ .‬הגולים מספרד ומפורטוגל עזרו‬                       ‫רוחני אצל אחיהם הרבניים‪.‬‬                                      ‫נפטר‪.‬‬
‫לתורכים בשטח הכלכלה‪ ,‬המסחר‪,‬‬                                                       ‫מה היה הרקע לצמיחת שירתו של‬
‫התעשיה‪ ,‬המדעים‪ ,‬הדפוס והספרות‪.‬‬             ‫היהודים בתורכיה באותה תקופה היו‬
‫הגולים אף הביאו עמם כתבי יד וספר­‬          ‫מעורים היטב בסביבתם הכלכלית‬                                                 ‫כלב?‬
‫יות עשירות בתחומים שונים‪ .‬אך לא‬            ‫והרוחנית‪ .‬הם חיו חיי בני חורין‪:‬‬        ‫בני הכת הקראית היו מפוזרים באר­‬
‫רק מספרד ופורטוגל הגיעו יהודים‬             ‫״יושבים לבטח איש ואיש כרצונו‪ ,‬איש‬      ‫צות אחדות‪ :‬מצרים‪ ,‬תורכיה‪ ,‬גליציה‪,‬‬
‫לתורכיה אלא גם מתפוצות אשכנז‪,‬‬              ‫תחת תאנתו ואיש תחת גפנו‪ ,‬וכמה‬          ‫רוסיה ‪ -‬קרים וסביבות וילנה ‪-‬‬
‫איטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬קטלוניה וקשטיליה‪.‬‬            ‫מעלות טובות למקום הזה חן על יוש­‬       ‫וירושלים‪ .‬המרכז הרוחני״תרבותי‬
‫לכולם פתחו התורכים שערים ואיפשרו‬           ‫ביו״ )מתוך ״קול קורא אל שארית‬          ‫התרכז בעיקר בארצות המזרח‪ .‬עד‬
                                           ‫הפליטה״ שחיבר יצחק צרפתי שברח‬          ‫סביבות המאה ה־‪ 10‬לא הירבו ״בני‬
          ‫להם להתערות בחיי הקיסרות‪.‬‬        ‫בנעוריו מגרמניה והשתקע בקושטא(‪.‬‬        ‫המקרא״ ‪ -‬כפי שכונו הקראים ‪ -‬בחי­‬
‫היהודים‪-‬הרבניים‪ ,‬שנהנו מעליונות‬            ‫היהודים הפכו את קושטא למרכז‬            ‫בור פיוטים ותפילות כדרך שנהגו לחבר‬
‫רוחנית וכלכלית‪ ,‬ביקשו לנצל את‬              ‫תרבותי חשוב‪ .‬בין הדמויות הבולטות‬       ‫אחיהם הרבניים‪ ,‬פייטני ארץ‪-‬ישראל‬
‫מצבם הירוד של הקראים‪ ,‬ולקרבם אל‬            ‫שחיו ויצרו בתקופה זו ראוי לציין את‬     ‫ובבל‪ .‬יעקב קרקסאני הקראי‪ ,‬בן דורו‬
‫התורה שבעל״פה וסייעו להם בלימודי‬           ‫משה קפוצטו היווני‪ ,‬פרשן מקרא ופיי­‬     ‫של רבי סעדיה גאון‪ ,‬נימק את היעדרו‬
‫חול ובלימודי קודש‪ .‬מלומדים יהודים‬          ‫טן; שלמה בן אליהו שרביט‪-‬הזהב‪,‬‬          ‫של הפיוט הקראי בכך שמייסד הכת ענן‬
‫כמו חנוך צפורטא‪ ,‬אליעזר קפסאלי‪,‬‬            ‫מחבר פיוטים‪ ,‬שירי חול‪ ,‬פירושים‬          ‫הורה להם להתפלל רק מזמורי תהילים‪.‬‬
‫אליהו הלוי‪ ,‬שבתאי בן מלכיאל ואליהו‬         ‫לתורה וכן תרגומים מיוונית לעברית‪:‬‬      ‫לקראת המאה ה‪ 10-‬חלה התעוררות‬
‫שרביט‪-‬הזהב‪ ,‬הורו דעת לילדי הקר­‬            ‫שבתי בן מלכיאל הכהן‪ ,‬שחיבר פירו­‬       ‫ואנו מוצאים פייטנים גם בקרב בני‬
‫אים‪ ,‬לימדום לימודי קודש ולימודי חול‪.‬‬       ‫שים לתורה וכן מרדכי בן אליעזר‬          ‫המקרא‪ ,‬הבולטים שבהם היו מבורך‬
‫מכולם הגדיל לעשות מרדכי כומאטייא‪-‬‬          ‫כומאטייאנו שנודע כחוקר מובהק הן‬        ‫בר נתן הלוי‪ ,‬סהל בן מצליח‪ ,‬ויפת בן‬
‫נו שחינך דור של חכמים קראיים‬                                                      ‫עלי ‪ -‬כולם מירושלים‪ ,‬שחיברו פיוטים‬
‫שהעשירו את חיי הרוח הדלים של‬                      ‫בלימודי חול והן בלימודי קודש‪.‬‬   ‫בנוסח הפייטנים הרבניים‪ .‬הקראים‬
‫קראי אירופה‪ .‬מבין תלמידיו המופלגים‬                                                ‫הקימו מתוכם גם משוררים שחיברו‬
‫של כומאטייאנו התפרסמו כלב‬                             ‫שתי סיבות‬                   ‫שירי חול‪ ,‬תפילות ובקשות בחרוזים‪.‬‬
‫אפנדופולו וגיסו בשייצי‪ ,‬שנהגו להת­‬                                                ‫הגדיל לעשות מכולם משה דרעי ממצ­‬
‫פאר‪ ,‬כי למדו תורה ודעת אצל מרדכי‬           ‫שתי תופעות היסטוריות תרמו לפרי­‬        ‫רים‪ ,‬בן המאה ה‪ . 12-‬דרעי חיבר מקא­‬
‫כומאטייאנו ואף כינוהו ״מורה ורב‬            ‫חה הכלכלית והרוחנית של יהודי תור­‬      ‫מה על אישי אלכסנדריה וכחמש מאות‬
‫חכם״‪ .‬לכומאטייאנו היתה יד בלימודי‬          ‫כיה במאה ה‪ , 15-‬האחת‪ :‬נצחון התור­‬      ‫שירים‪ ,‬שירי חול ושירי קודש אותם‬
‫החול של אפנדופולו‪ ,‬הוא לימדו חשבון‬         ‫כים על הביזנטים‪ ,‬חורבן הקיסרות‬         ‫כינס בדיוואן בן שני חלקים‪ .‬בשירי‬
‫והנדסה‪ ,‬פילוסופיה של חכמי יוון ואף‬                                                ‫דרעי ניכרת השפעת משוררי ספרד‬
                                                                                  ‫ובמיוחד השפעת רבי יהודה הלוי‪ .‬פרט‬
                ‫את תורת השיר והפיוט‪.‬‬                                              ‫לשירי דרעי לא היו נסיונותיהם של‬
‫על רקע סביבה מדרבנת זו קם כלב‬                                                     ‫משוררים קראים אחרים‪ ,‬בתחום שירי‬
‫אפנדופולו וחידש את שירת החול הקר­‬                                                 ‫חול‪ ,‬מוצלחים ביותר‪ .‬שירי החול המע­‬
‫אית‪ .‬בויכוח היין והמשורר״ הושפע‬                                                   ‫טים שחוברו כללו על‪-‬פי‪-‬רוב מכתמים‪,‬‬
‫מאוד משירת היין של עמנואל הרומי‪.‬‬                                                  ‫חידות‪ ,‬הלצות מחורזות ושירים קצרים‬
‫בשירתו מצויים גם מוטיבים בודדים‬
‫משירת היין הספרדית‪ ,‬אך השפעת‬                                                                            ‫להזדמנויות שונות‪.‬‬
‫עמנואל הרומי גוברת על כל השפעה‬
‫אחרת‪ .‬גם המקרא שימש לו מקור לא‬                                                            ‫המרכז ‪ -‬בביזנץ‬

                                    ‫אכזב‪.‬‬                                         ‫מנהיגות הקראים עוברת לארצות‬
‫קשה מלחמת המשורר ביין‪ .‬פעם ידו‬                                                    ‫ביזנץ ובין המאות ה‪ 11-‬וה‪ 14-‬קמו‬
‫של זה על העליונה ופעם ידו של זה‪.‬‬                                                  ‫לקראים מנהיגים רוחניים שהצליחו‬
‫לכאורה מנצח המשורר‪ ,‬אבל היין‬                                                      ‫להפוך את ביזנץ למרכז רוחני לעדה‬
‫מזכיר‪ ,‬כי הוא משמש לשבת ולמועדים‪.‬‬                                                 ‫כולה‪ .‬דמויות בולטות כמו יהודה ההד‪-‬‬
‫נוכח טענה זו נכנע המשורר‪ ,‬מודה‬                                                    ‫סי‪ ,‬בן המאה ה‪ ,12-‬שסיכם את משנת‬
‫בכנות היין‪ ,‬שמח בו ותאב להריח בקנ­‬                                                ‫הקראות בחיבורו הגדול ״אשכול הכו­‬
                                                                                  ‫פר״ וכן הפילוסוף הקראי אהרון בן‬
                      ‫קן‪ .‬ואומר המספר‪:‬‬                                            ‫אליה מניקומדיה‪ ,‬בן המאה ה‪ , 14-‬בעל‬
                                                                                  ‫החיבור הפילוסופי ״עץ חיים״‪ ,‬תרמו‬
‫תנו שכר לאובד רש ויין‪ ,‬למרי הנפ­‬                                                  ‫לפריחת חיי הרוח והתרבות של בני‬
‫שות מאנחות‪ ,‬למען י שכחו יגון וצ­‬
                                                                                                                   ‫המקרא‪.‬‬
     ‫רות וידמו שבתם על מי מנוחות‪.‬‬                                                 ‫לקראת המחצית השניה של המאה‬
                                                                                  ‫ה‪ 14-‬חלה ירידה רוחנית בקרב הקראים‬
‫לעיון נוסף‪ :‬תולדות הפיוט והשירה א׳‬

 ‫‪ -‬א‪.‬מ‪ .‬הברמן; הקראים ‪ -‬ר‪ .‬מאהלר‪.‬‬

                                                                                  ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25