Page 2 - etmol 18
P. 2
העורך :שלבזח שבא עתון לתולחת ארץ ישראל רעם יישראל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון r *1 ,שלמה שבילו,
!'■ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני הקריקטורה כהיסטוריה
המעצב :קרמן/קרמן
מינהלה :יוסף אלקוני
המו״ל :הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב
המערכת :עת־מול ,בית התפוצות ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ר ~ 23076 .תל־אביב
סדר־צילום ,לוחות והדפסה :דפוס מל״ן בע״מ ,תל־אביב
מחיר הגליון— 10.ל״י; מנוי לשנה ־ 50.-ל״י
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החיגוך והתיבות
התוכן
בשער — ביפו של המאה הקודמת חיו הפרדסנים היהודים
הראשונים ־ ־ זהו גילויה של החוקרת שושנה הלד המספרת על
כך במאמרה יהודה מראגוזה נוטע באיארא • זכרונות הנער
מבוהמיה ־־־ עמוד • 5על עולים ועולים־לרגל לארץ־ישראל
בתקופה המוסלמית כותב פרופ׳ מנשה גיל )עמוד • (6
במלחמת השחרור נערך בסן־סימון שבירושלים קרב מכריע על
גורל העיר בו השתתפו שני רמטכ״לים לעתיד )עמוד — (9
מאת אריה חשביה • ישראל ברטל מספר על אברהם הירשברג
שערך מסע בארץ בסוף המאה • ד״ר אהרן אופנהיימר מבקש
לפתור את החידה :מה עשו החכמים עליהם מסופר בהגדה,
בבני־ברק ז )עמוד • (15גבריאל צפרוני מתאר)בעמוד ( 17את
דמותה הרב־גונית של המחנכת ״החשוכה נאורה״ אני לנדאו •
מסכת בסגנון תלמודי על החיים באמתקה • דמותו של הרב
יעקב מאיר שנבחר פעמיים כ״ראשון לציון״ מאת אברהם ב.
ריבלין )עמוד • (20יפה בךיהודה מספרת על ראש־פינה של
ילדותה ונעוריה -מושבה עירנית ותוססת • בעמוד אחרון
חידות ופתרונות.
עתון העצמאות - ^ \r
עתון ״יום המדינה״ !
לפני יותר מחמישים שנה התחיל אריה נבון לצייר קריקטורות
צילובז מדויק בצורה ובגודל )פקסמי־ בעתוני הארץ ובמשך שלושים שנה — עד ,1964מאז הוא עוסק
ליה( -של העתון שיצא לאור על־ידי בציורי תפאורה לתיאטרון — פירסם כל שבוע בעתון ״ ד ב ר״
עתוני כל הארץ העבריים ביום הכרזת קריקטורה שדנה בענייני היום -:מגיבה על מאורעות ,לוחמת
העצמאות ,ה׳ אייר ת ש״ח )( 14.5.48 בבריטים ,מלגלגת על הנעשה בישוב ,עוקצנית ,מחייכת ! כינוסן
של הקריקטורות ביחד ,מהווה מבט על תולדות הארץ בעין
בהוצאה מחודשת של עת־מול חריפה ,מבריקה ,מלגלגת לעתים וסלחנית לעתים .בימים אלה
עורך מוזיאון ישראל תערוכה ממבחר הקריקטורות שצייר אריה
המחיר 15ל״י הגליון
נבון.
הזמנות :ת.ד 23078 .תל־אביב הקריקטורה המוצלחת היא מאמר טוב הנאמר ברישומי קו
ובמינימום של מלים .כאלו היו הקריקטורות של נבון .כזו ,דרך
רכוש גליון זכרון לשנת ה־130 משל ,היא הקריקטורה שפורסמה בראשית מלחמת העצמאות —
בחורף — 1948עם כיבוש הקסטל ; ההר חבש את ״כובע
הגרב״ ,כיסוי הראש המקובל במלחמת העצמאות על חיילינו.
הקריקטורה סיפרה ללא מלים על גודל הנצחון באותם ימים —
הר הקסטל השולט על הדרך לירושלים נמצא בידי חיילינו.
וכך ,אל כותבי ההיסטוריה ורושמי קורות העתים — מצטרפים
גם ציירי הקריקטורות.