Page 4 - etmol 18

‫יפו במאה הקודמת ‪ -‬עיר על גבעה מוקפת בוסתנים‬ ‫‪ 40‬אלף פיאסטר לחכם מיפו‪...‬‬

‫יהודי נוסף בעל פרדס — אליאם מנשה‪ .‬מקורות אחרים‬ ‫ביומנו של מונטיפיורי‪ ,‬שיצא לאור בידי מזכירו‪ ,‬ד״ר‬
‫מגלים לנו גם‪ ,‬כי הגר הנודע באותם ימים קלאסן‪ ,‬לא רק‬ ‫אליעזר לוי‪ ,‬בשנת ‪ , 1890‬לא מוזכר ממי נקנה הפרדס ובך‬
‫שעיבד את פרדסו של מונטיפיורי כפי שהיה מקובל עד עתה‪,‬‬ ‫נוצר עד עכשיו הרושם‪ ,‬שמונטיפיורי רכש את הפרדס‬
‫מערבי‪ ,‬אולם למזלנו שרד היומן ממסע מונטיפיורי‬
‫אלא שהוא עצמו היה בעל פרדס באותה סביבה‪.‬‬ ‫שבמסגרתו קנה את הפרדס‪ ,‬בכתב ידו של מונטיפיורי‪ ,‬והוא‬
‫נמצא בבית הספרים הלאומי בירושלים‪ .‬בתאריך ‪ 5‬באוגוסט‬
‫״פקיד״ העיר‪ ,‬רב ומנהיג‬ ‫‪ 1855‬מציין ‪ ,‬מונטיפיורי בין יתר עיסוקיו באותו יום‬
‫בירושלים‪ ,‬את ״ההצעה של ‪ 40,000‬פיאסטר לחכם לוי מיפו‬
‫רב חלקו של יהודה מרגוזה ביישובה היהודי של יפו‬
‫כמאה הקודמת‪ .‬בשלב מוקדם‪ ,‬כשביפו היו מעט יהודים ולא‬ ‫תמורת אדמתו שם״‪ .‬ב״‪ 27‬באוגוסט‪ ,‬בזמן שהותו ביפו‪ ,‬רשם‬
‫היו מאורגנים בקהילה‪ ,‬נשלח מירושלים לשמש שם ב״ פ־‬
‫קיד״‪ ,‬מעין ממונה־מטעם‪ .‬אחר־כך‪ ,‬משהתיישבו בעיר‬ ‫מונטיפיורי ביומנו‪ :‬״אחרי מספר רב של שעות וימים שחלפו‬
‫העולים מצפון־אפריקה ופיתחוה והקימו בה קהילה מאור­‬ ‫בירושלים‪ ,‬וההוצאות הרבות הכרוכות בהשלמת הקניה של‬
‫אדמת רבי לוי יהודה ביפו‪ ,‬אני מתפנה ברגע האחרון לשהותי‬
‫גנת‪ ,‬היה רב העיר ומנהיגה‪.‬‬ ‫פה‪ ,‬כדי לסלק את דמי הקניה ולהעביר את בעלות הקרקע‬
‫הרב יהודה האר ‪ T‬ימים וראה את גידולה של יפו‬ ‫על שמי‪ ,‬שאשה אחת אשר לה חוזה־חכירה על חלק‬
‫היהודית‪ .‬הוא מת בשנת תרל״ט )‪ ( 1879‬בגיל ‪ .96‬בעתונות‬ ‫מהאדמה‪ ,‬מסרבת עתה לפנותה״‪ .‬אותה אשה תבעה סכום‬
‫היהודית של אותם ימים נתפרסמו כמה מכתבים שלו‪ ,‬שקראו‬ ‫כסף נוסף‪ ,‬ואחרי השתדלות מצד ד״ר לוי הגיעו להסכם‬
‫לחידוש החקלאות היהודית בארץ־ישראל‪ .‬הוא היה מתכתב‬
‫עם יהודים מחח־לארץ שביקשו להתיישב בארץ והיה מוסר‬ ‫והכל חתמו על שטר המכירה‪ ,‬שבו נאמר בין השאר‪:‬‬
‫להם פרטים על עבודת האדמה והוצאותיה ומעודדם לעשות‬ ‫״להיות שבעיר הקודש יפו לצד מזרח‪ ,‬הרחק מהעיר כדרך‬
‫כך‪ .‬בהתיישבות האמריקאים מזרחה ליפו על־ידי קבוצת‬ ‫שעה‪ ,‬יש גינה שקורין בערבי באייארא‪ ,‬הידועה על שם‬
‫הגברת מינור )במקום שקראוהו ״הר התקוה״‪ ,‬הוא מקום‬ ‫מעלת הרב יאודה לוי ומסומנת במצריה הללו‪ :‬מצד מזרחה‬
‫בית־ספר ״ שבח״ של היום ברחוב המסגר( — ראה סימן‬ ‫של הגינה נחל־עמק )הוא ואדי מוצררה של היום — ש‪.‬ה‪(.‬‬
‫ואות כי גם היהודים יכולים לשוב ולהיות עובדי אדמה‪ .‬הוא‬
‫עקב גם אחרי ההתיישבות האמריקאית השנייה ליד יפו —‬ ‫ומצד מערבה רשות הרבים דרך המלך)הוא כביש פתח־תקוה‬
‫זו של קבוצת אדמס בשנת ‪ 1867‬וביקש ללמוד מנסיונה‬ ‫של היום — ש‪.‬ה‪ (.‬ומצד צפונה יש גינה ששמה ארד אבו‬
‫בשביל התיישבות יהודית‪ .‬אולם עד כה לא ידענו‪ ,‬שהוא‬
‫עצמו היה חקלאי‪ ,‬בעל פרדס שנטע במו ידיו‪ .‬ממכתב שכתב‬ ‫ליל‪ ,‬ומצד דרומה גינה של אליאם מנשה‪ .‬הן הגינה הנזכרת‬
‫ב־‪ 28‬ביולי ‪ 1853‬לנדיב נוצרי ושתורגם לאנגלית‪ ,‬מתקבלים‬ ‫לעיל נוגע אחד״עשר קיראט )מידת קרקע( מחלק ארבע־‬
‫פרטים מעניינים ביותר ובלתי ידועים על פעלו ביפו וכן‬ ‫ועשרים להרב יאודה לוי וששה־וחצי קיראט נוגע להרב‬
‫ידיעות מהימנות על המתיישבים האמריקאים ביפו‪ .‬יהודה‬ ‫חיים אברהם פינסו וששה־וחצי קיראט נוגע להרב יחיאל‬
‫מרגוזה שמע כי ישנה משאבה ״מודרנית״ שתתאים לפרדסו‬ ‫בכל הכהן‪ .‬הנה עתה בפנינו עדים הח״מ)החתומים מטה(״‪...‬‬
‫מהמשך התעתה מסתבר‪ ,‬כי המוכרים‪ ,‬הרב יהודה מרגוזה‬
‫והוא מבקש מאותו נדיב שישלח לו מכונה בזאת במתנה‪.‬‬ ‫ואשתו ״האשה הבבתה מרת רוזה״ — ולאה בכורה‪ ,‬אשתו‬
‫וזה לשון המכתב‪ ,‬הנמצא בארכיון הציוני בירושלים‪,‬‬ ‫של חיים אברהם פינסו )שהיה באותו זמן בשליחות בחוץ‬
‫לארץ( וכן אשתו של יחיאל בכר הכהן) שג ם הוא לא היה‬
‫בתרגומו חזרה לעברית ‪:‬‬ ‫במקום(‪ ,‬אישרו‪ ,‬כי מכרו את ״הבאייארא מתהומא דארעא‬
‫״בחסדי האל‪ ,‬הריני מצהיר בזה שאני הוא הישראלי‬ ‫)מעומק הארץ( ועד רום הרקיע וכל אשר בתוך הגינה‬
‫הראשון שכא הנה ליפו לפני עשרים־וחמש שנה )לפי מכתב‬ ‫להשר כבוד מו״ה )מורנו ורבנו הרב( משה מונטיפיורי‪...‬‬
‫זה יוצא שהרב יהודה הלוי מרגוזה התיישב ביפו בשנת‬ ‫בעד סך ארבעים אלף פייאסטעהר טורקי״‪ .‬אגב‪ ,‬מתוך‬
‫‪ , 1833‬אולם לפי נוסח מצבתו בבית־הקברות הישן ביפו‬ ‫תיאור גבולות הנחלה מתגלה לנו‪ ,‬כי היה באותה סביבה‬
‫עולה שהתיישב שם בשנת תקפ״ה‪ — 1825 ,‬ש‪.‬ה‪ (.‬אחד‬
‫משבט דן קראתי בעתונים שחברה אמריקאית — יעניק ה׳‬