Page 8 - etmol 18
P. 8
ב־ת המקדש ירושלים mm
והמקומות הקדושים I
©1 עיטור יהודי ישן I
מדרש שלמה כותל מערכי
עליית הקראים וגם להתערבות השלטונות ולמעצרים מאושר .התודה לאל אשר הגיעני לזמן
והגלייתם של אחדים מאישיה של ישי הזה ,לראות"את המחזה הכביר הזה...
באותה תקופה הרבו גם הקראים, הגעתי ,אדוני ,לירושלים אתמול ,שלם
שקמו אז כתנועה ,לעלות לארץ־ישראל. בת ארץ־ישראל. ובריא ,אחרי סבל נורא ושלג שתפס
סיסמתם היתה הפסוקים מספר ישעיהו: אותנו בדרך ...אני ,אדוני ,זקוק לעופות
״על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים על הר הזיתים היו מכריזים גם על ואני עומד לרדת לרמלה ואינני יודע
כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המינויים ותוארי הכבוד שהיתה הישיבה אדוני כמה אשהה מפני שהעיר נתקפה
המזכירים את ה׳ אל ד5ןי לכם .ואל תתנו מעניקה לנאמניה בקהילות ישראל .על על־ידי גשם נורא ושלג ונמשך הגשם
דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים הר הזיתים נמצאה אבן שאורכה עשר
תהלה בארץ״ .הקראים פנו אל המאמי אמות ורוחבה שתי אמות ,אשר נקראה קרוב לד׳ ימים״.
נים לעלות לירושלים ואחד מחכמיהם, יש לציין ,כי רוב העולים אמנם באו
דניאל אלקומסי ,קרא :״שלחו מעל עיר ״כיסא החזנים״ .האמינו שאותו כיסא לחג הסוכות ,אולם היו שבאו בכל עת
חמשה אנשים ומחייתם עמם למען... ניצב במקום שבו עמד הכבוד שלוש שנתאפשר להם הדבר ,והסוחרים שהיו
להתחנן אל אלהינו על הרי ירושלים״. פנויים מעסקיהם בחורף ,יצאו לארץ
תעמולה זו נשאה פרי ובשנת 825החלה שנים ומחצה עד לחורבנה של ירושלים,
עליית קראים לארץ .הם הקימו מחוץ באותם ימים.
לחומות ירושלים ,במורד המערבי של על פי דברי הנביא יחזקאל ,ולשם עתיד מרכז ההתכנסות והתפילה בעת
נחל קדרון ,שכונה משלהם .אחד הקרא הכבוד לשוב .שם היה ראש הישיבה העליה־לרגל בחודש תשרי היה הר
ים שעלו לארץ מספר :״הגענו לירוש הזיתים .היה מי שסבר ,שהדבר נגרם
לים ולא אכלתי בה בשר ולא עוף מפני דורש בעת העצרת. כתוצאה מדחיקת רגליהם של היהודים
יראת שמים ...ונהניתי מהאוכל וגם מן הגישה אל הר הבית .אבל נראה
מהגבינה אבל הקור נמאס עלי״ .כפי העולים לרגל היו צפויים לתלאות שלהתכנסות על הר הזיתים יש עזורשים
שידוע לנו ,היתה לקראים מעין תעשיית קשות ,שכן רובם היו מגיעים לארץ קדומים .מכתב מירושלים אומר ,כי עם
גבינה על הר הזיתים ואותו עולה אכל בספינות .אולם אף־על־פי שההפלגה הכיבוש הערבי היהודים ״קנו הר הזי
בים באותם ימים היתה קשה ,היו מעטים תים אשר עמדה השכינה עליו״ .במכת
מתוצרת עדתו. מגיעים בשיירות גמלים ,מפני שבדרכי בים מוזכרת ההתכנסות על הר הזיתים
בהסכמה עם השלטונות המוסלמים ,וגם
וכך למדים אנו מהמכתבים ומהתעו־ היבשה היתה הסכנה גדולה עוד יותר, הרשות ״לסובב שערי המקדש ולהתפלל
שכן הדרכים היו מעזובשות בגייסות עליהם בקול רם״ .עם התחדשות הישוב
דות ,כי מאז הכיבוש המוסלמי ועד ובשודדים .עולי־רגל נוצרים לארץ בירושלים אחרי הכיבוש המוסלמי,
הביבוש הצלבני ,לאורך 465שנים ,לא סבלו אז יותר .מפורסמת שיירת העולים התחדש כנראה גם מנהג עתיק של
פסקה עליית יהודים לארץ ויחד עם זאת, הכרזת סדרי לוח השנה על הר הזיתים.
נמשכה באופן רצוף העליה־לרגל .היה הנוצרית בראשותו של הבישוף גינתר,
זה ביטוי לקשר הנפשי העמוק של יהודי שהותקפה על־יד רמלה בשנת . 1065 השליו על ראשי ישראל
התפוצות באותו זמן לארץ־ישראל. היהודים לא נתקלו בקשיים דומים ,שכן הסופר הערבי אלבירוני מספר ,כי
היו בני האיזור ,התמצאו בו ונסעו דרכו ״היום האחרון לחג הסוכות ,הוא היום
באופן קבוע לצורכי מסחר .אולם מצו השביעי בו והעשרים ואחד לחודש,
יות ידיעות רבות על ירידה במספר נקרא ׳עראפא׳ )כלומר ערבה( ,בו עמד
השליו על ראשי בני ישראל במדבר ובו
העולים לרגל בזמנים של אי-שקט .אנו חג העצרת ,מפני שבו יתכנסו היהודים
שומעים על כך תלונות רבות ,כמו ב׳האר הרא׳ שבירושלים בתורת עולים
לרגל והם מקיפים את ה׳אורון׳)הארון(
במכתבו של שלמה בן־יהודה ,מנהיג
הבבלייים בפוסטאט :״לא נכחד ממך ,כי אשר בבתי כנסיותיהם״.
בשעת ההתכנסות על הר הזיתים היו
אפילו אותם החוגגים שהיו מתכנסים מכריזים חרם על הקראים .ידוע ממכתבי
בכל שנה נמנעו מסכסוך החילות ושי 'המאה הי״א שמנהג זה גרם לסכסוכים
קשים שגרמו לפילוג אף בעדת הרבנים
בוש הדרכים״ .שלמה בן־יהודה מרבה
להתלונן על ההפרעות בדרכים שגרמו
למיעוט העולים־לרגל ועל הקשיים
הכספיים של העולים.
8