Page 11 - etmol 18
P. 11
המחלקה של ״רפול״, אלעזר — ״ דדו״ .מפקד פלוגה אחר כרת ,ובהדרגה נתגבשה ההחלטה:
מי שיהיה לעתיד בקרב םן-סימון ,אורי בן-ארי ,זכה המפקדים יחפו בשארית התחמושת על
הרמטכ״ל לחזור כראש חטיבת הראל ולהיות בין פקודיהם המעטים שנותרו כשירים ,או
המשחררים את ירושלים במלחמת ששת על פצועים קל המסוגלים ללכת .הפקו
שלא יכולתי לעמוד על רגלי ,הושיבו הימים .כעבור זמן שימש בתפקיד חשוב דים יפרצו החוצה וינסו להגיע לעמק-
אותי על כיסא ליד אחד החלונות — בקרב על סיני במלחמת יום-הכיפורים. המצלבה ואל המפקדה .המפקדים יישא
רו עם הפצועים קשה וההרוגים ,יכינו
ויריתי. מי ״וישבר״ ראשון מטעני-חבלה בבנין המנזר ,וכאשר
״זאת היתה שעת המשבר ,שעת יפרצו הערבים פנימה ,יפוצצו את
הייאוש .לרגע עלתה המחשבה בראש בשביל אחד מהלוחמים אז ,״רפול״, הבניין על כל אנשיו .בך יחוסלו גם
— אולי ניכנע? אך ברגע השני סחטנו היה קרב םן-םימון גורלי ובעל משמעות הערבים שיחדרו למנזר ,ביחד עם
מעצמנו את טיפת הכוח האחרונה ואמר הלוחמים שייוותרו בו ,והאויב לא יוכל
נו :עוד לא .הוספנו להילחם ,אבל רק רבה .לימים אמר:
מחוסר ברירה ,ידענו שאסור לנו להי ״הקרב על םן-סימון היה הקרב היחיד להניח ידיו עליהם בעודם חיים.
שלי ,שבו לא הייתי בטוח בנצחון .ברגע
שבר. שכותרנו בתוך הבניין עבה-הקירות בגשם נרטב
״ואז נשברו הערבים .תחילה נמלטו והערבים עברו להתקפת נגד — לא גם אויבך
האזרחים תושבי קטמון ,אחריהם נסוגו האמין איש מבינינו כי נצא משם חיים.
אנשי הכנופיות .אז נוכחתי לראשונה כבשנו את המנזר בהתקפת לילה .עם על החובש ,אברהם קלאר ,הוטל לק
בדבר ,שאחר-כך חזרתי ונוכחתי בו עוד שחר החזירו הערבים את היוזמה לידי בוע מי מהפצועים מסוגל להצטרף אל
פעמים רבות :בהתכתשות ממושכת הם .בשתים אחרי-הצהרים עדיין הוסיפו הכוח שינסה לפרוץ החוצה ,ומי יושאר
מנצח זה שיש לו הכוח להחזיק מעמד להתקיף .חדרי המנזר היו מלאים נפג במנזר .אברהם ,שזכר את זוועות השו
זמן רב יותר .בקרב קטמון היתה העדי עים .אני עצמי נפצעתי בראש ודם שטף אה ואת ה״סלקציה״ שהיו הגרמנים
פות המספרית לצד הערבים ,אך מאחר על הפנים וסינוור את העיניים .כיוון מבצעים ביהודי הגיטאות — מי
שאנחנו הצלחנו להחזיק מעמד זמן רב לעבודת-כפיה ומי לתאי-הגאזים — לא
היה מסוגל למלא את ההוראה בלב
יותר — נשברו הם.
״את הלקח הזה — סיים ׳רפול׳ — שלם .אך לא היתה ברירה.
בני מרשק ,שכונה בפי חבריו
אסור לנו לשכוח לעולם״’ . ״הפוליטרוק״ ,שגם הוא נפצע בקרב,
עקב אחר ההכנות בעיניים כלות .שוב-
ושוב אמר לחבריו המפקדים :״פתגם
רוסי עממי אומר ,שאם יורד גשם ואתה
נרטב עד לשד עצמותיך ,נרטב גם השכן
שלך .אם לנו קשה ,אולי קרוב גם האויב
לםף-התמוטטות .לכן לא להרפות! נמ
שיך להילחם עוד חמש דקות! סופם של
הערבים להתמוטט!״
לפתע התעורר מכשיר-הקשר לחיים
ומן המפקדה נתקבלה ידיעה מדהימה:
״ממקור-חיים מדווחים על בריחה
מבוהלת של הערבים מקטמון!״
״רפול״ ואחרים ,שרוחם נפלה בהי
נתן ההוראה להיכון לפינוי היעד החיוני,
התאוששו כהרף-עין .הם פרצו מתוך
המנזר ,נגד המערך הערבי המתמוטט.
לפנות ערב כבר יכלה התגבורת להגיע
לקטמון — הן מן החטיבה הירושלמית
והן מחטיבת ״הםא ל״ .כובשי קטמון
ביצעו את משימתם ויכלו לחזור לבסי
סם.
6ו הרוגים,
40פצועים
המחיר ששילמו היה יקר 16 :הרוגים
ו 40-פצועים ,מתוך 80לוחמים שיצאו
לקרב פחות מיממה קודם לכן .אך ירוש
לים המערבית ניצלה .גורלה נחרץ
באותה מערכה קשה להיות עברית.
שלושים שנה אחר-כך — בימים אלה
— נתמנה מי שהיה מפקד מחלקה בקרב
קטמון לרמטכ״ל — רפאל איתן ,הוא
״רפול״ .לפני כן שימש כרמטכ״ל מי
שהיה מפקד פלוגה באותו קרב ,דוד
11
