Page 15 - etmol 18

P. 15

‫מה קרה באותו כינוס‬
‫שעליו מסופר בהגדה‪,‬‬
‫שחכמים ישבו בו עד‬

‫״קריאת שמע של‬
‫שחרית״ ז‬

‫ר‪-‬בחק?‬

‫מאת אהרון אופנהיימר‬

‫מרד התפוצות בימי טראיאנום‪ ,‬כלומר‬ ‫הרומי‪ .‬הם חיזקו דעה זו גם מסופו של‬ ‫אחד הקטעים הידועים בהגדה של‬
‫לפני שנת ‪ 115‬לספירה‪ ,‬ובאותה עת‬ ‫המעשה‪ ,‬המספר על התלמידים שבאו‬ ‫פסח כולל את המעשה בחמשת החכמים‬
‫איש לא תיכנן ופעל לקראת מרד בר‪-‬‬ ‫כדי לומר לרבותיהם‪ ,‬כי הגיע זמן‬ ‫שהיו מסובים בבני״ברק‪ :‬״מעשה ברבי‬
‫אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן‬
‫כוכבא שפרץ בשנת ‪ 132‬לספירה‪.‬‬ ‫קריאת שמע של שחרית‪ .‬מכאן משמע‬ ‫עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו‬
‫החוקר המרכזי של תקופת המשנה‬ ‫שהחכמים עצמם נסתרו מעין רואה‪ ,‬שכן‬ ‫מסובין בבני ברק‪ ,‬והיו מספרים ביציאת‬
‫והתלמוד בדורנו‪ ,‬גדליה אלון‪ ,‬הוכיח‪ ,‬כי‬ ‫אחרת היו רואים במו עיניהם שעלה‬ ‫מצרים כל אותו הלילה‪ ,‬עד שבאו תלמי‬
‫המטרה העיקרית של מסעות חכמי‬ ‫דיהם ואמרו להם‪ :‬רבותינו הגיע זמן‬
‫הסנהדרין בארץ ושל השליחויות לתפו‬ ‫עמוד השחר והגיע זמנה של קריאת‬
‫צות היתה להפעיל את הסמכות של‬ ‫שמע‪ .‬הימצאותו של רבי עקיבא בין‬ ‫קריאת שמע של שחרית״‪.‬‬
‫הסנהדרין כלפי העם‪ ,‬ולקשור אליה את‬ ‫החכמים המופיעים במעשה זה הם‬
‫ישובי הארץ ואת התפוצות‪ .‬במסגרת‬ ‫החכמים וההתכנסות בבני‪-‬ברק‪ ,‬שהיתה‬ ‫מחשובי החכמים של יבנה‪ ,‬מקום שבו‬
‫מסעות אלה נוצרה ההזדמנות לבני‬ ‫מקום מושבו של רבי עקיבא‪ ,‬הביאו‬ ‫נוסדו מחדש מוסדות ההנהגה לאחר‬
‫הישובים להעלות את שאלותיהם בנוש‬ ‫להיווצרות הדעה שהעיסוק ביציאת‬ ‫חורבן הבית השני‪ .‬השאלה שהטרידה‬
‫אי הלכה ובעניינים אחרים לפני החכמים‬ ‫מצרים היה רק לשם הסוואה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫פרשנים וחוקרים רבים היא‪ ,‬מה טעם‬
‫המייצגים את מוסדות ההנהגה‪ ,‬ואילו‬ ‫נאספו הללו לחוג את חג הפסח בבני‪-‬‬
‫החכמים יכלו להורות ישירות את התק‬ ‫עיסוקם העיקרי של החכמים לא היה‬
‫נות וההלכות שנתחדשו במרכז שב‬ ‫סדר ליל פסח‪ ,‬אלא ההכנות לקראת מרד‬ ‫ברק ולא במרכז שבענה‪.‬‬
‫אברבנאל‪ ,‬בפירושו להגדה של פסח‪,‬‬
‫יבנה‪.‬‬ ‫בר‪-‬כוכבא‪ ,‬כאשר הרוח החיה בהתכנ‬ ‫פתר בעיה זו בצורה מקורית‪ ,‬באמרו‬
‫סות זו היה רבי עקיבא‪ ,‬הידוע כמנהיגו‬ ‫שבני ברק‪ ,‬או ברק‪ ,‬אינו שם מקום‪ ,‬אלא‬
‫מעשה ברבן גמליאל‬ ‫נאמר לגבי ״כלים יפים מבריקים‬
‫הרוחני של מרד זה‪.‬‬ ‫בזהרם״ שהסבו עליהם! כלומר החכמים‬
‫על רקע גישה זו יש לבדוק גם את‬ ‫דעה זו ניזונה מנטייתם של חוקרים‬ ‫היו מסובים על בדי משי שהם בני‬
‫המעשה בחכמים שהיו מסובין בבני‪-‬‬ ‫אחדים לראות כל ישוב שנזכר בו כינוס‬ ‫)בעלי( ברק‪ .‬תפישה שכזאת אופיינית‬
‫של חכמים מחכמי הסנהדרין כמקום‬ ‫לפרשן של ימי‪-‬הביניים היושב באירו‬
‫ברק‪:‬‬ ‫מפלט מן השלטונות וגזירותיהם‪ ,‬וכל‬ ‫פה‪ ,‬ואינו מתמצא בשמות הישובים‬
‫ראשית‪ ,‬יש לדעת‪ ,‬כי למעשה שבהג‬ ‫מעשה הקשור לרבי עקיבא — כקשור‬
‫דה של פסח מצויה מעין מקבילה בתוס‬ ‫בהכרח גם למרד בר‪-‬כוכבא‪ .‬כך לדוג‬ ‫ובגיאוגרפיה של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫פתא פסחים‪ :‬״מעשה ברבן גמליאל‬ ‫מה‪ ,‬כאשר מקור מסוים סיפר על הימצ‬ ‫בני‪-‬ברק המקראית והתלמודית מזוהה‬
‫וזקנים שהיו מסובין בביתו של בייתוס‬ ‫אותו באושא של רבן גמליאל‪ ,‬שעמד‬ ‫במקום שבו מצוי הכפר הערבי אבן‪-‬‬
‫בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות‬ ‫בראש הסנהדרין ביבנה‪ ,‬הביא הדבר‬ ‫אבראק )המכונה גם ח׳יריה(‪ ,‬השוכן‬
‫הפסח כל אותו הלילה עד קרות הגבר‪,‬‬ ‫להשקפה שרבן גמליאל העתיק את‬ ‫כארבעה קילומטרים מדרום לבני‪-‬ברק‬
‫הגביהו מלפניהם וניערו והלכו להם‬ ‫מקום הסנהדרין מיבנה לאושה שבגליל‬ ‫של ימינו‪ ,‬סמוך לצומת דרך לוד וכביש‬
‫לבית המדרש״ )תוספתא פסחים‪ ,‬פ״י‬ ‫בשל גזירות הרומאים! והעדויות הרבות‬ ‫גהה‪ .‬צומת זה מכונה כיום צומת המסו‬
‫הי״ב(‪ .‬בין המעשים שבתוספתא ובהג ‬ ‫על מסעות רבי עקיבא לתפוצות הביאו‬ ‫בים על שם המעשה מההגדה של פסח‬
‫דה מצויים הבדלים אחדים‪ .‬בהגדה מדו‬ ‫למחשבה‪ ,‬שמטרתם של מסעות אלה‬ ‫על אודות החכמים שהיו מסובים בבני‪-‬‬
‫בר בבני‪-‬ברק ואילו בתוספתא בלוד!‬ ‫היתה לגייס כספים וחיילים למרד בר‪-‬‬ ‫ברק‪ .‬באתר עצמו נערכות חפירות‬
‫בהגדה מנויים שמותיהם של חמשה‬
‫חכמים ורבן גמליאל אינו נזכר ביניהם‪,‬‬ ‫כוכבא‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיות‪.‬‬
‫ואילו בתוספתא נזכר רבן גמליאל ואין‬
‫פירוט של שמות החכמים שהסבו עמו!‬ ‫בדיקה מדוקדקת יותר מפריכה גישה‬ ‫פעולה מחתרתית?‬
‫החכמים בהגדה היו מספרים ביציאת‬
‫מצרים‪ ,‬ואילו בתוספתא עסקו בהלכות‬ ‫זו‪ .‬רבן גמליאל אינו מצוי ופועל רק‬ ‫חוקרים אחדים טענו‪ ,‬צי הימצאותם‬
‫הפסח ! בהגדה מסתיים המעשה בקריאת‬ ‫של החכמים בבני‪-‬ברק ולא ביבנה קשו‬
‫באושא‪ ,‬אלא גם באכזיב‪ ,‬בעכו ובטבריה‬ ‫רה בפעילות מחתרתית כלפי השלטון‬
‫שבגליל‪ ,‬ובן באשקלון‪ ,‬בלוד‪ ,‬בכפר‬

‫עותנאי )לא הרחק ממגידו( וביריחו‪.‬‬
‫באחד המקורות נאמר עליו‪ ,‬כי ״היה‬
‫עובר ממקום למקום״‪ .‬מסעותיו של רבי‬

‫עקיבא לתפוצות נערכו בחלקם עוד לפני‬

‫‪15‬‬

10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20