Page 20 - etmol 18

‫הרווושוו לציון‬ ‫•הרב יעקב מאיר‪ ,‬״הראשון־לציון״‬
‫שנבחר‬ ‫ה״‪ ,23‬נבחר פעמיים למשרת ראש הרב*‬
‫□עח״□‬ ‫נים של ארץ־ישראל‪ .‬בפעם ראשונה‪,‬‬
‫בתקופה התורכית‪ ,‬נדחה מכיסאו כתוצ­‬
‫מאת אברהם ב‪ .‬ריבלין‬ ‫אה ממריבות ותככים‪ :‬בפעם השניה —‬
‫בימי האנגלים — היה רבה של הארץ‬
‫הרב שביקש‬ ‫במשך ‪ 18‬שנה‪ .‬בתקופה זו אירע‬
‫לברוח מרבנות‪,‬‬ ‫״מהפך״ ברבנות‪ :‬אל הראשון־לציון‪,‬‬
‫נהיה חלפן‬ ‫כינויו של ראש הרבנים בארץ‪ ,‬שהיה‬
‫אבל נבחר‬ ‫תמיד בן העדה הספרדית‪ ,‬נוסף רב‬
‫כ״חכם באשי״ •‬ ‫ראשי ״א שכנזי״ — אברהם יצחק הכהן‬
‫יהודי סלוניקי‬ ‫קוק‪ .‬מאז נקבעה המסורת שבמשרת‬
‫עורכים שביתה כללית‬ ‫הרבנים הראשיים ישמשו שניים בעלי‬
‫כדי למנוע בעד רבם מלבקר בארץ‪...‬‬ ‫זכויות שוות — רב מהעדה הספרדית‬

‫ביום ‪ 22‬לחודש מארם )‪ ( 1907‬וביום ‪26‬‬ ‫בחירתו הקיפה אז את כל העדה הספר­‬ ‫ורב מהעדה האשכנזית‪.‬‬
‫בו הגיש למותצארף)המושל( את אישור‬ ‫דית בירושלים והדיה הגיעו גם לחוץ־‬ ‫הרב יעקב מאיר‪ ,‬בן כלב מירקאדו‪,‬‬
‫לארץ‪ .‬הקונסוליה האנגלית בירושלים‪,‬‬ ‫נולד בירושלים בשנת תרט״ז )‪.( 1856‬‬
‫השולטן שהביא עמו״‪.‬‬ ‫שמסרה דו״חות מרובים על יהודי הארץ‬ ‫בתקופה זו החל הישוב היהודי בירוש­‬
‫ובעיותיהם‪ ,‬שלחה מברק לשגרירות‬ ‫לים מתרחב ומתבסס‪ .‬אביו עסק במסחר‬
‫הקונסוליה מסבירה‪ ,‬כי ״מר פניז׳אל‪,‬‬ ‫האנגלית בקושטא ובו סופר מן הנעשה‬ ‫וראה ברכה בו‪ .‬יעקב היה בן יחיד‪,‬‬
‫מועמד הסיעה המתנגדת לחברת ׳אליא ­‬ ‫״מאחורי הקלעים״ של בחירת הרב‪:‬‬ ‫ואביו הקדיש לו תשומת לב רבה‪ ,‬מתוך‬
‫נס׳‪ ,‬לא נבחר בדרך הרגילה‪ .‬הוא היה‬ ‫״הנני מתכבד להודיעך‪ ,‬כי מר יעקב‬ ‫דאגה מיוחדת לחינוכו‪ .‬יעקב הצעיר‬
‫בבוכרה כדי לאסוף תרומות לעניי עדתו‬ ‫מאיר נבחר על־ידי הקהילה היהודית‬ ‫הוכיח כשרונות בלימודי התורה והוסמך‬
‫ובשובו דרך קושטא עלה בידו להשיג‬ ‫בירושלים כרב ראשי שלה‪ .‬המושל נתן‬ ‫לרבנות‪ .‬אלא שבראשית דרכו בוזר‬
‫אישור זמני לבחירה עד לקבלת כתב‬ ‫להתפרנס ממסחר ולא לעשות מהתורה‬
‫את כתב המינוי בהמלצת הרב הראשי‬ ‫קרדום לחפור בו‪ .‬בשנת ‪ 1877‬התיישב‬
‫מקושטא״‪.‬‬ ‫המינוי הרשמי מקושטא‪ .‬הרב החדש‬ ‫ביפו עיר הנמל בתקוה למצוא בה פרנ­‬
‫הוא בן ‪ 45‬ונבחר בהשפעת חברת‬ ‫סה בעסקי חלפנות‪" .‬אבל הוא לא נועד‬
‫הרקע למריבה היה ריב משפחות‬ ‫׳אליאנס״׳‪ .‬הקונסוליה מוסרת בהמשך‬ ‫למסחר וכעבור זמן קצר נתבקש על־ידי‬
‫בירושלים וכן התנגשויות עם חברת‬ ‫המברק כי ״באשר לעניינים דתיים אין‬ ‫הנדבן הירושלמי עזריה די־ביטון לעמוד‬
‫הוא פופולרי די הצורך‪ ,‬אבל נראה‬ ‫בראש ישיבה קטנה שהקים בביתו‪ .‬הרב‬
‫׳אליאנס׳ — ״כל ישראל חברים״ —‬ ‫שהוא בעל כוונות טובות ומתקדם‬ ‫מאיר השתתף גם בפעילות ציבורית‬
‫בעיר ונתבקש כמה פעמים לצאת לחוץ‬
‫של יהודי צרפת‪ ,‬שהקימה בתי־ספר‬ ‫בדעותיו״‪.‬‬ ‫לארץ כדי לאסוף כספים למטרות שו­‬
‫במקומות רבים‪ .‬לחברה היו בירושלים‬
‫כמה וכמה מוסדות ונציגה היה אדם‬ ‫אולם מתנגדיו של הרב הצליחו במזי­‬ ‫נות‪.‬‬
‫תקיף ובעל השפעה — אלברט ענתבי‪,‬‬ ‫מתם‪ ,‬ובמכתב שנשלח אחר־כך על־ידי‬ ‫שליחותו הראשונה היתה בשנת ‪1882‬‬
‫לבוכרה‪ ,‬שם היתה אוכלוסיה יהודית‬
‫שתמך ברב מאיר‪ .‬מתנגדיו של הרב‬ ‫הקונסוליה נמסר‪ ,‬כי ״מינויו של הרב‬ ‫מושרשת במסורת האבות‪ ,‬אבל מנותקת‬
‫יעקב מאיר לא נתאשר ובמקומו נתמנה‬ ‫במידה רבה מהעולם היהודי‪ .‬הוא קשר‬
‫מאיר טענו שהוא ״מתקדם״ יותר מדי‪,‬‬ ‫מר אליהו פניז׳אל‪ ,‬אשר הגיע בקושטא‬ ‫קשרים חזקים עם בני קהילה זו‪ ,‬ומששב‬
‫״ ציוני״‪ ,‬שכן היה קרוב ל׳׳ישוב‬ ‫לארץ עזר להם בבניין שכונתם ״רחו­‬
‫בות״‪ ,‬שבזמנה היתה היפה בשכונות‬
‫החדש״ ואהד את מטרותיו‪ .‬המתנגדים‬ ‫העיר‪ .‬הוא עזר גם בהקמת השכונות‬
‫״עזרת ישראל״ ו״ימין משה״‪ .‬ב־‪1885‬‬
‫טענו גם שהוא מושפע מהחברה הצרפ­‬ ‫יצא בשליחות לצפון אפריקה‪ .‬משחזר‬
‫תית ובנימוק זה שיכנעו את השלטון‬ ‫לארץ היה שותף לאליעזר בן־יהודה‬
‫ולמשכילי ירושלים האחרים‪ ,‬שהקימו‬
‫את החברה ״שפה ברורה״ שמטרתה‬
‫היתה הפצת השפה העברית‪ .‬הרב מאיר‬
‫עזר בהצלת יהודי פרם‪ ,‬שהתורכים רצו‬
‫לגרשם מהארץ ועשה רבות להשלים‬
‫ולפייס בין עדות וסיעות שונות בירוש ­‬

‫לים‪ ,‬יפו‪ ,‬חברון וטבריה‪.‬‬

‫מריבה סביב המינוי‬

‫בסוף שנת תרס״ו )‪ ( 1906‬נבחר הרב‬
‫יעקב מאיר לרב ראשי‪ ,‬ראשון־לציון‪,‬‬
‫ובכינויו הרשמי ״חכם באשי״‪ ,‬אולם‬
‫בעדה הספרדית לא שרר אז ״שלום‬
‫בית״‪ ,‬ומתנגדיו ניסו להשפיע על ממש­‬
‫לת קושטא‪ ,‬שליטת הארץ‪ ,‬שלא להכיר‬
‫בו כ״חכם באשי״‪ .‬המריבה סביב‬

‫‪20‬‬