Page 21 - etmol 18

‫השלטץ בקושטא‪ ,‬ורק משום אהבת‬ ‫הרב יעקב מאיר נרגעה ההתנגדות ולא‬ ‫התורכי שלא לאשר את המינוי‪ ,‬שכן‬
‫השלום ומתוך ויתור‪ ,‬ניתנו לאשכנזים‬ ‫פרצה החוצה‪.‬‬ ‫הרב נתמך על־ידי חברה זרה‪ ,‬״אליא'‬
‫זכויות רבות מאלו המגיעות להם לפי‬
‫אגב‪ ,‬עניין זה של שיתוף רב ספרדי‬ ‫נם״ הצרפתית‪.‬‬
‫החוק״‪.‬‬ ‫עם רב אשכנזי בהנהגת יהודי הא ‪p‬‬ ‫הרב אליהו פניז׳אל נבחר כראשון־‬
‫הבחירה של הרבנים מאיר וקוק לרב­‬ ‫התעורר עוד בזמן כהונתו של‬ ‫לציון וחכם־באשי‪ ,‬ואילו הרב יעקב‬
‫נות הראשית היתה מוצלחת‪ ,‬כי שניהם‬ ‫מאיר נתבקש על־ידי הקהילה היהודית‬
‫עבדו בצוותא ובהבנה ומתוך התחשבות‬ ‫בראשון־לציון יש״א ברכה‪ ,‬הוא יעקב‬ ‫הגדולה בסלוניקי לשמש שם כרב‬
‫זה בזה וידעו לבסס את הרבנות הרא­‬ ‫שאול אלישר‪ .‬היה זה בזמן קבלת הפנים‬ ‫ראשי‪ .‬אלא שיד מתנגדיו הגיעה גם‬
‫שית‪ ,‬מבלי שיזניחו את ענייני עדותיהם‬ ‫לקיסר וילהלם השני מגרמניה‪ ,‬שביקר‬ ‫לסלוניקי והם הצליחו לעכב את אישור‬
‫בירושלים בשנת ‪ . 1898‬ועדת קבלת־‬ ‫המינוי על־ידי ממשלת קושטא בהודיעם‬
‫ומוסדותיהם‪.‬‬ ‫״שהרב ‪r‬קב מאיר חבר לכת הציונית‬
‫הרב יעקב מאיר נפטר בשנת תרצ״ט‬ ‫הפנים כללה מספר שוה של נציגים‬ ‫החוטאת‪ ,‬השואפת להפריד את ארץ־‬
‫)‪ .( 1939‬במקומו כראשון־לציון נבחר‬ ‫ישראל מתורכיה״‪ .‬הרב חזר לירושלים‪,‬‬
‫הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל‪ ,‬שמילא‬ ‫ספרדים ואשכנזים ובראעזם הרב אלישר‬ ‫אולם מנהיגי הקהילה בסלוניקי לא וית­‬
‫לפני כן את מקומו של הרב יעקב מאיר‪,‬‬ ‫הספרדי והרב סלנט האשכנזי‪ .‬כפי‬ ‫רו‪ ,‬שלחו שליחים לקושטא והשיגו אי­‬
‫שמספר אפרים כהן־רייס בזכרונותיו‪,‬‬ ‫שור למינוי‪ .‬הרב מאיר שימש שם‬
‫כרב ראשי בסלוניקי‪.‬‬ ‫הודגש אז ״שהעדה הספרדית היא בבי­‬ ‫ברבנות כעשר שנים‪ ,‬היה אהוב על‬
‫רת העדות והעתיקה בירושלים‪ ,‬ושממ־‬ ‫יהודי העיר ופעל הרבה בענייני החינוך‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬הראשונים לציון ‪ -‬אברהם‬ ‫שלת תורכיה מכירה רשמית ברב ראשי‬ ‫בהשתדלותו גם נפתח שם גן־ילדים‬
‫אחד והוא החכם־באשי המאושר מטעם‬
‫אלמאליח‪.‬‬ ‫ראשון‪.‬‬

‫ידיחת שעלתה בעשן‬ ‫שביתה כללית‬

‫בראובן שיש לו הנאה מריח העשן והגוי‬ ‫היה היה אדם בירושלים לפני יותר‬ ‫בני ירושלים לא ויתרו והחליטו להז­‬
‫מעצמו אמר לראובן ביום שבת קודש‬ ‫ממאתיים שנה והוא אהב לעשן‪ .‬ובשבת‬ ‫מין את הרב לביקור בארץ כדי לדון עמו‬
‫שיפתח את פיו ויקבל העשן לתוך פיו‬ ‫הרי אסור לעשן‪ .‬המציא ׳״המצאה״׳ כיצד‬ ‫על בחירתו מחדש‪ .‬אולם כפי המסופר‪,‬‬
‫וימלא פיהו עשן ויוציאנו אחר״כך ראובן‬ ‫ליהנות מעישון נרגילה בשבת‪ ,‬מבלי לעבור‬ ‫מנעו יהודי סלוניקי בבהלה את הנסיעה‪,‬‬
‫לאט״לאט וכך היה עושה בכל יום שבת‪.‬‬ ‫עבירה‪ ,‬או כך נדמה לו‪ .‬חבר שלו פנה אל‬ ‫שכן חששו שהרב יעזוב אותם‪ .‬הסבלים‪,‬‬
‫רבה של ירושלים באותם ימים ‪ -‬חיים‬ ‫פועלי הנמל‪ ,‬החנוונים היהודים של‬
‫״ונמשך מזה שכשהיה הגוי רואה את‬ ‫משה מזרחי‪ ,‬ושאל אם אמנם מותר בדרך זו‬ ‫סלוניקי הכריזו ממש שביתה כללית כדי‬
‫ראובן בא אליו ביום שבת‪ .,‬היה משתדל‬ ‫ליהנות מהעישון‪ .‬תו לשון השאלה כפי‬ ‫למנוע בעד הרב מלנסוע לירושלים‪.‬‬
‫להדליק כלי העשן לעשות נחת רוח לראובן‬ ‫ניסוחה בספרו של הרב ~ ״אדמת קדש״ ‪:‬‬ ‫עתון יהודי בסלוניקי תיאר אותה הפג­‬
‫״שאלני עובר אורח מעולי רגלים על‬
‫ובא ויושב בצידו ועושה כנ״ל‪.‬‬ ‫ראובן שהוא להוט אחר שתיית העשן‪,‬‬ ‫נה‪:‬‬
‫״ואף־על־פי שלא היה בדעתו של הגוי‬ ‫הנקרא בכל לשון טוטון‪ ,‬כל ימות החול‪,‬‬
‫לשתות עשן‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬היה שותה בשביל‬ ‫לרבות הלילות‪ ,‬עד שהשינה חוטפתו והיה‬ ‫״חפצי הרב היו כבר מוכנים והעגלה‬
‫כבוד ראובן אהובו‪ .‬ונשאלתי אם יש איסור‬ ‫לו צער על זה ביום שבת קודש ויבקש לו‬ ‫באה לקחתם אל התחנה‪ .‬כל רבני העיר‬
‫יצרו עצה נבערה‪ ,‬שילך וישב אצל הגוי וכן‬ ‫ורוב חברי ועד העדה ושליחים ותלמידי‬
‫בדבר אם לא״‪.‬‬ ‫תלמוד־תורה באו להיפרד מאת הרב‬
‫עד כאן השאלה שמתוכה עולה דמותו‬ ‫עשה‪ ,‬ונתיישבה דעתו בזה‪.‬‬ ‫וללוותו אל התחנה‪ ,‬אבל פתאום בא‬
‫של ״״שרוף״ לעישון שקשה לו להתאפק‬ ‫״היה לו לראובן גוי אהוב לו והרגיש‬ ‫המון יהודי‪ ,‬אשר מנה כאלף וחמש מאות‬
‫ביום שבת‪ .‬הרב בתשובתו פירט את דרך‬ ‫נפש‪ ,‬ודרש בתוקף שהרב לא ייצא מן‬
‫העיר‪ .‬׳אין אנו תצים שהחכם יעזוב‬
‫פעולת הנרגילה ופסקו היה קצר ‪ :‬אסור‪1‬‬ ‫אותנו‪ ,‬לא ניתן לו לנסוע׳‪ ,‬צעק ההמון‪.‬‬
‫באה גם המשטרה אך היא לא יכלה‬
‫לעזור מאומה‪ ,‬כי ההמון לא עשה דבר‬

‫בניגוד לחוק״‪.‬‬
‫הרב דחה את הנסיעה‪ .‬הוא ביקש‬
‫לבקר שוב בארץ‪ ,‬אבל בני העדה‬
‫חששו‪ ,‬כי יישאר שם ושלחו עמו‬

‫שליח‪...‬‬
‫אחרי מלחמת העולם הראשונה החליט‬
‫לחזור ארצה ובחורף של שנת תרפ״א‬
‫)‪ ( 1921‬נבחר שנית לראשון־לציון‬
‫ורב־ראשי‪ ,‬עם הרב אברהם יצחק הכהן‬
‫קוק‪ .‬הפעם לא היתה שום התנגדות‬
‫למינויו והוא אושר על־ידי הנציב‬

‫העליון היהודי הרברט סמואל‪.‬‬

‫שני ■ רבנים‬

‫לבחירתו אמנם לא קמה התנגדות‪,‬‬
‫אולם חוגים שונים בעדה הספרדית‬
‫הביעו את מורת רוחם על אשר הרבנות‬
‫הראשית חולקה לשניים ושותף בה רב‬
‫אשכנזי‪ .‬הודות לחכמתו ולהשפעתו של‬

‫‪21‬‬