Page 21 - etmol 18
P. 21
השלטץ בקושטא ,ורק משום אהבת הרב יעקב מאיר נרגעה ההתנגדות ולא התורכי שלא לאשר את המינוי ,שכן
השלום ומתוך ויתור ,ניתנו לאשכנזים פרצה החוצה. הרב נתמך על־ידי חברה זרה ,״אליא'
זכויות רבות מאלו המגיעות להם לפי
אגב ,עניין זה של שיתוף רב ספרדי נם״ הצרפתית.
החוק״. עם רב אשכנזי בהנהגת יהודי הא p הרב אליהו פניז׳אל נבחר כראשון־
הבחירה של הרבנים מאיר וקוק לרב התעורר עוד בזמן כהונתו של לציון וחכם־באשי ,ואילו הרב יעקב
נות הראשית היתה מוצלחת ,כי שניהם מאיר נתבקש על־ידי הקהילה היהודית
עבדו בצוותא ובהבנה ומתוך התחשבות בראשון־לציון יש״א ברכה ,הוא יעקב הגדולה בסלוניקי לשמש שם כרב
זה בזה וידעו לבסס את הרבנות הרא שאול אלישר .היה זה בזמן קבלת הפנים ראשי .אלא שיד מתנגדיו הגיעה גם
שית ,מבלי שיזניחו את ענייני עדותיהם לקיסר וילהלם השני מגרמניה ,שביקר לסלוניקי והם הצליחו לעכב את אישור
בירושלים בשנת . 1898ועדת קבלת־ המינוי על־ידי ממשלת קושטא בהודיעם
ומוסדותיהם. ״שהרב rקב מאיר חבר לכת הציונית
הרב יעקב מאיר נפטר בשנת תרצ״ט הפנים כללה מספר שוה של נציגים החוטאת ,השואפת להפריד את ארץ־
) .( 1939במקומו כראשון־לציון נבחר ישראל מתורכיה״ .הרב חזר לירושלים,
הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל ,שמילא ספרדים ואשכנזים ובראעזם הרב אלישר אולם מנהיגי הקהילה בסלוניקי לא וית
לפני כן את מקומו של הרב יעקב מאיר, הספרדי והרב סלנט האשכנזי .כפי רו ,שלחו שליחים לקושטא והשיגו אי
שמספר אפרים כהן־רייס בזכרונותיו, שור למינוי .הרב מאיר שימש שם
כרב ראשי בסלוניקי. הודגש אז ״שהעדה הספרדית היא בבי ברבנות כעשר שנים ,היה אהוב על
רת העדות והעתיקה בירושלים ,ושממ־ יהודי העיר ופעל הרבה בענייני החינוך.
לעיון נוסף :הראשונים לציון -אברהם שלת תורכיה מכירה רשמית ברב ראשי בהשתדלותו גם נפתח שם גן־ילדים
אחד והוא החכם־באשי המאושר מטעם
אלמאליח. ראשון.
ידיחת שעלתה בעשן שביתה כללית
בראובן שיש לו הנאה מריח העשן והגוי היה היה אדם בירושלים לפני יותר בני ירושלים לא ויתרו והחליטו להז
מעצמו אמר לראובן ביום שבת קודש ממאתיים שנה והוא אהב לעשן .ובשבת מין את הרב לביקור בארץ כדי לדון עמו
שיפתח את פיו ויקבל העשן לתוך פיו הרי אסור לעשן .המציא ׳״המצאה״׳ כיצד על בחירתו מחדש .אולם כפי המסופר,
וימלא פיהו עשן ויוציאנו אחר״כך ראובן ליהנות מעישון נרגילה בשבת ,מבלי לעבור מנעו יהודי סלוניקי בבהלה את הנסיעה,
לאט״לאט וכך היה עושה בכל יום שבת. עבירה ,או כך נדמה לו .חבר שלו פנה אל שכן חששו שהרב יעזוב אותם .הסבלים,
רבה של ירושלים באותם ימים -חיים פועלי הנמל ,החנוונים היהודים של
״ונמשך מזה שכשהיה הגוי רואה את משה מזרחי ,ושאל אם אמנם מותר בדרך זו סלוניקי הכריזו ממש שביתה כללית כדי
ראובן בא אליו ביום שבת .,היה משתדל ליהנות מהעישון .תו לשון השאלה כפי למנוע בעד הרב מלנסוע לירושלים.
להדליק כלי העשן לעשות נחת רוח לראובן ניסוחה בספרו של הרב ~ ״אדמת קדש״ : עתון יהודי בסלוניקי תיאר אותה הפג
״שאלני עובר אורח מעולי רגלים על
ובא ויושב בצידו ועושה כנ״ל. ראובן שהוא להוט אחר שתיית העשן, נה:
״ואף־על־פי שלא היה בדעתו של הגוי הנקרא בכל לשון טוטון ,כל ימות החול,
לשתות עשן ,מכל מקום ,היה שותה בשביל לרבות הלילות ,עד שהשינה חוטפתו והיה ״חפצי הרב היו כבר מוכנים והעגלה
כבוד ראובן אהובו .ונשאלתי אם יש איסור לו צער על זה ביום שבת קודש ויבקש לו באה לקחתם אל התחנה .כל רבני העיר
יצרו עצה נבערה ,שילך וישב אצל הגוי וכן ורוב חברי ועד העדה ושליחים ותלמידי
בדבר אם לא״. תלמוד־תורה באו להיפרד מאת הרב
עד כאן השאלה שמתוכה עולה דמותו עשה ,ונתיישבה דעתו בזה. וללוותו אל התחנה ,אבל פתאום בא
של ״״שרוף״ לעישון שקשה לו להתאפק ״היה לו לראובן גוי אהוב לו והרגיש המון יהודי ,אשר מנה כאלף וחמש מאות
ביום שבת .הרב בתשובתו פירט את דרך נפש ,ודרש בתוקף שהרב לא ייצא מן
העיר .׳אין אנו תצים שהחכם יעזוב
פעולת הנרגילה ופסקו היה קצר :אסור1 אותנו ,לא ניתן לו לנסוע׳ ,צעק ההמון.
באה גם המשטרה אך היא לא יכלה
לעזור מאומה ,כי ההמון לא עשה דבר
בניגוד לחוק״.
הרב דחה את הנסיעה .הוא ביקש
לבקר שוב בארץ ,אבל בני העדה
חששו ,כי יישאר שם ושלחו עמו
שליח...
אחרי מלחמת העולם הראשונה החליט
לחזור ארצה ובחורף של שנת תרפ״א
) ( 1921נבחר שנית לראשון־לציון
ורב־ראשי ,עם הרב אברהם יצחק הכהן
קוק .הפעם לא היתה שום התנגדות
למינויו והוא אושר על־ידי הנציב
העליון היהודי הרברט סמואל.
שני ■ רבנים
לבחירתו אמנם לא קמה התנגדות,
אולם חוגים שונים בעדה הספרדית
הביעו את מורת רוחם על אשר הרבנות
הראשית חולקה לשניים ושותף בה רב
אשכנזי .הודות לחכמתו ולהשפעתו של
21