Page 18 - etmol 18
P. 18
עם כינון השלטון האזרחי ובואו של בית־ספר קר ,אולם היו מוכנים להעלים עין
הנציב העליון הראשון ליהודה ,סר אוולינה דה־רוטשילד מחינוך בנות .ראש רבני ירושלים ,חיים
הרברט סמואל ,חזרה מיס לנדאו לבניין ועליו הדגל האנגלי
הישן של בית-הספר ,שביוזמתה היה זוננפלד ,סמך ידו על המוסד והיה למגי'
למרכז תרבותי-אמנותי לירושלים כולה. ראתה כתפקידה לשמור את תלמידותיה נו .עד מלחמת העולם הראשונה סיימו
הסתייגותה מהציונות היתה בולטת. מפני רוחות מרד ולחנכן על העיקרים את בית״הספר מאות תלמידות שחן
המוסד היה טבוע עליהן והן נודעו
תכנית הלימודים היתה באנגלית ,והעב הצרופים של היהדות ללא שום ויתור. בהשכלתן ,שאותה הפיצו בסביבותיהן.
רית נלמדה כ״אחת השפות הרשמיות״.
אולם כעבור שנים נכנעה ללחצים ה בי״ס מעורב באלכסנדריה אחד החידושים שהנהיגה היה גן־
ילדים בחסות בית״הספר .באין גננת
ציבוריים ,והכירה בשפה העברית כשוות היסוד הטוב שבאופןה התגלה בפרוץ מוסמכת בירושלים ,הזמינה אני לנדאו
מעמד לאנגלית .היא גם ״ויתרה״ במי מלחמת-העולם הראשונה .היא העמידה מגרמניה גננת נוצרית שלמדה לפני כן
דה מסוימת בעניין הדגל :לא הניפה דגל את דאגות אנשי ירושלים בראש מעיי דיני ישראל .בחודשי החופש היתה
ניה ופעלה הרבה לעזרתם .אולם בית- יוצאת עם התלמידות למחנות קיץ
עברי אבל חדלה גם להניף דגל אנגלי. ספרה היה מוסד אנגלי ,ובשנה השניה במושבות ,וברחובות פגשה את בת
למלחמה גורשה מהארץ בפקודת מפקד המושבה יהודית אייזנברג ,לימים הר
ראש הצופות הכוחות התורכיים ג׳מאל פחה ,שהיה
רית ,והזמינה אותה להיות גננת במוסדה
מיס לנדאו הרחיבה את בית-הספר קודם ידידה ומבאי ביתה. במקום הגננת הגרמניה .הררית הנהיגה
ומגמותיו .חגיגות החנוכה בבית ספרה אני לנדאו הגיעה לאלכסנדריה ,שם את הדיבור העברי בגן וזכתה להגנת
היו למאורע וכן נשפי-הפורים .מיס נמצאו אלפי פליטים שגורשו מהארץ
לנדאו היתה ראש ״הצופות״ בארץ וילדיהם נזקקו לבית-ספר .הפעם הקימה גברת לנדאו מפני קנאי העיר.
וחברה במועצה הממשלתית העליונה בית-ספר מעורב ,שפעל למעלה משלוש
לחינוך .היא הקימה את בית-הספר שנים .היה זה בית-ספר עברי למופת, המנהלת הנמרצת ,בעלת הקומה
הממשלתי לגננות והיתה בין מייסדי הממוצעת והלבושה בהידור ,שפעה חן
בית-הספר הממשלתי למורות ערביות. והאנגלית נלמדה בו רק כשפה שניה. וסמכות והיתה ל״אשת חברה״ בירוש
מיס לנדאו עדיין סירבה לשתף פעולה בדצמבר 1917נכבשה ירושלים בידי לים .דירתה ,בקומה העליונה של בית-
עם מערכת החינוך העברי והמשיכה האנגלים ,וגבירתנו שבה לירושלים הספר ,היתה ל״סלון החברתי״ של
להיות שתדלנית של הישוב-הישן לפני בברכת מפקד החזית ,הגנרל אלנבי. ירושלים ושם ביקרו נכבדי המוסלמים,
השלטונות .כאשר נרצח ד״ר ישראל למחרת תבעה מסטורס את בניין בית- ראשי העדות הנוצריות ,קונסולים,
די-האן ,שייצג את החוגים הקיצוניים ספרה ,אולם זה שימש כבית-חולים אנשי שלטון ואזרחים נכבדים .גברת
ביותר בירושלים ולחם בחריפות נגד צבאי .באופן זמני שיכן הצבא את לנדאו הפכה למגינת הישוב-הישן
הציונות ,הכריזה מיס לנדאו שביתת המוסד בבניין החבשים ברחוב הנביאים.
לימודים ליום .אולם למרות השקפותיה, בית הספר נפתח מחדש בברכת רבני ולשתדלנית חרוצה שלו אצל השלטונות
ניצבה לעיניה טובת בית-הספר ,ובראו הישוב הישן ובהנפת הדגל הבריטי. והקונסולים.
תה שנטיותיה המדיניות פוגעות במוסד, הטלפונים האזרחיים הראשונים בירוש
משכה ידיה מהן .בחכמתה הבחינה לים הותקנו על-ידי השלטונות האנגלים בבית-הספר חידשה חידושים חינוכ
שרבי השלטץ האנגלי מנצלים את בבית ״ועד הצירים״ ,נציגי התנועה יים רבים ,ואם-כי המוסד היה מוקף גדר
נאמנותה הבריטית לרעה .הדבר נתן את הציונית ,בבית המועצה המוסלמית גבוהה ,היו שעריו פתוחים ודרכם חדרו
אותותיו בבית-הספר שהשתנה בשנות העליונה ,וטלפון שלישי התקינו האנג ״רוחות פרצים״ של שיטת-לימוד חדי
השלושים והארבעים ,והמגמה העברית לים בלשכתה של הגברת לנדאו .היא שות .נרגנים וקיצונים-שבקיצונים בחו
בו התגברה והלכה .מיס לנדאו חששה היתה להם לעזר רב ,שכן ״גייסה״ מבין
ששמרנותה תבודד את בית-הספר תלמידותיה-לשעבר פקידות יודעות גים הדתיים ניסו להטיל בה דופי בגלל
והשלימה עם האקלים היהודי-הציוני אנגלית לעבודה במשרדי הממשלה רווקותה ,ונמצאו רודפי-מצוות שביקשו
החדשה .חלק מאותן פקידות ,עטורות
החדש. פיאה-נכרית ולבושות בצניעות רבה, לשדכה עם ידידה ד״ר משה ואלאך,
ב 23-בינואר 1945הלכה אני' לנדאו נשארו בשירות השלטון המנדט עד מנהל בית-החולים ״ שערי-צדק״ ,שכ
לעולמה והיא בת .73ארבעים וחמש סופו ,ומהן מקבלות את גימלאותיהן מוה היה מתומכי הישוב הישן ובאדיקד
שנה הקדישה לחינוך בארץ וזכתה תו עלה אף עליה .פגם אישי זה תירצה
לראות בתפארתו .ירושלים ספדה לה, מלונדון עד היום. בטענה :״אני נשואה לבית-הספר ,בתו
גם יריביה .בית ספרה ,שעבר לשכונת
■ כו אני גרה ולו אני מסורה לתמיד״.
רחביה ,ממשיך בפעלו עד היום.
בלחץ הנסיבות השלימה לבסוף עם
לימודים מסווימים בעברית ,אולם ותר
נות זו לא עברה את גבול הדינים.
בעיניה ניתנה הדת לאדם לא בדרך
השכל אלא כתורה מן השמים והיא
18
